חיד''א יומי - חומש בראשית· רבי חיים יוסף דוד אזולאי
יוֹם ו' · מוּסָר
אַל תִּתֵּן אֶל לִבְּךָ מַה יְּדַבְּרוּ מִמְּךָ אֲחֵרִים, כִּי זֶה שֹׁרֶשׁ פּוֹרֶה נְזָקִין וְחַבָּלוֹת לַנֶּפֶשׁ. וְאָמַר הַפִּילוֹסוֹף, רֹב הַצָּרוֹת בָּאוֹת לְאָדָם שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת נִכְבָּד בְּעֵינֵי אֲחֵרִים. וְזֶה הֶבֶל גָּדוֹל, כִּי מַה יִּתֵּן לָאָדָם אִם אֶלֶף אֲנָשִׁים מְכַבְּדָיו, אוֹ אִם יְדַבְּרוּ רַע עָלָיו וְיָבוּזוּ עָלָיו. וּמֶה יָקְרוּ דִּבְרֵי הַשָּׁלֵם, רַבִּי לְוִיטַס אִישׁ יַבְנֶה אוֹמֵר מְאֹד מְאֹד הֱוֵי שְׁפַל רוּחַ (אָבוֹת פ"ד מ"ד). וְאֶפְשָׁר שֶׁאָמַר "מְאֹד" אֶחָד כְּנֶגֶד תַּאֲוַת הַחֹמֶר שֶׁיְּכַבְּדוּהוּ, וְהַשֵּׁנִי כְּנֶגֶד צַעַר הַחֹמֶר אִם יְבַזּוּהוּ, וּלָזֶה הִזְהִירָנוּ "מְאֹד מְאֹד הֱוֵי שְׁפַל רוּחַ". וּכְבָר הִשְׁמִיעָנוּ הָרַב הֶחָסִיד בְּחוֹבַת הַלְּבָבוֹת (שַׁעַר יִחוּד הַמַּעֲשֶׂה פֶּרֶק ה') שֶׁתַּכְלִית מִדַּת הָעֲנָוָה הוּא לְהַגִּיעַ לְמִדַּת הַנִּשְׁתְּוָן [שֶׁאֵינוֹ חָשׁ אִם יְבַזּוּהוּ אוֹ יְכַבְּדוּהוּ]. וּמִלְּבַד אֲשֶׁר הוֹרָנוּ רַבִּי לְוִיטַס שֶׁתִּקְוַת אֱנוֹשׁ רִמָּה, עוֹד אַחֶרֶת הָיְתָה הֵן בְּעוֹדֶנּוּ חַי כִּי לֹא בְּמוֹתוֹ, כִּי כָּל אֲשֶׁר יֹאכַל וְיִשְׁתֶּה יִתְהַפֵּך בְּקִרְבּוֹ צוֹאָה וּגְלָלִים, הֲלֹא יֵבוֹשׁ וְיִכָּלֵם מֵעֲשׂוֹת כָּל גּוּפוֹ בַּיִת מְגֹאָל וְתוֹעֵבָה. וּכְבָר כָּתַב רַבֵּנוּ הַרַמְבַּ"ם שֶׁהִתְקַבְּצוּת בְּנֵי אָדָם לִשְׁתִיָּה הַמְשַׁכֶּרֶת, חֶרְפָּה גְּדוֹלָה יוֹתֵר מִקִּבּוּץ אֲנָשִׁים עֲרֻמִּים לְהַתְרִיז, וְכֵן לְהִתְקַבֵּץ בְּמִשְׁתָּאוֹת וּסְעֻדּוֹת הָרְשׁוּת, כִּי אֶחָד מְטַהֵר וְהַשֵּׁנִי מְטַמֵּא הַבָּשָׂר. וּבָזֶה הִשְׁפִּיל הֶחָכָם אֶת גַאֲוַת הַמֶּלֶךְ, כמ"ש בְּסֵפֶר "אָיֻמָה כַּנִּדְגָלוֹת" (דַּף כ'). ע"ש בְּאֹרֶךְ. וּבְמוֹרֶה נְבוֹכִים (חֵלֶק ג' פֶּרֶק ח').
(צִפֹּרֶן שָׁמִיר, סִימָן ג, סְעִיף מג-מד)