חיד''א יומי - חומש דברים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי
יוֹם ד'
הֲלָכוֹת
א. [יוֹם אַחֲרֵי כִּפּוּר] הַבֹּקֶר אוֹר, יָקוּם לְהִתְפַּלֵּל, וְיַשְׁכִּים לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְיִתְפַּלֵּל כַּהֹגֶן, וְזֶה כָּל פְּרִי לְהַרְאוֹת בְּכֹל עִנְיְנֵי הָעֲבוֹדָה בַּתּוֹרָה וּתְפִלָּה וַעֲנָוָה וּצְדָקָה וְכַיּוֹצֵא בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁהוּא מַסְכִּים הוֹלֵךְ עִם אֲשֶׁר עָשָׂה בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה וְאֶתְמוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְדַעְתּוֹ לְקַיֵּם כָּל יְמֵי חֶלְדּוֹ, וְה' עֶזְרוֹ וּמָגִינוֹ.
(מוֹרֶה בְּאֶצְבַּע, סִימָן ט, סְעִיף רפו)
ב. יִשְׁתַּדֵּל לִקְנוֹת ד' מִנִּין וְאֶתְרוֹג מְשֻׁבָּח, וְלִפְרוֹעַ קֹדֶם הֶחָג, לָצֵאת יְדֵי חוֹבָתוֹ אַלִיבָּא דְּכוּלֵי עַלְמָא, שֶׁיִּקְנֶה ד' מִנִּין בְּקִנְיָן דְּאוֹרַיְיתָא.
(כַּף אַחַת, סִימָן כד, סְעִיף ג)
מוּסָר
אַחַר תְּפִלָּה [שֶׁל מָחֳרָת כִּפּוּר], יְבַקֵּשׁ ד' מִנִּין, וְלֹא לָחוּשׁ בְּמַעֵי"ה [בְּכַסְפּוֹ] כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ לוּלָב וְאֶתְרוֹג יָפִים וּמְהֻדָּרִים. וְגַם אֶל הַסֻּכָּה יָשִׁית עֵינָיו לְתַקְּנָהּ כַּהֹגֶן. וְיָשִׂים אֶל לִבּוֹ כִּי הֲלֹא לִקְנוֹת תַּכְשִׁיטִין וּבְגָדִים לְבֵיתוֹ יוֹצִיא הַמָּעוֹת בְּשִׂמְחָה, וְיִשָּׂא קַל וְחֹמֶר לְהוֹצִיא מָעוֹת בְּשִׂמְחָה רַבָּה לִהְיוֹת לוֹ אֶתְרוֹג מְהוּדָר וְסֻכָּה נָאָה. וּמָה יַעֲנֶה אִם יִהְיֶה צִיקָנִי לִדְבָר מִצְוָה שֶׁלֹּא לָתֵת לַה' מִמָּה שֶׁנָּתַן לוֹ, הֲלֹא יֵבוֹשׁ וְיִכָּלֵם וְיִהְיֶה חֶרְפַּת נָבָל.
(מוֹרֶה בְּאֶצְבַּע, סִימָן ט, סְעִיף רפז)
חִדּוּשׁ עַל הַפָּרָשָׁה
יַרְכִּבֵהוּ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ - [זֹאת כָּתַב רַבֵּנוּ עַל גְבִיר אֶחָד שֶׁיִּסֵּד כּוֹלֵל לְלִמּוּד, קְלוֹיְז בל"א, וְאָז הָיָה נִקְרָא "הֶסְגֵּר"] הֵן בָּהּ רָמַז עַל הַגְּבִיר הַשַּׂר הַמַּשְׂכִּיל דּוֹרֵשׁ אֱלֹהִים אִישׁ חָ"י זַ"ל, "יַרְכִּבֵהוּ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ" חַיִּים כְּכָל צִדְקוֹתָיו, "וְיֹּאכַל תְּנוּבֹת שָׂדָי" הוּא הַתַּלְמוּד שֶׁנִּקְרָא "שָׂדֶה", מַה שֶּׁלּוֹמְדִים תָּמִיד בַּהֶסְגֵּר אֲשֶׁר יִסֵּד, וּמִזֶּה נִמְשַׁךְ לְזַרְעוֹ אֲשֶׁר מְמַלְּאִים מְקוֹמוֹ, "וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ" מֵחֲמַת הַתּוֹרָה שֶׁמַּרְבִּיצִים בַּהֶסְגֵּר וּמַשְׁפִּיעִים לְכָל תַּלְמִיד חָכָם, וְזֶה "מִסֶּלַע" מִשְׁנָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ זַ"ל (בַּיַּלְקוּט), תִּתְחַדֵּשׁ שָׁנָה מְתוּקָה בְּמִשְׁמַנֵּי מְדִינָה, "וְשֶׁמֶן" יָאִירוּ בְּשֶׁמֶן מְסִבַּת צִדְקָתָם, "מֵחַלְמִישׁ צוּר" הָעֲנִיִּים יְבֵשִׁים כַּחַלָּמִישׁ, וְיִתְּנֵם עֶלְיוֹן כְּשֶׁמֶן לְעֵלָא מִכָּל בִּרְכָתָא. כֵּן יְהִי רָצוֹן.
(כִּסֵּא דָּוִד דָּרוּשׁ כז)