חיד''א יומי - חומש שמות· רבי חיים יוסף דוד אזולאי
יוֹם א'
הֲלָכוֹת
א. אִם נִזְדַּמֵּן לוֹ קַדִּישׁ וּקְדֻשָּׁה, צָרִיךְ לְהַמְתִּין בְּ"שִׁירָה חֲדָשָׁה" וְיַעֲנֶה, וְאַחַר כָּךְ יֹאמַר "שִׁירָה חֲדָשָׁה" (סִימָן סו). וּכְבָר נִתְבָּאֵר לְעֵיל (סִימָן ט אוֹת טז) דְּלְ"אָמֵן" דִּבְרָכוֹת לֹא יַפְסִיק כְּלָל לְדַעַת מר"ן ז"ל.
(קֶשֶּׁר גּוּדָל, סִימָן יא, סְעִיף כ)
ב. אִם בְּעוֹד שֶׁקָּרָא בִּרְכַּת "אֱמֶת וְיַצִּיב" הוֹצִיאוּ סֵפֶר תּוֹרָה, לֹא יֹאמַר פָּסוּק "וְזֹאת הַתּוֹרָה", כִּי לְדִידָן אֵין עוֹנִין אֲפִלּוּ שׁוּם אָמֵן דִּבְרָכוֹת בְּבִרְכוֹת קְרִיאַת שְׁמַע, וְיִפְסֹק בִּשְׁתִיקָה וְיִרְאֶה הַסֵּפֶר תּוֹרָה וְאַחַר כָּךְ יַחֲזֹר לִגְמֹר הַבְּרָכָה, וְיִסְמֹך גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה כַּמִּשְׁפָּט (חַיִּים שָׁאַל סִימָן ס"ח).
(קֶשֶּׁר גּוּדָל, סִימָן יא, סְעִיף כא)
מוּסָר
יִזָּהֵר מְאֹד בַּאֲמִירַת אֱמֶת וְיַצִּיב כְּתִקְּנוֹ, הַתֵּבוֹת כְּמִשְׁפָּטָן שְׁלֵימוֹת וְנִפְרָדוֹת. וְאָמְרוּ בַּזֹּהַר כ"י הֶבִיאוֹ הָרַב הֶחָסִיד הַמְקֻבָּל מהר"ם נִיגְרִין בְּס' הַיִּרְאָה, כִּי אֶחָד חָלָה מֵעֵת לְעֵת וּמֵת פִּתְאֹם, וְאָמַר קֹדֶם מוֹתוֹ "הִנְנִי מֵת עַל שֶׁלֹּא נִזְהַרְתִּי בִּדְּבֵקִים שֶׁבֶּאֱמֶת וְיַצִּיב". עכ"ל.
(צִפֹּרֶן שָׁמִיר, סִימָן ב, סְעִיף כט)
חִדּוּשׁ עַל הַפָּרָשָׁה
וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל - אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דְבֵּפַּרָשָׁה זוֹ לֹא נִזְכַּר מֹשֶׁה מִשּׁוּם שֶׁאָמַר "מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתַבְתָּ", וְנִתְקַיֵּם מִיהָא שֶׁלֹּא נִזְכַּר שְׁמוֹ בְּפָרָשָׁה זוֹ. וְאֶפְשָׁר דְּיַעַן דְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ ע"ה מָסַר עַצְמוֹ לְהַצָּלַת יִשְׂרָאֵל וְהִפְלִיא לַעֲשׂוֹת בְּעִדָּן רִתְחָא, לָכֵן דִּבּוּרוֹ נִתְקַיֵּם אֵיזֶה דָּבָר שֶׁלֹּא נִזְכַּר שְׁמוֹ בְּפָרָשָׁה זוֹ. וְגַם זֶה הַמְּעַט לִכְבוֹד מֹשֶׁה רַבֵּנוּ ע"ה, נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה "וְאַתָּה תְּצַוֶּה", דְּנִרְאֶה שֶׁזֹּאת הַפָּרָשָׁה הִיא סִיּוּם פָּרָשַׁת תְּרוּמָה וְאֵינָהּ פָּרָשָׁה בִּפְנֵי עַצְמָהּ אֶלָּא הִיא מְחֻבֶּרֶת עִם פָּרָשַׁת תְּרוּמָה, וּכְבָר נִזְכַּר כַּמָּה זִמְנֵּי [כַּמָה פְּעָמִים] שְׁמוֹ הַטּוֹב בְּפָרָשַׁת תְּרוּמָה.
וְעַל פִּי זֶה אֶפְשָׁר לְיַשֵּׁב חֲקִירָה גְּדוֹלָה, כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּזֹּהַר וּבַמִּדְרָשִׁים כִּי הַפַּרְשִׁיוֹת הֵם גַּ"ן פַּרְשִׁיּוֹת, וְהָרַב עַיִר וְקַדִּישׁ מַהֲרַ"ם זַכּוּת ז"ל הוּקְשָׁה לוֹ דְּהֵם נ"ד פַּרְשִׁיּוֹת, וְהָרַב הֶחָסִיד מהר"שׁ אַבּוּהַב ז"ל תֵּרֵץ דְּפָּרָשַׁת וְזֹאת הַבְּרָכָה דַּל מֵהָכָא [אֵינָה בַּחֶשְׁבּוֹן], דְּנִקְרֵאת בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה וְעַל הָרֹב הוּא בַּחוֹל, וְאֵינָהּ כִּשְׁאָר פַּרְשִׁיּוֹת שֶׁנִּקְרוֹת בְּשַׁבָּתוֹת. עַד כָּאן דְּבָרָיו. וְלֹא רִיוָה צִמְאוֹנֵינוּ בָּזֶה וְאֵינוֹ טַעַם מַסְפִּיק. אָמְנָם לְפִי הָאָמוּר דְּלִכְבוֹד מֹשֶׁה רַבֵּנוּ ע"ה רָצָה הקב"ה דְּפָּרָשַׁת תְּצַוֶּה נֶחְשֶׁבֶת בְּסִיוּם פָּרָשַׁת תְּרוּמָה, יֵשׁ לוֹמַר דְּהַיְנוּ דְּאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁהֵם גַּ"ן פַּרְשִׁיּוֹת, דִּתְרוּמָה וּתְצַוֶּה נֶחְשָׁבוֹת אַחַת.
(חוֹמַת אֲנָךְ)