אור ברסלב
חידוד הלכות על נדה פרק רביעי › דף לג:

חידוד הלכות על נדה· רבי אלחנן אשכנזי

פרק רביעי · דף לג:

דף לג.

תוס' ד"ה לטהרתו אמר רחמנא ורבא סבר דלא משמע מלטהרתו וכו'. עיין במוהרמ"ל שהניח דברי התוס' אלו בצ"ע דלדבריהם ק' מנ"ל לרבא דזיבה סותרת בזב וע"כ דיליף זב מזבה דכתיב בה ואחר תטהר וכמו שפי' רש"י לעיל בדף כ"ב וא"כ הדרה קו' לדוכתה א"כ זב גופיה היכי סתר עכ"ד לא ידעתי מאי קשיא ליה דודאי רבא ס"ל דילפינן זב מזבה דאינו אלא גילוי מלתא כי היכי דזיבה סותר בזבה ה"ה נמי בזב אלא כיון דמזבה ילפינן ליה ליכא למילף אלא זיבה כמו בזבה דלא שייך בה טומאת קרי וכמש"ל אפי' בפולטת ס"ל לרבא דאינה סותרת בזיבה למאי דס"ד השתא מש"ה ליכא למילף מהתם אלא זיבה משום דקרא דואחר תטהר לא מיירי אלא בזיבה אבל בדרשא דלטהרתו דמיירי בזב ובזב מודה רבא דסותר קרי יום אחד ודאי קשיא לרבא דהא איהו סבר דקרא איכא למדרש בכל הטומאות א"ו דלית ליה לרבא דרשא דלטהרתו לפי מה דס"ד השתא אלא דרבא קיבל דברי רמי ב"ח וכמ"ש התוס' לעיל ודברים פשוטים הם:

גמ' ורמינהו על ו' ספקות שורפין את התרומה על ספק בגדי עם הארץ כו'. ברש"י במס' שבת דף ס"ו וכן בריש פ"ד דמס' טהרות כ' דטעמא דבגדי עם הארץ טמאים משום שמא ישבה עליו אשתו נדה ולפ"ז ק' מאי מקשה מעיקרא דלמא הכא מיירי שישב על בגדי חבר כדמשני באמת ומעיקרא מאי קשיא ליה וצ"ל לפירושם דמקשה דכי היכי דהחמירו משום ספק בגדי עם הארץ ה"נ ה"ל להחמיר בספק שמא בעל נדה וכמ"ש התוס' לעיל אך ר"פ דלא ס"ל הכי וכמ"ש מהרש"א דא"כ לא הוי משני מידי ק' אמאי לא היה משני דמיירי שישב על בגדי חבר אך לפמ"ש רש"י כאן וכ"כ התוס' שם וכאן בסוגי' ניחא דספק בגדי ע"ה הוא מטעמא דע"ה טימאו אותו לפי שהוא ספק טמא לפירוש רש"י ולפי שיטת התוספות עשאו כזב לענין נגיעתו אבל לא לענין מדרס:

תוס' ד"ה ורמינהו וכו' ונראה לפרש דלהכי נקט כנגד מי רגלי בהמה וכו' אבל אם היה להסתפק בשל בהמה לא הוי שרפי דהוי ס"ס. עכ"ל. הק' מוהרמ"ל הא אכתי איכא ס"ס דלמא של עובד כוכבים הוא ואת"ל דשם ישראל הוא דלמא מישראל חבר הוא ולא ידענא מאי קשיא ליה דאף אי נימא דשל עובד כוכבים הוא מ"מ הוא טמא אע"ג דאין שורפין על של עובד כוכבים היינו היכא כא דודאי של עובד כוכבים הוא משום הכירא אבל היכא דאיכא נמי ספקא דשל ישראל שורפין:

תוס' ד"ה בכותי ערום והא דלא מוקי כו' כדאמר בת"כ והנושא את המדרס וכו'. אכתי יש לדקדק דה"ל לאוקמי כגון שיש דבר המפסיק בינו לרגליו וכמ"ש תוס' לקמן דאע"ג דנושא את המדרס הוא אב הטומאה מ"מ לא מצינו דעושה מו"מ:

תוס' ד"ה ותיפוק ליה משום צנורא דע"ה וכו' דהא ע"כ איצטריך לאוקמי בטבל כי היכי דלהוי ס"ס וכו'. עכ"ל. כל זה סובב לפי מה שכתבו התוס' לעיל ד"ה ורמינהו וז"ל או שמא נראה להחמיר בזה כמו בספק בגדי ע"ה וכו' עכ"ל לפ"ז שפיר כתבו כאן דאיצטריך לאוקמי בטבל דאי לא טבל אע"ג דיש דבר מפסיק ואינו מטמא משום נגיעה דהא אין כלי מטמא אלא מאב הטומאה והכא דאיכא דבר המפסיק האי דמפסיק אינו אלא ראשון ואינו יכול לטמא הבגדים שתחתיו ומ"מ ק' לטמא מה שתחתיו משום ספק בועל נדה דאפי' עשרה בגדים זה ע"ג זה כולן טמאים בעליונו של זב ושורפין התרומה עליהן כמו דהחמירו בספק בגדי ע"ה אבל לפי מה שכ' התוס' לעיל בתחלת הדיבור דפריך מבגדי ע"ה אמשכב ומושב דהוא נמי בגדי ע"ה פריך אין מקום לדבריהם כאן דנשאר הקו' דה"ל לשנויי דאיכא דבר המפסיק ול"ל לשנויי בטבל:

תוכן העניינים

חידוד הלכות על נדה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה