חיד''א יומי - חומש שמות· רבי חיים יוסף דוד אזולאי
יוֹם ב'
הֲלָכוֹת
א. אֶחָד שֶׁקֹּדֶם הַגִּיעוֹ לְ"שִׁירָה חֲדָשָׁה" שָׁתַק לִרְאוֹת הַסֵּפֶר תּוֹרָה, וְנִתְבַּלְבֵּל אַחַר כָּךְ וְתֵכֶף הִתְחִיל תְּפִלַּת י"ח, וְלֹא סִיֵּם הַבְּרָכָה שְׁנִיָּה שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע, נִרְאֶה דְּאַחַר תְּפִלָּתוֹ יִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע וְיֹאמַר אֱמֶת וְיַצִּיב עַד גָּאַל יִשְׂרָאֵל, לְדַעַת מָרָן סִימָן ס' (בִּרְכֵּי יוֹסֵף סִימָן ס"ו).
(קֶשֶּׁר גּוּדָל, סִימָן יא, סְעִיף כב)
ב. כֹּהֵן שֶׁקְּרָאוּהוּ לְסֵפֶר תּוֹרָה אֲפִלּוּ בִּשְׁמוֹ, וְלֹא יֵשׁ [ר"ל וְאֵין] אַחֵר, וְהוּא קוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶיהָ, לֹא יַעֲלֶה (סִימָן סו וְהַפְּרִי חָדָשׁ) בִּקְרִיאַת שְׁמַע וְהוּא הַדִּין לְבִרְכוֹתֶיהָ, כמ"ש ע"ת. וְדַע שֶׁבְּקוּנְטְרֵיס לְדָוִד אֱמֶת (סִימָן ה' דִּין ב') נִשְׁמַע שָׁם דַּעְתִּי הַקָּצָר. וּבִפְסוּקֵי דְּזִמְרָה שָׁרִי [מוּתָר].
(קֶשֶּׁר גּוּדָל, סִימָן יא, סְעִיף כג)
מוּסָר
אָנוּ אוֹמְרִים בֶּאֱמֶת וְיַצִּיב "אַשְׁרֵי אִישׁ שֶׁיִּשְׁמַע לְמִצְוֹתֶיךָ וְתוֹרָתְךָ וּדְבָרְךָ יָשִֹים עַל לִבּוֹ", שֶׁאֵין לַעֲשׂוֹת הַמִּצְווֹת עֲרָאִי כְּשֶׁתִּזְדַּמֵּן, רַק יִתְאַוֶּה וִיבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹתָן מִקֹּדֶם. וְיִשָּׂא קַל וְחֹמֶר מִמָּה שֶׁרוֹדֵף יוֹם וָלַיְלָה תָּמִיד אַחַר הַמָּמוֹן, וּמִתְאַוֶּה תָּמִיד לִהְיוֹת הוֹלֵךְ וְקֹבֶץ בְּחֵשֶׁק נִמְרָץ, וְיֶתֵּר עַל כֵּן הַרְבֵּה צָרִיךְ לִרְדֹּף אַחַר הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹות, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (מִשְׁלֵי ב', ד') "אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה אָז תָּבִין יִרְאַת ה'". וְתָמִיד יְבַקֵּשׁ אֹפֶן שֶׁיּוּכַל לְהוֹסִיף בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה וּבְקִיּוּם הַמִּצְוֹות, וְיַעֲשֶׂה הַמְצָאוֹת, וְכֹה יִהְיוּ מַחְשְׁבוֹתָיו כֵּיצַד יוּכַל לְקַיֵּם הַמִּצְוֹות, וּבְאֵיזֶה אֹפֶן יוּכַל לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, וְהַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְיעִין אוֹתוֹ (יוֹמָא ל"ח ע"ב). וְהֶאֱרִיךְ בָּעִנְיָן וְתוֹעֶלֶת לִמּוּד הַמִּצְוֹות בְּצַוָּאוֹת הָרַב מהר"ר מֹשֶׁה. עַיֵּן שָׁם בְּאֹרֶךְ.
(צִפֹּרֶן שָׁמִיר, סִימָן יג, סְעִיף טו)
חִדּוּשׁ עַל הַפָּרָשָׁה
וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זַךְ וכו' - שָׁמַעְתִּי בְּמָה שֶׁאָמְרוּ הָרָגִיל בְּנֵר שֶׁל שַׁבָּת הַוְיָן לוֹ בְּנִין רַבָּנָן [תַּלְמִידֵי חֲכָמִים], וְיָדוּעַ כִּי כָּל תַּלְמִיד חָכָם אֲמִתִּי יֵשׁ בּוֹ נִיצוֹץ מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ ע"ה, וְלָכֵן אָמְרוּ מֹשֶׁה שַׁפִּיר קָאָמַרְתְּ, יַעַן נִיצוֹץ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ מִתְנוֹצֵץ בּוֹ. וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", כְּלוֹמַר צַוֵּה אוֹתָם מִצְוָה (כָּזוֹ), שֶׁיִּקְחוּ אֵלֶיךָ, כְּלוֹמַר שֶׁיּוֹלִידוּ וָלָד שֶׁנִּיצוֹץ מִמְּךָ יָאִיר בּוֹ, וְנִמְצָא שֶׁהֵם לוֹקְחִים אֵלֶיךָ מַמָּשׁ. וְזֶה עַל יְדֵי "שֶׁמֶן זַיִת זַךְ", שֶׁיַּדְלִיקוּ נֵרוֹת שֶׁל שַׁבָּת, וּבָזֶה יִזְכּוּ לְבֵן חָכָם שֶׁיִתְנוֹצֵץ בּוֹ אוֹר מִנִּיצוֹצְךָ, וְנִמְצָא שֶׁהֵם לוֹקְחִים אֵלֶיךָ עַל יְדֵי מִצְוָה זוֹ וְדוֹק.
(פְּנֵי דָּוִד)