חידוד הלכות על נדה· רבי אלחנן אשכנזי
פרק עשירי · דף סה:
פירש"י ד"ה מתוך ד' לילות ללא ראתה כו'. מבואר דס"ל לרש"י דהך רישא אתי' אפי' כרבנן דלבתר זמן תלייתה מודה דבשופעת צריכה לבדוק אם נשתנו וזה דלא כיש לפרש שכ' הרמב"ן בחדושיו דברייתא כולה ר"מ היא וה"ק כולן שהיו שופעות ובאות מתוך ד' לילות וכו' מתוך הלילה לאחר הלילה צריכות לבדוק שבכולן ר"מ מחמיר כב"ש מן הסתם ומיקל כדברי ב"ה עם הבדיקה מה היא הבדיקה הזאת שיהא מראהו שלא כדם נדה דם נדה אדום וכו' הא תוך זמן דב"ש אינה בודקת בכך אבל אם ראתה שנשתנה מראה הדמים טמאה עכ"ד אבל רש"י ע"כ דלא ס"ל הכי דאי ס"ל דרישא ר"מ היא לא היה לו לפרש מתוך ד' לילות לראתה וכו' דהא לר"מ אפי' בתינוקת ששופעת מתוך ד' לילות לאחר ד' לילות או מתוך לילה לאחר הלילה בהגיע זמנה לראות ולא ראתה נמי צריכה בדיקה וכ"כ המהרש"א ולפמ"ש הרמב"ן די"ל דברייתא כולה ר"מ היא צריך לפרש מאי דאמר ושאר ראיות שבין וכו' ה"ק לפי שבשאר ראיות ס"ל לר"מ דהלך אחר מראה הדמים מה"ט ס"ל כן אפי' בשופעת דס"ד דשופעת עדיפא דא"צ בדיקה משום דשופעת וכמ"ש המפרשים ז"ל:
שם בד"ה ושאר ראיות היכא דאינה שופעת וכו' כיון דאינה שופעת מתוך ד' לאחר ד' לקטנה ומתוך לילה לאחר לילה להגיע זמנה לראות ולא ראתה. עכ"ל. פי' בשאר ראיות היכא דאינה שופעת מתוך הזמן של ב"ש לאחר הזמן אלא שראתה אחר הזמן של ב"ש ותוך הזמן של ב"ה בהא לא ס"ל לגמרי כב"ש ולא לגמרי כב"ה דלב"ש אפי' לא נשתנו טמאין כיון דאינה שופעת מתוך הזמן של ב"ש לאחר הזמן דאלו היתה שופעת מתוך הזמן של ב"ש לאחר הזמן אף ב"ש ס"ל דאם לא נשתנו טהורים אבל היכא דאינה שופעת ס"ל לב"ש דאפי' לא נשתנו טמאים כיון שהוא אחר הזמן ובהא לא ס"ל לר"מ לגמרי כב"ש אלא ס"ל דאם לא נשתנו טמאים כדאמר הלך מראה הדמים אבל בשופעת מתוך הזמן דב"ש לאחר הזמן ס"ל לר"מ לגמרי כב"ש דאף ב"ש ס"ל הכי דאם לא נשתנו טהורים וזה שדייק רש"י ובהא לא ס"ל כב"ש לגמרי ור"ל אבל בשופעת ס"ל לר"מ לגמרי כב"ש אלא דקשיא לי למה הוצרך רש"י לפרש דלב"ה טהורים אפי' נשתנו ולב"ש אפי' לא נשתנו טמאין הא זה לא הוזכר כלל בברייתא דנשתנו וה"ל לפרש כפשוטו וכמ"ש התוס' באמת דמיירי בלא נשתנו כלל ובהא פליג ר"מ עם ב"ש דלב"ש אפי' היה מתחלה מראה דם בתולים וגם אחר זמן תלייתו ראתה כזה אפ"ה טמאה כיון שהוא לאחר זמן תלי' ור"מ ס"ל בהא דטהור ופליג אב"ה דס"ל אפי' אם היה מתחלה מראה דם נדה וגם אח"כ מראה זה אפ"ה טהור כיון שהוא תוך זמן תלייתן ובהא פליג ר"מ וס"ל דטמאה כיון שהוא אחר זמן תליי' דב"ש גם קשיא לי מה שפירש"י לעיל בסוף דבור המתחיל מתוך וכו' וז"ל אלא בודקת אם נשתנו מראה דמים כדמפרש עכ"ל ובברייתא לא הוזכר כלל שנשתנו מראה דמים אלא דבין בתחלה ובין בסוף היה לו מראה אחד אלא דמפליג בין אדום ואינו אדום וזיהום ואינו זיהום דע"כ תוך זמן תליי' דב"ש אפי' היה לו מראה דם נדה טהורה לכ"ע דאל"כ מאי איכא בין תוך זמן תלי' דב"ש לאחר זמן אליבא דר"מ לכן נלע"ד לומר דמה שפירש"י אם נשתנה מראה דמים אין ר"ל שנשתנו ממה שהיה אלא ר"ל שנשתנו ממה שהרגילות להיות מראיתן של דם בתולים ומיירי שאינה יודעת תחלתו מה היה שאם היתה מוצאתו מתחלתו אדום ס"ל לר"מ דאפי' אחר זמן תליית ב"ש דטהורה ואפי' היה מראיתו כדם נדה אלא מיירי מן הסתם וכיון דדרך דם בתולים אינו אדום ואינו זיהום אם השתא ראתה אדום וזיהום טמאה דמסתמא נשתנו ומעיקרא היה לו מראה ד"ב אבל תוך זמן תליית ב"ש תלינן מן הסתם להקל ואמרינן שכך היה מראיתו בתחלה אע"פ שאין רגילות במראה זו או י"ל דס"ל לרש"י דתוך זמן תליי' דב"ש א"צ לבדוק אח"ז משא"כ אחר זמן ס"ל לר"מ דצריכה לבדוק והא דמצריך בפ"ק בדיקה אפי' תוך זמן תליי' לכ"ע התם מיירי לטהרות והכא מיירי לבעלה וכמ"ש התוס' ולפ"ז לא קשה קו' תוס' על רש"י דגם רש"י מודה דלכ"ע אם בודאי נשתנו ממה שהיה לכ"ע טמאה אפי' תוך זמן תליי' לכל חד כדאית ליה וכ"נ מהרמב"ן בחדושיו שהבין כן מתוך פירש"י:
תוס' ד"ה וכולן ששופעות וכו' וי"ל וכו' א"נ הך בדיקה הוי בשפופרת וכו'. עכ"ל. יש לדקדק לתי' זה דא"כ הא דאמר ובכולן ר"מ מחמיר כדברי ב"ש והיינו בשופעת מתוך זמן דב"ש לתוך זמן דב"ה מצריך ר"מ בדיקת שפופרת וע"כ דמיירי ברואה מראה דם נדה דאלו ברואה כמראה דם בתולים למה מצריך בדיקת שפופרת דודאי לא יגרע שופעת מאינה שופעת דס"ל לר"מ דטהורה אם ראתה מראה דם בתולים ובדיקת שפופרת למה א"ו מיירי ברואה מראה ד"נ א"כ איך אמר ושאר ראיות שבין ב"ש וב"ה אמר ר"מ הלך אחר מראה דמים משמע דבדיקת שפופרת ל"מ אם ראתה מראה ד"נ ולמה לא יועיל בדיקת שפופרת כיון דנתברר ע"י בדיקה דמן הצדדים אתי הדם וליכא בין שופעת לשאר ראיות כלום לר"מ דאי בראתה מראה ד"נ כאן וכאן מתיר בדיקת שפופרת ואי בראתה מראה דם בתולים כאן וכאן א"צ בדיקת שפופרת וטהורה וצ"ל דאין ה"נ קאמר ובכולן ר"מ מחמיר כב"ש בשופעת מתוך זמן דב"ש לתוך זמן דב"ה וראתה כמראה ד"נ דצריכה בדיקת שפופרת לפי שאף בשאר ראיות ס"ל הכי דהלך אחר מראה דמים או בדיקת שפופרת וכדמסיים דם נדה בא מן המקור וכו' וקמ"ל דלא עדיף שופעת מן שאר ראיות אלא כי היכי דאית ליה לר"מ בשאר ראיות אם ראתה מראה ד"נ דבעי' בדיקת שפופרת ה"נ אית ליה בשופעת מתוך זמן דב"ש לאחר זמנו ועוי"ל דדוקא בשופעת שייך בדיקת שפופרת לברר הדם שהיא רואה עכשיו אם הוא מן הצדדים או לאו משא"כ ברואה ראיה מועטת א"א לברר כי מה דהוי הוי ואף אם תראה אחר כך ותראה שהיא מן הצדדים מ"מ י"ל דראיה ראשונה ד"נ היה משא"כ בשופעת שהכל היא ראיה אחת ועוד י"ל דבאינה שופעת אפשר דלא סמכינן אבדיקת שפופרת דהא רש"י ס"ל לקמן ברואה מ"ת דלא סמכינן אבדיקת שפופרת בבעל הראשון אלמא דאין בדיקה זו מוציאה מכל ספק ואף להחולקים על רש"י י"ל דהיינו דוקא שלא לאסור האשה על בעלה לעולם וקשה גירושין משא"כ כאן:
במרדכי כתב וז"ל נשתנו מראות דמים שלה כי דם בתולה אדום ודם נדה עכור. עכ"ל. ועיין בחדושי א"ש שם ויש לדקדק דהא ר"מ ס"ל הכי אבל חכמים ס"ל כל מראה דמים אחד הם ואיך תפס דברי ר"מ ושבק לחכמים ונ"ל דס"ל להמרדכי דודאי אף חכמים ס"ל שרגילות של ד"ב שאינו דומה למראה ד"נ דודאי לא יחלקו במציאות ומה שאמרו חכמים כל מראה דמים אחד הן היינו לענין תלי' אחד הן דכל מראה דמים תולין בד"ב אע"פ שאין רגילות בכך כיון שלפעמים הם כך והוא בתוך הזמן מש"ה תולין כמו דס"ל לר"מ תוך זמן תלי' דב"ש דתולין אפילו מראה ד"נ בדם בתולים אע"פ שדם בתולים אינו רגיל להיות כך ה"נ לחכמים תוך זמן תלי' דב"ה לעולם תולין אבל ה"נ דס"ל חכמים כר"מ בהא שכן אין דרך ד"ב להיות אדום וזיהום והמרדכי נקט בהוה שכן הוא אם משתנה מדם בתולים לד"נ משתנה משאינו עכור לעכור מאינו זיהום לזיהום וה"ה בשאר שינוי מראות נמי דאין תולין ובזה צדקו דברינו מ"ש לתרץ לעיל די"א ע"ב קו' מהרש"א שם ועיין: