חידוד הלכות על נדה· רבי אלחנן אשכנזי
פרק ראשון · דף ב:
בגמ' אדרבה העמד מקוה וכו'. שלישנא דאדרבה מגומגם ומ"ש מהרש"א ליישב עדיין קשה דהא בנגע באחד בלילה ולא ראהו חי מבערב דאמרינן לישרוף אע"ג דהתם נמי איכא חזקה דגברא בחזקת טהור קאי ויש ליישב:
תוס' ד"ה דאיכא ריעותא מגופה כו' כמו בנגע בא' בלילה וכו'. אע"ג דלקמן מוקמינן דחזקיה ור"י בקופה בדוקה פליגי ואפ"ה ס"ל לר"י דתולין וכה"ג ס"ל לר"י לחכמים בראהו חי מבערב דמטמא ברה"י אע"ג דאיכא חזקה משום דהשתא ודאי טמאה מ"מ היינו דוקא לקדשים אבל לא לחולין אח"ז מצאתי במוהרמ"ל:
בגמ' ומ"ש מחביות כו'. קשי' לשמאי צ"ל דטבל דמיא לתרומה וקדשים דאל"כ קשי' נמי להלל דהא בחולין מודה דלא מטמאינן למפרע א"ו דספק טבל דמיא לתרומה וקדשים לענין נגע אך ק' הא ע"כ להך לישנא דטעמא דשמאי משום חזקה קשיא נמי דהא דתני דטעמא דשמאי דא"כ בטלת בנות ישראל מפ"ו וצ"ל כדמשני הש"ס לקמן ד"ג ע"ב דה"ק הלל לשמאי אין טעמא קאמרת משום חזקה מיהו עשה סייג לדבריך וקאמר ליה שמאי דא"א למעבד סייג משום דא"כ בטלת בנות ישראל מפ"ו וא"כ מאי מק' לשמאי דהא ע"כ להך לישנא צ"ל דאף שמאי מודה דלא אזלינן בתר חזקה משום סייג אלא משום בטול פ"ו לא עבדינן סייג וכה"ג יש לדקדק דלא מק' ממקוה לשמאי אלא דלעיל יש ליישב קצת דס"ל להמקשה דכיון דעשו כוודאי טומאה לא הוי טעמא משום סייג אמנם כאן קשה ולכאורה היה אפשר לומר דלא אסיק אדעתי' אכתי מהא דלקמן אלא דמדברי התו' לעיל בריש מכילתין לא משמע הכי משכתבו אך קשה לפ"ז מאי פריך להלל ממקוה וכו' דלמא הכא אכתי לא אסיק מזה וצ"ע: