חידוד הלכות על נדה· רבי אלחנן אשכנזי
פרק רביעי · דף לח:
מ"ט אין קושי לנפלים. הכא מסקינן דאין קושי לנפלים מיהו איכא תנאי דאית להו יש קושי לנפלים וכמ"ש התוס' ריש המפלת ד"ה ואינו נאכל וכ"כ הר"ן בחדושיו בגמרא דף ל"ח ע"ב דבין ר"א ובין רבנן דהתם ס"ל יש קושי לנפלים אמנם טעמא דמלתא לא אתברר לן במאי פליגי ומ"ט דמ"ד דסבר דאין קושי לנפלים הן לטעמא דמסקינן לעיל דולד אין קושי גדול מזה והן לטעמא דאמרינן מש"ה טהור בולד שכן יש טהרה אחריו הנהו טעמי נמי שייכי בנפלים וצ"ע:
תוס' ד"ה דיו לבא מן הדין וכו' ור"מ סבר כיון דאיכא לאוקמי קרא בימי נדה אפילו אי נימא ק"ו וכו'. כתב המהרש"א לרווחא דמלתא כתב כן לפירש"י וכו' דאל"כ לא הוצרכו לפרש לקמן לפי' רש"י דדיו דקאמר ר"א לדבריהם דרבנן וכו' עכ"ל ואין זה הכרח די"ל דהתוס' כתבו כן לס"ד דהמקשה דלא ידע עדיין מתשב ואפ"ה סבר דלר"א לעולם טמאה מטעם דכתיב דמיה אם כן לדידיה קשיא אמאי קאמר ר"א דיו לכך הוצרכו ר"א לדבריהם דרבנן קאמר אבל למאי דמסיק מתשב י"ל דר"א טעמא דנפשיה קאמר וכמ"ש התוספות:
רש"י ד"ה המקשה תוך שמונים שנתעברה בימי טוהר או שנשתהה בולד אחר חבירו וכו'. הא ודאי דמתני' לא מיירי אלא בנתעברה תוך ימי טוהר דאל"כ למה נקט מתני' תוך שמונים של נקבה הא באישתהי אף בזכר משכחת ליה א"ו מדנקט מתני' תוך פ' של נקבה ע"כ בנתעברה בימי טוהר מיירי אלא דרש"י כתב באישתהי נמי איכא לאשכוחי ועיין בתוי"ט וכ"ת אמאי לא נקט מתני' בזכר ואישתהי י"ל דרבותא אשמעינן דלא מבעי באשתהי ובבן קיימא דאית להו לחכמים דטהורה משום הק"ו אלא אפילו בהמפלת תוך שמונים אע"ג דקיי"ל אין קושי לנפלים ואם כן ה"א דלא שייך הק"ו דהא אין הקושי מטהר בנפלים וה"א דמקיים הקרא דדמיה מחמת עצמה ולא מחמת לידה בנפלים קמ"ל דאפ"ה טהורה לחכמים משום הק"ו כיון דמצינו עכ"פ בלידה וקושי דמטהר וכמ"ש התוספות ישנים לעיל ריש דף ט' ע"א אבל אין לומר דמתני' ס"ל יש קושי לנפלים ומש"ה נקט תוך שמונים לנקבה לאשמעינן דיש קושי לנפלים ומש"ה טהורה משום הק"ו אבל אי אין קושי לנפלים לא הוי מטהרי רבנן משום דנפלים ליכא ק"ו דזו דוחק שיהא סתמא דמתני' שלא אליבא דהלכתא דאנן פסקי' אין קושי לנפלים וכדאית ליה לרבא לקמן דף ס"ו ע"א ועפ"ז י"ל שהן הן דברי הרמב"ם שלכאורה דבריו תמוהים שכתב פ"ז מהלכות א"ב הלכה ד' היולדת נקבה ואחר י"ד שלה נתעברה והתחיל דם הקושי לבא לה תוך פ' הרי הוא דם טוהר אע"פ שאין קושי לנפלים וכו' ולכאורה דבריו אין להם הבנה דאדרבה אי אין קושי לנפלים אם כן דם שופי מיקרי ובדם שופי לכ"ע טהורה ומאי אע"פ דקאמר ולפמ"ש ניחא דלא תימא דמתניתין ס"ל כמ"ד יש קושי לנפלים אבל לדידן דפסקינן אין קושי לנפלים ליתא להאי דינא לפי שאין כאן ק"ו ומוקמינן קרא דדמיה ליולדת נפל לכך כתב הרמב"ם אע"פ שאין קושי לנפלים דסתמא דמתניתין נמי אית ליה אין קושי לנפלים ואפ"ה מטהרי חכמים לפי שמצינו דדם קושי ולידה מטהר ואיכא ק"ו בנפלים דלא גרע קושי משופי וק"ל: ומה שמשמע בפירוש המשניות להרמב"ם דאית ליה לר"א דכל מקשה אפילו בימי זיבה היא נדה הוא תמוה דא"כ מאי מקשה הש"ס לעיל אמתני' המקשה נדה אטו כל המקשה נדה היא ופירש"י אלו קשתה בימי זיבה מי הוי נדה והא אין נדות בימי זוב מאי קו' הא הך מתני' ר"א היא כדמסיים במתניתין דברי ר"א ור"א באמת אית ליה כן לפירוש הרמב"ם ועכ"נ שיש ט"ס בפי' המשניות:
ומ"ש המ"מ רפ"ז דהלכות א"ב דהרמב"ם פסק דאין קושי לנפלים מהא דרבא דף ל"ח ע"ב דאית ליה דאין קושי לנפלים דהוא בתראי אין מזה ראיה דרבא אית ליה הכי אלא דרבא מתרץ הברייתא הכי ומנ"ל דרבא אית ליה הכי ולא ידעתי למה לא הביא המ"מ מהא דרבא לקמן דף ס"ו ע"א דאית ליה לרבא בהדיא הכי כמו שהבאתי לעיל: