חיד''א יומי - חומש דברים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי
יוֹם ד' · מוּסָר
אַחַר תְּפִלָּה [שֶׁל מָחֳרָת כִּפּוּר], יְבַקֵּשׁ ד' מִנִּין, וְלֹא לָחוּשׁ בְּמַעֵי"ה [בְּכַסְפּוֹ] כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ לוּלָב וְאֶתְרוֹג יָפִים וּמְהֻדָּרִים. וְגַם אֶל הַסֻּכָּה יָשִׁית עֵינָיו לְתַקְּנָהּ כַּהֹגֶן. וְיָשִׂים אֶל לִבּוֹ כִּי הֲלֹא לִקְנוֹת תַּכְשִׁיטִין וּבְגָדִים לְבֵיתוֹ יוֹצִיא הַמָּעוֹת בְּשִׂמְחָה, וְיִשָּׂא קַל וְחֹמֶר לְהוֹצִיא מָעוֹת בְּשִׂמְחָה רַבָּה לִהְיוֹת לוֹ אֶתְרוֹג מְהוּדָר וְסֻכָּה נָאָה. וּמָה יַעֲנֶה אִם יִהְיֶה צִיקָנִי לִדְבָר מִצְוָה שֶׁלֹּא לָתֵת לַה' מִמָּה שֶׁנָּתַן לוֹ, הֲלֹא יֵבוֹשׁ וְיִכָּלֵם וְיִהְיֶה חֶרְפַּת נָבָל.
(מוֹרֶה בְּאֶצְבַּע, סִימָן ט, סְעִיף רפז)