חידוד הלכות על נדה· רבי אלחנן אשכנזי
פרק ראשון · דף י.
עיין במהרש"א וסוף דבריו מגומגמים במ"ש וז"ל וכן תפרש באידך דר"ג וקאמר ר"ג דלגבי ראשון דיינינן לה בחזרה לקדמותה אף בהפסקה שניהודיה שעתה ולגבי ראיה שניה דיינינן להגיע זמנה בהפסקה ב' דכולי האי לא אמרינן דחזרה לקדמותה עכ"ל ול"ל דגבי ראיה ראשונה דיינינן לה בחזרה לקדמותה דאפילו לא נדון כחזרה לקדמותה בהפסקה שניה אפ"ה בראיה ראשונה דיה שעתה שאינה אלא ראיה שלישית שאחר הפסקה ראשונה וכיון דהשתא איתחזק בראיה שלישית מש"ה דיה שעתה ואפשר ליישב דבריו דהא בלא"ה קשה לדבריו דסיפא אתיא כר"ג דכיון דחזיא תלתא זימנין בהפסקה מרובה איגלאי מלתא למפרע דלאו סילוק דמים היה אלא שינוי וסת ואם כן לר' דבתרי זימני הוי חזקה א"כ כי חזי בתר ב' הפסקות נמי איגלאי מלתא למפרע דשינוי וסת הוי ובתר הפסקה ב' מטמאה למפרע ואם כן ע"כ סיפא דברייתא רב"ג הוא וכ"ה במסקנא לדבריו וא"כ מאי מק' הש"ס רישא ר' וסיפא ר"א הא ע"כ לפי דברי מהרש"א בלא"ה סיפא לא אתיא אלא כר"ג וא"כ דלמא ר"ג כר"א ס"ל א"ו מ"ש מהרש"א דסיפא מצי אתיא כר"ג ה"ה נמי כר' דאע"ג דאיגלאי מלתא למפרע בתרי זימני מ"מ כיון דבחזקת מסולקת דמים מודה רבי דאף בהפסקה שניה דיה שעתה וכמו שכתבו התוספות והרשב"א בתה"א דכרבי נמי אתיא ומש"ה מ"ש המהרש"א דבראיה ראשונה דיינינן אף בהפסקה ב' לחזרה לקדמותה היינו אליבא דר' דברייתא נמי אתיא כוותיה ומש"ה תני בברייתא ועוד עברו עליה ג' עונות בפעם שלישית דאלו חזיא לסוף עונה היה דיה שעתה משום דאף בהפסקה ב' דיינינן לחזרה לקדמותה בראיה ראשונה ואי לאו דדיינינן לחזרה לקדמותה בהפסקה ב' אם כן בראיה ראשונה שאחר עונה היה מטמא מעל"ע לר' שהרי הוא ראיה ג' שאחר הפסקה ראשונה וק"ל. בחדושי הר"ן כתב הטעם לר' דס"ל גבי תינוקת שלא הגיע זמנה לראות דלא תטמא מעל"ע עד ראיה ג' אע"ג דס"ל דבתרי זימני הוי חזקה דהיינו טעמא משום דטומאת מעל"ע כעין קנסא הוא כדאמרינן לעיל וזו הואיל ולא בדקה הפסידה עונה הילכך כל שא"צ לבדוק כלל אינה בכלל גזירת מעל"ע שבנדה ותינוקת שלא הגיע זמנה לראות אינה צריכה לבדוק כדתניא לקמן אין הנשים בודקות אותן אבל לאחר שראתה ב' פעמים דהוחזקה לראות צריכה בדיקה ומש"ה בראיה ג' מטמאה מעל"ע וא"ת א"כ הגיע זמנה לראות שהיא צריכה בדיקה כדלקמן למה אמרו בפעם א' דיה שעתה י"ל אה"נ כיון שצריכה בדיקה בדין היה לגזור עליה אפילו בראשונה אלא קל הוא שהקילו חכמים מדבריהם עכ"ל אך קשה ע"ז מסוגיא דלקמן דף ל"ט דמוקי ר"י למתני' דכל י"א יום בחזקת טהרה לומר שאין צריך בדיקה ואפ"ה תניא דזבה ושומרת יום מטמא מעל"ע ולדברי הר"ן כיון דאין צריך בדיקה לכתחלה אינה בכלל הקנס דמעל"ע ועיין שם בתוספות ד"ה והיולדת וצ"ע. ובזה אמרתי לתרץ הקו' הנזכרת בתשובת שבו"י ח"א מה שנשאל מהרב הגדול בעל המחבר בי"ש על הרמב"ם בפ"ד מהלכות מו"מ ועיין בסימן קפ"ט סעיף קטן ל"ד:
בגמ' מני רבי היא. לשיטת רש"י ותוספות מוכח מן הרישא דתינוקת שלא הגיע זמנה דאתיא כר' ולשיטת הרשב"א בתה"א הוכיח דאתיא כר' מן הסיפא בתינוקת שהגיע זמנה לראות וע"ש: