אותיות א-ח מאת הגאון רבי אשר דרוק שליט"א חתן הגה"צ רבי שלמה ברעוודא זצ"ל · עב. הודיה שהצילה מסכנת מות לחיים / ספור
רַבִּי מְנַחֵם מֶנְדְּל מֵרִימְנוֹב דָּבוּק הָיָה בְּלֵב וּבְנֶפֶשׁ בְּרַבּוֹ וּמוֹרוֹ, קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל, רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ מִלִּיזֶ'נְסְק. פְּעָמִים רַבּוֹת הָיָה עוֹשֶׂה דַּרְכּוֹ מֵרִימְנוֹב הָרְחוֹקָה עַד לְלִיזֶ'נְסְק, כְּדֵי לִשְׁאֹף מְלֹא חָפְנַיִם קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה בִּמְחִצַּת רַבּוֹ. בְּרַם, הַפְּרוּטָה לֹא הָיְתָה מְצוּיָה בְּכִיסוֹ, וּלְפִיכָךְ הַנְּסִיעָה לְלִיזֶ'נְסְק לֹא הָיְתָה קַלָּה עֲבוּרוֹ כְּלָל. הוּא נִזְקַק לִמְסִירוּת רַבָּה כְּדֵי לְהַגִּיעַ לְעִירוֹ שֶׁל רַבּוֹ. בְּאַחַת הַפְּעָמִים לֹא הִצְלִיחַ רַבִּי מְנַחֵם מֶנְדְּל לְקַבֵּץ אַף פְּרוּטָה, וְלֹא נוֹתְרָה לוֹ אֶלָּא הַבְּרֵרָה לְהַשְׂכִּיר אֶת עַצְמוֹ כְּשׁוּלְיַת עֶגְלוֹן בַּדֶּרֶךְ לְלִיזֶ'נְסְק. תַּפְקִיד שׁוּלְיַת הָעֶגְלוֹן הָיָה לִשְׁמֹר, לְהַאֲכִיל וּלְטַפֵּל בַּסּוּסִים בִּזְמַן שֶׁהָעֶגְלוֹנִים הָיוּ נִכְנָסִים לְאַכְסַנְיָה לֶאֱכֹל וְלָפוּשׁ. הַצַּדִּיק קִבֵּל עַל עַצְמוֹ אֶת כָּל הַטִּפּוּל בַּסּוּסִים תְּמוּרַת הַזְּכוּת לְהִצְטָרֵף לַנְּסִיעָה.
בְּאוֹתָהּ עֵת שֶׁל הַנְּסִיעָה שָׁלַט חֹרֶף כָּבֵד. שֶׁלֶג כִּסָּה אֶת הָאָרֶץ וְהַקֹּר הָיָה עַז. בַּלַּיְלָה, כַּאֲשֶׁר נִכְנַס הָעֶגְלוֹן לָאַכְסַנְיָה שֶׁעַל אֵם הַדֶּרֶךְ, מָצָא עַצְמוֹ רַבִּי מְנַחֵם מֶנְדְּל בַּחוּץ, רָעֵב וְצָמֵא, בְּחֶבְרָתָם שֶׁל הַסּוּסִים, בְּגָדִים קְרוּעִים לְגוּפוֹ, וְהוּא מִתְמוֹדֵד עִם הַקֹּר הַנּוֹרָא.
רַבִּי מְנַחֵם מֶנְדְּל הִרְגִּישׁ שֶׁהוּא הוֹלֵךְ וְקוֹפֵא לְאִטּוֹ. הוּא יָדַע נֶאֱמָנָה, כִּי אִם לֹא יַעֲשֶׂה דְּבַר מָה לְחַמֵּם אֶת גּוּפוֹ, לֹא יִזְכֶּה לִרְאוֹת אֶת אוֹר הַבֹּקֶר. בְּלֵית בְּרֵרָה הֵחֵל מְקַפֵּץ עַל מְקוֹמוֹ כְּדֵי לְהַזְרִים אֶת הַדָּם בְּעוֹרְקָיו. אֲבָל רֶגַע, חָשַׁב לְעַצְמוֹ, אִם כְּבָר הִנְנִי קוֹפֵץ וּמְפַזֵּז, מַדּוּעַ שֶׁלֹּא אֶרְקֹד בְּשִׂמְחָה? מַדּוּעַ שֶׁלֹּא אֲנַצֵּל זֹאת כְּדֵי לְהוֹדוֹת לְאַבָּא שֶׁבַּשָּׁמַיִם?
וְרַבִּי מְנַחֵם מֶנְדְּל קָפַץ וְרָקַד, פִּזֵּז וְכִרְכֵּר, חִיּוּךְ שָׁפוּךְ עַל פָּנָיו וּמִזְמוֹרֵי הוֹדָאָה עַל שְׂפָתָיו.
"מָה אַתָּה עוֹשֶׂה?" נִשְׁמְעָה לְפֶתַע הַשְּׁאֵלָה. הָיָה זֶה אֶחָד מִתּוֹשָׁבֵי הַסְּבִיבָה, יְהוּדִי גַּם הוּא, שֶׁמַּרְאֵה הֶעָנִי הַמְרַקֵּד בְּאִישׁוֹן לַיְלָה עַל מַרְבָד הַשֶּׁלֶג הַלָּבָן, עוֹרֵר אֶת תִּמְהוֹנוֹ.
"אֲהָהּ, אֲנִי מוֹדֶה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא" הֵשִׁיב רַבִּי מְנַחֵם מֶנְדְּל תּוֹךְ כְּדֵי רִקּוּד.
"לְהוֹדוֹת? עַל מַה בְּדִיּוּק?" לֹא הֵבִין הַזָּר.
"וּבְכֵן" חָדַל רַבִּי מְנַחֵם מֶנְדְּל מֵהָרִקּוּד הַסּוֹעֵר וְהִסְבִּיר בְּנַחַת. "יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם מְסֻגָּלִים לִרְקֹד, מִשּׁוּם שֶׁהֵם חוֹלִים. יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם חָשִׁים רָעָב, מִשּׁוּם שֶׁהֵם חוֹלִים וְתַאֲבוֹנָם פָּג. אֲנִי, בָּרוּךְ ה', בָּרִיא לַחֲלוּטִין. אֶת הָרָעָב אֲנִי מַרְגִּישׁ הֵיטֵב, וְגַם לִרְקֹד כִּדְבָעֵי אֲנִי מְסֻגָּל..."
דְּמָעוֹת עָמְדוּ בְּעֵינָיו שֶׁל הַהֵלֶךְ. הוּא הָיָה מְשֻׁפָּע בְּמָמוֹן, וְרָעָב וְצָמָא לֹא הָיוּ מְנַת חֶלְקוֹ. תְּמִימוּתוֹ שֶׁל רַבִּי מְנַחֵם מֶנְדְּל רִגְּשָׁה אוֹתוֹ עַד עָמְקֵי נִשְׁמָתוֹ. הוּא דָּאַג בּוֹ בַּמָּקוֹם לְנַעַר מְקוֹמִי שֶׁיַּחֲלִיף אֶת רַבִּי מְנַחֵם מֶנְדְּל בְּתַפְקִיד הַשּׁוּלְיָה, וְאִלּוּ אֶת רַבִּי מְנַחֵם מֶנְדְּל הִכְנִיס אַחַר כָּבוֹד לְבֵיתוֹ. הוּא הֶאֱכִילוֹ וְהִשְׁקָהוּ, הִלְבִּישׁוֹ בִּבְגָדִים חַמִּים וְצִיְּדוֹ בִּדְמֵי נְסִיעָה בְּיָד רְחָבָה, וְרַק לְאַחַר מִכֵּן שִׁלְּחוֹ לְלִיזֶ'נְסְק בְּתֻפִּים וּבִמְחוֹלוֹת. אֶת כֹּחָהּ הָאַדִּיר שֶׁל הַהוֹדָיָה חָוָה רַבִּי מְנַחֵם מֶנְדְּל עַל בְּשָׂרוֹ מַמָּשׁ. הִנֵּה, הוּא הוֹדָה לְבוֹרְאוֹ בְּעוֹדוֹ רָעֵב וְצָמָא, עָיֵף וְיָגֵעַ, וּבְכֹחָהּ שֶׁל הַהוֹדָיָה - נִמְשְׁכָה לוֹ יְשׁוּעָתוֹ מִמָּרוֹם, יְשׁוּעָה שְׁלֵמָה וְתַמָּה.
בֵּאֵר רַשִּׁ"י אֶת הַפָּסוּק "מַה יִּתְאוֹנֵן אָדָם חָי" (איכה ג' לט): לָמָּה יִתְרַעֵם אָדָם עַל הַקּוֹרוֹת הַבָּאוֹת עָלָיו, אַחַר כָּל הַחֶסֶד שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה עִמּוֹ, שֶׁנָּתַתִּי לוֹ חַיִּים וְלֹא הֵבֵאתִי עָלָיו מִיתָה, וְכִי גֶּבֶר הוּא עַל חֲטָאָיו? וְכִי לֹא חָטָא לִי? וְכִי בְּצִדְקָתוֹ הוּא חַי? (קידושין פ"א)