חידוד הלכות על נדה· רבי אלחנן אשכנזי
פרק ראשון · דף ו.
אי ממתני' ה"א או אדם וכו'. הק' בגליון תו' בשם השר היכי מצי למימר או אדם כו' והא בריי' דקתני אבימי קתני משכבה ומושבה כמגעה ומגעה לא מטמא אדם ולא בגדים וע"כ מגע עצמה קתני ובמגע עצמה מטמאה אדם ובגדים עכ"ל ולענ"ד נראה דלק"מ דאכתי ה"א או אדם או בגדים ואי מבריי' דתני אבימי ה"א משכבה ומושבה כמגע עצמה היינו כמגע עצמה מעל"ע שבנדה מה מעל"ע שבנדה מטמאה או אדם או בגדים דהא היא מטמאה אפי' כלים כדתני מה היא מטמאה משכבות ומושבות אלמא דאפי' כלים מטמאה וכ"מ ממתני' דמטמאה היא למטה אלמא דהיא כאב הטומאה וה"ה דמטמאה אדם וכן מוכח לקמן ד' ט"ו דמעל"ע שבנדה מטמא כמגע אדם דתני בועלה מטמא משום מגע כו' אף משכבה ומושבה מטמא אדם או בגדים ומה"ת לומר דמשכבה ומושבה כמגע נדה ממש אך השתא דאיכא ק"ו ע"כ ברייתא דאבימי קאמר כמגע נדה ממש לטמא אדם ובגדים ומעתה ילפינן מגעה מעל"ע בק"ו ממשכבה ומושבה כמו שפירש"י וק"ל. וא"ל אמאי לא משני הש"ס דאי ממתני' ה"א לא אדם ולא כלים אלא אוכלין ומשקין ואשמעינן דמעל"ע שבנדה מטמאה אפילו כלים ז"א דא"כ מ"ש דנקט משכב ומושב ליתני שאר כלים וכ"כ בחדושי הרמב"ן וא"ל דאשמעינן אפילו עשר מצעות זע"ג זו כולן טמאים דהא לא תני ליה אלא סתמא קתני ואיזו עיקר הרבות' ה"ל למיתני בהדיא: