חיד''א יומי - חומש שמות· רבי חיים יוסף דוד אזולאי
יוֹם ד'
הֲלָכוֹת
א. אִם מֵחֲמַת חֹלִי אוֹ אֹנֶס אַחֵר קוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע בְּלִבּוֹ יָצָא, וְכֹל שֶׁכֵּן אִם שָׁמַע מֵאַחֵר (סִימָן סב וְאַחֲרוֹנִים). וְאִם קְרָאָהּ בְּלִבּוֹ אוֹ שָׁמַע מֵאַחֵר מֵחֲמַת הַחֹלִי אוֹ הָאֹנֶס, וְאַחַר כָּךְ נִסְתַּלַּק הָאֹנֶס, אֵין צָרִיךְ לִקְרוֹתָהּ פַּעַם אַחֶרֶת (בִּרְכֵּי יוֹסֵף סִימָן פ').
(קֶשֶּׁר גּוּדָל, סִימָן יא, סְעִיף יב-יג)
ב. לֹא יַאֲרִיךְ בָּאָלֶ"ף שֶׁל אֶחָד, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא נִרְאֶה חַ"ו אֵי חַד. וְלֹא יַחֲטֹף בַּחֵי"ת, וְיַאֲרִיךְ מְעַט. וְיַאֲרִיךְ בַּדָּלֵי"ת שִׁעוּר שֶׁיַּמְלִיכוּהוּ בְּד' רוּחוֹת הָעוֹלָם (סִימָן סא).
(קֶשֶּׁר גּוּדָל, סִימָן יא, סְעִיף יד)
מוּסָר
הֲלֹא מֵרֹאשׁ דִּין רִאשׁוֹן שֶׁל שֻׁלְחָן עָרוּךְ: יִתְגַּבֵּר כַּאֲרִי לַעֲמֹד בַּבֹּקֶּר לַעֲבֹד אֶת הַבּוֹרֵא, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא מְעוֹרֵר הַשַּׁחַר, וְזֶהוּ יִרְאַת ה' בִּתְחִלַּת הַיּוֹם לַעֲמֹד בַּבֹּקֶר שֶׁלֹּא יַפְסִיד קְרִיאַת שְׁמַע בִּזְמַנָּהּ. וּבִפְרָט עַתָּה בִּימֵי הַקַּיִץ, שֶׁזְּמַן קְרִיאַת שְׁמַע הוּא מֵעַמּוּד הַשַּׁחַר עַד רְבִיעַ הַיּוֹם, וּדְלָא כְּהָרַב הַלְּבוּשׁ שֶׁכָּתַב שֶׁהוּא מֵהָנֵץ הַחַמָּה, דְּבָזֶה אֵין הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ, כמ"ש אֶצְלִי הַהֶדְיוֹט, וְהָאַחֲרוֹנִים חוֹלְקִים עָלָיו. וְאִם יַתְחִיל לַעֲבוֹר הַדִּין הָרִאשׁוֹן מֵהַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, מֵרָעָה אֶל רָעָה יֵצֵא לְהַפְסִיד תְּפִלָּה בְּצִבּוּר וְקַדִּישׁ וּבָרְכוּ וּקְדֻשָּׁה, כִּי זֶה נִשְׁאַר לָנוּ בַּעֲבוֹדַת ה', כִּי אֵין לָנוּ ביהמ"ק וְקָרְבָּנוֹת לְכַפֵּר, וְאֵין בְּיָדֵינוּ אֶלָּא מִקְדָּשׁ מְעַט - בֵּית הַכְּנֶסֶת וּבֵית הַמִּדְרָשׁ.
(כִּסֵּא דָוִד רֵישׁ דְּרוּשׁ ח"י)
חִדּוּשׁ עַל הַפָּרָשָׁה
כִּי תֵצֵא אֵשׁ וכו' - אֶפְשָׁר לִרְמֹז תּוֹכַחֲת מוּסָר עַל הַמַּחְלֹקֶת, כִּי הֵן בַּעֲוֹן מֵהַמַּחְלֹקֶת נֵזֶק גָּדוֹל בָּא, אוֹ שֶׁחַ"ו יִהְיֶה סִבָּה לִפְטִירַת צַדִּיק, אוֹ אִבּוּד מָמוֹן, אוֹ אִבּוּד לִמּוּד.
וְזֶה שֶׁאָמַר "כִּי תֵצֵא אֵשׁ", כַּאֲשֶׁר יִתְעוֹרֵר מַחְלֹקֶת וְיַתְחִיל הַתְחָלָה לְבַד, תֵּכֶף מִזְדַּמְּנִים כַּתּוֹת הַסִטְרָא אַחֲרָא וַדַּאי, וְזֶהוּ "וּמָצְאָה קֹצִים", וְעַל יְדֵי זֶה "וְנֶאֱכַל גָּדִישׁ", גּוֹרֵם מִתַּת צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ זַ"ל עַל פָּסוּק זֶה בְּבַבַּא קַמָא (דַּף ס' ע"א), "אוֹ הַקָּמָה", רֶמֶז לַמָּמוֹן, עַל דֶּרֶךְ "וְאֶת כָּל הַיְקוּם", שֶׁעַל יְדֵי הַמַּחְלֹקֶת יִהְיֶה הֶפְסֵד מָמוֹן מִכַּמָּה אַנְפֵּי. "אוֹ הַשָּׂדֶה", שֶׁהוּא כִּנּוּי לְתַלְמוּד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ זַ"ל, שֶׁיִּתְבַּטֵּל הַלִּמּוּד בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ ה'.
וְהַגַם כִּי כָּל זֶה נִמְשַׁךְ אַחַר כָּךְ מִמֵּילָא, לָא תֵּימָא דְּמִי שֶׁהִתְחִיל בַּמַּחְלֹקֶת אֵין בּוֹ עֲוֹן עַל כָּל הַנִּמְשָׁךְ כִּי הוּא לֹא שִׁעֵר בַּהֲזָקוֹת הַלָּלוּ, וְהַוֵה לֵיה כְּאֹנֶס, לָזֶה אָמַר "שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִיר אֶת הַבְּעֵרָה", כִּי אָנוּ יֵשׁ לָנוּ דִּין שׁוֹמֵר וּתְחִילָתוֹ בִּפְשִׁיעָה וְסוֹפוֹ בְּאֹנֶס חַיָּב, וְזֶה כֵּפֶל "שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם", הֵן עַל רֹעַ מַעֲלָלָיו וְהֵן עַל הַנִּמְשָׁךְ, רַחֲמָנָּא לִיצְלַן.
(פְּנֵי דָוִד)