אור ברסלב
חי בתודה אותיות א-ח מאת הגאון רבי אשר דרוק שליט"א חתן הגה"צ רבי שלמה ברעוודא זצ"ל › סב. מזמור שיר ליום השבת / ספור פלאי

חי בתודה

אותיות א-ח מאת הגאון רבי אשר דרוק שליט"א חתן הגה"צ רבי שלמה ברעוודא זצ"ל · סב. מזמור שיר ליום השבת / ספור פלאי

סא. בלילה שירו עמי (תהילים מב, ט)

יוֹם חֲמִישִׁי בָּעֶרֶב. אֲנִי חוֹזֵר כְּהֶרְגֵּלִי מִן הַכּוֹלֵל וְנִכְנָס לְבֵיתִי בְּבִרְכַּת שָׁלוֹם. אִשְׁתִּי מְקַדֶּמֶת אֶת פָּנַי בְּהִתְרַגְּשׁוּת:

"מְנַחֵם! שָׁמַעְתִּי עַכְשָׁו, שֶׁבַּשַּׁבָּת הַקְּרוֹבָה הָרַב יִתְאָרַח בְּיִשּׁוּב 'הֲדָרִים' שֶׁבִּצְפוֹן הָאָרֶץ. מַה דַּעְתְּךָ? אוּלַי נִסַּע גַּם אֲנַחְנוּ לְשָׁם לְשַׁבָּת? לַיְלָדִים זֶה יִהְיֶה כְּעֵין נֹפֶשׁ וְלָנוּ תְּהֵא זוֹ הִזְדַּמְּנוּת פָּז לִהְיוֹת בִּמְחִצָּתוֹ שֶׁל הָרַב".

"הַשַּׁבָּת? לְיִשּׁוּב 'הֲדָרִים?" חָכַכְתִּי בְּדַעְתִּי, "זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת רַעְיוֹן נֶחְמָד דַּוְקָא. מֶזֶג הָאֲוִיר נוֹחַ וְזוֹ אָכֵן הִזְדַּמְּנוּת..."

וְאָז הֲחִלּוֹנוּ בַּהֲכָנוֹת קַדַּחְתָּנִיּוֹת. אֲנִי הָיִיתִי עָסוּק בְּטֶלֶפוֹנִים נִסִּיתִי לְבָרֵר עַל דִּירָה שֶׁאֶפְשָׁר לִשְׂכֹּר לְשַׁבָּת בַּיִּשּׁוּב וְאִשְׁתִּי אָרְזָה מִזְוָדוֹת בַּעֲלִיצוּת רַבָּה.

יוֹם שִׁשִּׁי. אֲנַחְנוּ עַל טַפֵּנוּ וּמִזְוְדוֹתֵינוּ יוֹרְדִים מֵהָאוֹטוֹבּוּס וְצוֹעֲדִים לַדִּירָה אוֹתָהּ שָׂכַרְנוּ בַּיִּשּׁוּב "הֲדָרִים". עֲצֵי הַבְּרוֹשׁ נָדִים לְעֶבְרֵנוּ לְשָׁלוֹם, רוּחַ נְעִימָה מְקַבֶּלֶת אֶת פָּנִינוּ בְּחִנָּנִיוּת וְנִיחוֹחַ שְׂדוֹת הַפְּרִי עוֹלֶה בְּאַפֵּנוּ. הַיְלָדִים מְאֻשָּׁרִים. רָצִים עַל הַדֶּשֶׁא הָרַךְ (שֶׁאֵין לָהֶם בִּמְקוֹם מְגוּרֵינוּ) וְקוֹפְצִים מִמָּקוֹם לְמָקוֹם.

אֲנִי פּוֹסֵעַ בָּרֹאשׁ וּמוֹצֵא עַל נְקַלָּה אֶת הַקָּרָוָן שֶׁשָּׂכַרְנוּ. מִבַּחוּץ הוּא נִרְאֶה נֶחְמָד וּמְטֻפָּח. הַמַּפְתְּחוֹת נִמְצָאִים בַּמָּקוֹם שֶׁסֻּכַּם מֵרֹאשׁ וַאֲנַחְנוּ מַתְחִילִים לְהִתְמַקֵּם.

לֹא עוֹבְרוֹת דַּקּוֹת מִסְפָּר וּזְעָקָה נִשְׁמַעַת מִכִּוּוּן אַחַד הַחֲדָרִים: עַכְבָּר!!! אִמָּאלֶה! עַכְבָּר!" כָּל הַחֶבְרַיָּה הָעַלִּיזָה שֶׁלָּנוּ צוֹעֶקֶת וְצוֹוַחַת מַבָּט אֶחָד בְּאִשְׁתִּי הַחִוֶּרֶת הִסְפִּיק לִי כְּדֵי לְהָבִין שֶׁאֲנִי הוּא זֶה שֶׁצָּרִיךְ לָקַחַת כָּאן פִּקּוּד.

"אֶפְשָׁר לְהֵרָגַע", אֲנִי אוֹמֵר בַּקּוֹל הֲכִי שָׁקֵט שֶׁגְּרוֹנִי מַצְלִיחַ לְהָפִיק וּמוֹסִיף עוֹד אֵלּוּ מִשְׁפָּטִים שֶׁאֲפִלּוּ אֶת לִבִּי הַפּוֹעֵם בְּקֶצֶב לֹא מַצְלִיחִים לְשַׁכְנֵעַ.

וְכָךְ, בִּלְחִישָׁה שֶׁל "מָה עוֹשִׂים עַכְשָׁו?" מִצַּד אִשְׁתִּי וּפַרְצוּפִים חֲמוּצִים שֶׁל יְלָדַי קִבַּלְנוּ אֶת שַׁבָּת הַמַּלְכָּה.

"נִרְאֶה לִי", הוּאֲרוּ לְרֶגַע פָּנֶיהָ שֶׁל אִשְׁתִּי, "שֶׁהַמַּצָּב אֵינוֹ נוֹרָא כָּל כָּךְ. אוּלַי פָּשׁוּט נִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת רֹב הַזְּמַן בַּחוּץ, בַּשָּׂדוֹת הַמּוֹרִיקִים עִם הַשֶּׁמֶשׁ הַחָרְפִּית הַנְּעִימָה. עִם מִסְפַּר הַשָּׁעוֹת שֶׁל הַלַּיְלָה נִסְתַּדֵּר כְּבָר. נֶאֱרֹז אֹכֶל לַיְלָדִים וְאֶת הַשָּׁעוֹת שֶׁל יוֹם הַמָּחָר נַעֲשֶׂה בְּגִנַּת הַשַּׁעֲשׁוּעִים."

הָרַעְיוֹן הִרְגִּיעַ אוֹתָהּ וְאֶת כֻּלָּנוּ. וְכָךְ יָצָאנוּ לִתְפִלַּת לֵיל שַׁבָּת בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁבַּיִּשּׁוּב.

בְּסִיּוּם הַתְּפִלָּה אֲנַחְנוּ חוֹזְרִים אֶל דִּירַת הַקָּרָוָן שֶׁלָּנוּ. תִּכְנַנּוּ לֶאֱכֹל אֶת סְעֻדַּת הַשַּׁבָּת וְאַחַר כָּךְ לָצֵאת לְטִיּוּל בַּמּוֹשָׁב בְּמֶזֶג הָאֲוִיר הַנָּעִים הַזֶּה.

הַיְלָדִים רָצוּ לְפָנֵינוּ וַאֲנַחְנוּ אַחֲרֵיהֶם. וְאָז לְפֶתַע אוֹר חָזָק וּמְסַנְוֵר נִדְלַק בְּכָל אֵזוֹר הַקָּרָוָן. מִיָּד הֵבַנְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֵרַע. הוֹאִיל וְשָׂכַרְנוּ אֶת הַדִּירָה מֵאֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם שׁוֹמְרֵי תּוֹרָה וּמִצְווֹת, הֵם לֹא סִפְּרוּ לָנוּ שֶׁיֵּשׁ אוֹר הַנִּדְלָק בְּאֹפֶן אוֹטוֹמָטִי בִּכְנִיסָה לַדִּירָה. כְּלוֹמַר, סִכַּמְתִּי אֶת הַדְּבָרִים בְּרֹאשִׁי וְעָשִׂיתִי הַעֲרָכַת מַצָּב מְהִירָה לִפְנֵי שֶׁאוֹדִיעַ זֹאת לְמִשְׁפַּחְתִּי, אֵין לָנוּ אֶפְשָׁרוּת לָצֵאת מִדִּירַת הַקָּרָוָן עַד לְמוֹצָאֵי שַׁבַּת קֹדֶשׁ. כָּל יְצִיאָה תָּבִיא לְחִלּוּל שַׁבָּת גָּמוּר. נֵאָלֵץ לְהִשָּׁאֵר כָּאן כֻּלָּנוּ, בַּדִּירָה הַקְּטַנְטַנָּה.

אֲנַחְנוּ וְ...הָעַכְבָּר אֲשֶׁר בְּקִרְבֵּנוּ. כַּמּוּבָן שֶׁלֹּא נוּכַל לְהִתְפַּלֵּל מָחָר בְּמִנְיָן (דָּבָר שֶׁלֹּא קָרָה לִי מֵעוֹדִי), וַדַּאי שֶׁלֹּא נוּכַל לִשְׁהוֹת בִּמְחִצַּת הָרַב וּבָרוּר שֶׁלֹּא נוּכַל לָצֵאת לְטַיֵּל עִם הַיְלָדִים.

נָעַלְתִּי בַּלָּאט אֶת הַדֶּלֶת, שַׂמְתִּי אֶת הַמַּפְתֵּחַ בְּכִיסִי, קָרָאתִי לְאִשְׁתִּי לְחֶדֶר צְדָדִי וְגוֹלַלְתִּי בְּפָנֶיהָ אֶת הַנִּסָּיוֹן שֶׁעוֹמֵד עַתָּה לְפִתְחֵנוּ. לְהַפְתָּעָתִי הָעֲצוּמָה, אוֹרוּ עֵינֶיהָ וְהִיא הֶחְלִיטָה הַחְלָטָה נְחוּשָׁה שֶׁנַּעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן הַזֶּה בְּכָבוֹד.

"לָאַחֲרוֹנָה הִשְׁתַּדַּלְתִּי כָּל כָּךְ לְהִתְחַזֵּק בְּעִנְיַן הַהוֹדָיָה לַה', לִרְאוֹת אֶת הַטּוֹב בְּכָל דָּבָר, לְהוֹדוֹת עַל הַכֹּל... וְעַכְשָׁו, עַכְשָׁו הֶעֱמִיד לִי בּוֹרְאִי נִסָּיוֹן לִבְדֹּק אוֹתִי הַאִם גַּם בְּמַצָּב כָּזֶה מְסֻגֶּלֶת אֲנִי לְהוֹדוֹת לוֹ. וַאֲנִי מְסֻגֶּלֶת. מְסֻגֶּלֶת מַמָּשׁ".

וַאֲנִי, אֲנִי שֶׁיָּדַעְתִּי עַל קְבוּצַת הַהוֹדָיָה לַה' בָּהּ מִשְׁתַּתֶּפֶת אִשְׁתִּי בֵּרַכְתִּי עָלֶיהָ בְּכָל לִבִּי וְהֶחְלַטְתִּי לִהְיוֹת שֻׁתָּף מָלֵא.

וְכָךְ, רְגוּעִים וּמְחֻיָּכִים הִסְבַּרְנוּ לַיְלָדִים אֶת הָעִנְיָן. הִתְחַלְנוּ בַּקִּדּוּשׁ וּבַסְּעוּדָה בִּקַּשְׁנוּ מִכָּל יֶלֶד לְהוֹדוֹת לַה' עַל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר בַּמַּצָּב הַזֶּה.

כֵּן, בַּמַּצָּב הַזֶּה שֶׁאֲנַחְנוּ תְּקוּעִים בְּדִירַת קָרָוָן לְמֶשֶׁךְ שַׁבָּת שְׁלֵמָה עִם... עַכְבָּר.

הַיְלָדִים שֶׁכְּמוֹ כָּל הַיְלָדִים מְנַסִּים לְחַקּוֹת אֶת הוֹרֵיהֶם, שִׁתְּפוּ פְּעֻלָּה בְּאֹפֶן יוֹצֵא מִן הַכְּלָל וְהַסְּעוּדָה עָבְרָה עָלֵינוּ בְּשִׁירוֹת וּבְתִשְׁבָּחוֹת לְבוֹרֵא הָעוֹלָמִים.

אַחַר הַסְּעוּדָה נִרְדְּמוּ הַיְלָדִים הָעֲיֵפִים וּלְשַׁבְרִיר שְׁנִיָּה רָאִיתִי אֶת אִשְׁתִּי נוֹאֶשֶׁת. לֹא יְכוֹלָה לִפְרֹשׁ לִשְׁנַת הַלַּיְלָה עִם הָעַכְבָּר הַמְרַשְׁרֵשׁ. לְרֶגַע, כְּשֶׁלֹּא הָיְתָה צְרִיכָה לִהְיוֹת כָּל כָּךְ חֲזָקָה בִּשְׁבִיל הַיְלָדִים, עָזְבוּ אוֹתָהּ כֹּחוֹתֶיהָ.

"זֶה נִסָּיוֹן", הֵרַמְתִּי פָּנַי מֵעִם הַגְּמָרָא וְהִזְכַּרְתִּי לָהּ. מִיָּד שָׁבָה הַנְּחִישׁוּת לִשְׁכֹּן בְּעֵינֶיהָ וְשָׁמַעְתִּי אוֹתָהּ אוֹמֶרֶת: "ה', תּוֹדָה, תּוֹדָה, תּוֹדָה. תּוֹדָה שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לָנוּ כָּזוֹ זְכוּת שֶׁל שְׁמִירַת שַׁבָּת מִתּוֹךְ קֹשִׁי. תּוֹדָה שֶׁבִּכְלָל אֲנַחְנוּ יְהוּדִים. תּוֹדָה שֶׁאָנוּ יוֹדְעִים וּמַכִּירִים אֶת הִלְכוֹת שַׁבָּת עַל בֻּרְיָן. תּוֹדָה שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לָנוּ אֶת הַכֹּחַ וְהָעָצְמוֹת לַעֲמֹד בְּכָזֶה נִסָּיוֹן. תּוֹדָה עַל הַשַּׁבָּת שֶׁהִיא מַתָּנָה טוֹבָה כָּל כָּךְ. תּוֹדָה שֶׁהַיְלָדִים הַחֲמוּדִים נִרְדְּמוּ רְגוּעִים וּשְׂמֵחִים. תּוֹדָה שֶׁהָיְתָה לָנוּ סְעוּדָה יָפָה לַמְרוֹת הַכֹּל..." וְכָךְ הִמְשִׁיכָה לְהוֹדוֹת וּלְשַׁבֵּחַ בְּשִׂמְחָה עִלָּאִית וַעֲצוּמָה, שִׂמְחָה שֶׁלֹּא תִּשָּׁכַח מִלִּבֵּנוּ לְעוֹלָם.

בְּשָׁעָה אַרְבַּע בַּבֹּקֶר אֲנִי מִתְעוֹרֵר וּמְגַלֶּה שֶׁיֵּשׁ קֶצֶר חַשְׁמַלִּי בַּקָּרָאוָן. תְּחִלָּה הָיִיתִי מְנֻמְנָם וְנִרְגָּשׁ: 'רַק זֶה חָסֵר לָנוּ עַכְשָׁו...' סִנַּנְתִּי מִבֵּין שְׂפָתַי, אַךְ אָז חָדְרָה לְמֹחִי הַהֲבָנָה: קֶצֶר בַּקָּרָאוָן, מַשְׁמָעוֹ שֶׁאֵין חַשְׁמַל. אֵין חַשְׁמַל, פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל דָּבָר שֶׁאֶפְשָׁר לָצֵאת וּלְהִכָּנֵס לַדִּירָה בְּלֹא חֲשָׁשׁ! חַסְדֵי ה'... כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו!

אוֹר בָּהִיר וְרַךְ שֶׁל שֶׁמֶשׁ בֹּקֶר עוֹלֶה מִבַּעַד לַחַלּוֹן וְאָנוּ מְרֻגָּשִׁים וְנִדְהָמִים עַד בְּלִי דַּי מִן הַפֶּלֶא שֶׁהִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ.

אַחֲרֵי שֶׁחָזַרְתִּי מֵהַתְּפִלָּה שָׂמֵחַ וְנִרְגָּשׁ (אַף פַּעַם לֹא חָשַׁבְתִּי שֶׁצָּרִיךְ לְהוֹדוֹת עַל הָאֶפְשָׁרוּת לָצֵאת לְהִתְפַּלֵּל בְּמִנְיָן), אֲנִי שָׂם לֵב לְפֶלֶא נוֹסָף: הַחַשְׁמַל כֻּלּוֹ קָרַס מִלְּבַד הַפְּלָטָה. הַפְּלָטָה פָּעֲלָה כְּהֶרְגֵּלָהּ, שׁוֹמֶרֶת וּמְחַמֶּמֶת לָנוּ הֵיטֵב אֶת הָאֹכֶל הַטָּעִים לִסְעוּדַת הַבֹּקֶר.

נֵס עָשָׂה לָנוּ ה' בַּמָּקוֹם הַזֶּה.

הַשַּׁבָּת הַיְפֵהפִיָּה שֶׁעָבְרָה עָלֵינוּ תִּזָּכֵר לָנוּ לָעַד וְלָנֶצַח. שַׁבָּת שֶׁל הִתְרוֹמְמוּת הַנֶּפֶשׁ, שֶׁל חִזּוּק עָצוּם וְשֶׁל הַרְגָּשַׁת קֶשֶׁר אַמִּיץ לַבּוֹרֵא. בַּשַּׁבָּת הַזֹּאת חַשְׁנוּ עַל בְּשָׂרֵנוּ כִּי הַהוֹדָיָה לַה' פּוֹתַחַת שְׁעָרִים וּמְבִיאָה עִמָּהּ יְשׁוּעוֹת עֲצוּמוֹת. הֵבַנּוּ כִּי הַנִּסְיוֹנוֹת, תַּכְלִיתָם הִיא לְקָרֵב אוֹתָנוּ לַה'. וְאִם כְּשֶׁנִּקְלָעִים אֲלֵיהֶם יוֹדְעִים לְהוֹדוֹת עֲלֵיהֶם וְלִהְיוֹת קְרוֹבִים אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, הֵם נֶעֱלָמִים כִּלְעֻמַּת שֶׁבָּאוּ...

כְּשֶׁשָּׁמַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַתּוֹדוֹת הַכֵּנוֹת שֶׁלָּנוּ, דָּאַג לְהַסְדִּיר אֶת כָּל עִנְיָנֵינוּ לְטוֹבָה וְהֶרְאָה לָנוּ נִפְלָאוֹת שֶׁל מַמָּשׁ

"יוֹדוּ לַה' חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם".

תוכן העניינים

חי בתודה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה