אותיות א-ח מאת הגאון רבי אשר דרוק שליט"א חתן הגה"צ רבי שלמה ברעוודא זצ"ל · נח. למוד והדרכה כיצד צריך שיהיה נסח ההודאה
חַיִּים לֹא פְּשׁוּטִים עָבְרוּ עַל הַנַּעַר נַחוּם.
הוּא הָיָה בֵּן יְחִידִי לְזוּג הוֹרִים עֲנִיִּים מְרוּדִים שֶׁחָיוּ בְּדִירַת צְרִיף בְּאָמֶרִיקָה. עוֹד בִּהְיוֹתוֹ יֶלֶד בֶּן 9 נִפְטְרָה אִמּוֹ מִמַּחֲלָה קָשָׁה. הוּא נוֹתַר עִם אָבִיו, שֶׁנִּסָּה בְּכָל כֹּחוֹתָיו לִדְאֹג לְפַרְנָסָתָם שֶׁל הַשְּׁנַיִם, עַל אַף שֶׁהָיָה אַף הוּא חָלוּשׁ וְחוֹלָנִי. יָמִים סְפוּרִים לְאַחַר שֶׁחָגַג נַחוּם אֶת יוֹם הוּלַדְתּוֹ הַ- 18 נִפְטַר גַּם אָבִיו בְּ"מִיתַת נְשִׁיקָה". הָרוֹפְאִים לֹא יָדְעוּ אֶת פֵּשֶׁר הַמִּקְרֶה. "כַּנִּרְאֶה שָׁבָץ" - הֵם קָבְעוּ.
נַחוּם נִשְׁאַר בּוֹדֵד, רָעֵב, חַלָּשׁ וּמְחֻסַּר כֹּל. לֹא יִשְׁכַּח הוּא כֵּיצַד חָשׁ בְּיוֹם הַלְוָיָתוֹ שֶׁל אָבִיו הַמָּנוֹחַ. כְּשֶׁחָזַר אֶל הַצְּרִיף הַקָּטָן, הִרְגִּישׁ כְּאִלּוּ חָרַב עָלָיו עוֹלָמוֹ. דָּבָר לֹא נִשְׁאַר לוֹ בְּחַיָּיו. הוּא יָשַׁב עַל הַמִּזְרוֹן הַדַּק בְּפִנַּת הַחֶדֶר, חָפַן פָּנָיו בֵּין כַּפּוֹת יָדָיו וְדִמְעוֹת יֵאוּשׁ זָלְגוּ מֵעֵינָיו. הֶעָתִיד נִרְאָה לוֹ שָׁחֹר מִשְּׁחֹר. דֶּרֶךְ לְלֹא מוֹצָא.
"נַחוּם! מִכְתָּב עֲבוּרְךָ", שָׁמַע אֶת הַשָּׁכֵן קוֹרֵא לְעֶבְרוֹ בַּיּוֹם שֶׁלְּמָחֳרָת. נַחוּם מִתְנַעֵר וְקוֹרֵעַ בַּחֲטָף אֶת שׁוּלֵי הַמַּעֲטָפָה. הַמִּכְתָּב מְמֹעָן יְשִׁירוֹת אֵלָיו. דּוֹדוֹ בְּאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ שֶׁשָּׁמַע עַל הִתְיַתְּמוּתוֹ הַפִּתְאוֹמִית מַזְמִין אוֹתוֹ לְבֵיתוֹ. לַמַּעֲטָפָה הוּא צֵרֵף סְכוּם כֶּסֶף לִנְסִיעָה. בְּאֵין לוֹ אֶפְשָׁרוּת טוֹבָה יוֹתֵר נוֹסֵעַ נַחוּם לְנַסּוֹת מַזָּלוֹ בִּירוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ אֵצֶל דּוֹדוֹ.
בְּעֵינַיִם כְּבוּיוֹת הוּא מַגִּיעַ. רֹאשׁוֹ מֻשְׁפָּל וְנִכָּר כִּי יָמָיו הַקָּשִׁים הוֹתִירוּ עָלָיו רֹשֶׁם בַּל יִמָּחֶה.
הַדּוֹד מְקַבֵּל אֶת נַחוּם בְּפָנִים מְאִירוֹת. מַצִּיעַ לוֹ מִטָּה חַמָּה, נוֹתֵן לוֹ אֲרוּחָה מְזִינָה וּכְבָר לְמָחֳרַת הַיּוֹם הוּא לוֹקֵחַ אוֹתוֹ לָרוֹפְאִים הַמֻּמְחִים בְּיוֹתֵר שֶׁיְּרַפְּאוּהוּ.
בַּשָּׁבוּעוֹת הַבָּאִים מִתְמַסֵּר אֵלָיו הַדּוֹד כָּל כֻּלּוֹ. הוּא קוֹנֶה לוֹ חֲלִיפוֹת בְּגָדִים, מְלַמֵּד אוֹתוֹ אֶת שְׂפַת הַמְּדִינָה וּמֵעַל הַכֹּל - עוֹטֵף אוֹתוֹ בְּהַרְבֵּה חֹם וְאַהֲבָה, נַחוּם הוֹפֵךְ עַד מְהֵרָה לְבֵן שֶׁל מַמָּשׁ בְּבֵית דּוֹדוֹ. אַחֲרֵי שֶׁנַּחוּם שָׁב מְעַט לְאֵיתָנוֹ, מַסְבִּיר לוֹ הַדּוֹד כֵּיצַד כְּדַאי לְנַהֵל עֵסֶק מִסְחָרִי גָּדוֹל. אַחַר כָּךְ הוּא קוֹנֶה לוֹ בֵּית מִסְחָר, מַשְׁקִיעַ שָׁם סְכוּם רִאשׁוֹנִי וְעוֹזֵר לוֹ לְהַצְלִיחַ וּלְשַׂגְשֵׂג. אַחֲרֵי שֶׁנַּחוּם מִתְאוֹשֵׁשׁ וּמַצְלִיחַ, הַדּוֹד אַף דּוֹאֵג לוֹ לְשִׁדּוּךְ טוֹב, קוֹנֶה לוֹ בַּיִת, רָהִיטִים וּנְדוּנְיָה עֲצוּמָה.
יוֹם חֲתֻנָּתוֹ שֶׁל נַחוּם. הִתְרַגְּשׁוּתוֹ שֶׁל הַדּוֹד בְּשִׂיאָהּ. הִנֵּה, נָשָׂא עֲמָלוֹ פְּרִי וְנַחוּם מִתְעַתֵּד לְהָקִים אֶת בֵּיתוֹ בְּשָׁעָה טוֹבָה וּמֻצְלַחַת. הָאוּלָם עָרוּךְ וַחֲגִיגִי, הַתִּזְמֹרֶת כְּבָר מִתְכּוֹנֶנֶת וְהַדּוֹד מַנִּיחַ יָד רוֹטֶטֶת עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל נַחוּם.
וְאָז, בְּרֶגַע שֶׁל שֶׁקֶט, רוֹכֵן נַחוּם לְעֵבֶר הַדּוֹד וְלוֹחֵשׁ בְּאָזְנוֹ: "תּוֹדָה".
מִשֶּׁרוֹאֶה הוּא אֶת מַבָּטוֹ הַתָּמֵהַּ שֶׁל הַדּוֹד מוֹסִיף רְפוּיוֹת: "תּוֹדָה עַל כָּל מַה שֶּׁעָשִׂיתָ".
הַדּוֹד נֶאֱלָם דֹּם. תּוֹדָה? זוֹ הַמִּלָּה הַיְחִידָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְנַחוּם לוֹמַר עַתָּה? בְּמִלָּה זוֹ הוּא מְתַמְצֵת שָׁנִים שֶׁל הַשְׁקָעָה וְשֶׁל מְסִירוּת אֵינְסוֹפִיִּים? בְּמִלִּים סְפוּרוֹת אֵלּוּ הוּא מוֹדֶה עַל דְּאָגָה מַתְמֶדֶת וּנְתִינָה חַסְרַת גְּבוּלוֹת?!
מַחֲוִיר אָז הַדּוֹד וּמֵבִין שֶׁשּׂוּמָה עָלָיו לְחַנֵּךְ וּלְהַעֲבִיר לְנַחוּם אֶת מַחְשְׁבוֹתָיו.
"נַחוּם יַקִּירִי, הַאִם זוֹהִי הַכָּרַת הַטּוֹב שֶׁהִנְּךָ חַיָּב לִי בְּעַד הֲמוֹן הַטּוֹבוֹת שֶׁעָשִׂיתִי עִמְּךָ?"
נִבְהָל נַחוּם וְשׁוֹאֵל: "דּוֹדִי הַיָּקָר, וְאֵיךְ אַבִּיעַ אֶת תּוֹדָתִי?"
מֵשִׁיב לוֹ הַדּוֹד: "עָלֶיךָ לְסַפֵּר מֶה הָיָה מַצָּבְךָ בַּתְּחִלָּה, מֵהֵיכָן הִגַּעְתָּ וּמַה הִרְגַּשְׁתָּ וְאָז לְפָרֵט אֶת הַטּוֹבוֹת שֶׁעָשִׂיתִי עִמְּךָ. עָלֶיךָ לְסַפֵּר שֶׁנִּשְׁאַרְתָּ אֶחָד מִמִּשְׁפָּחָה, גַּלְמוּד, חַלָּשׁ, חוֹלֶה, עָנִי עֵירֹם, יָחֵף, וּבְלִי קוֹרַת גַּג. וְאָז לְפָרֵט אֵיךְ הֵבֵאתִי אוֹתְךָ לְכָאן, הֶאֱכַלְתִּי וְהִשְׁקֵיתִי, הִלְבַּשְׁתִּי מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ, לָקַחְתִּי אוֹתְךָ לְרוֹפְאִים גְּדוֹלִים וְכוּ' וְכוּ'. אוֹ אָז תָּבִין שֶׁשָּׁנִים לֹא יַסְפִּיקוּ כְּדֵי לְהוֹדוֹת עַל כָּל זֶה. כָּךְ מַבִּיעִים בֶּאֱמֶת הַכָּרַת הַטּוֹב".
מָשָׁל כְּעֵין זֶה הֵבִיא הגה"צ ר' שְׁלֹמֹה בְּרֶעוְדָה זַצַ"ל (בספרו ליל שימורים עמ' קט"ו) וְאֵלּוּ עִקְּרֵי דְּבָרָיו: הִנֵּה מִי שֶׁמַּכִּיר טוֹבָה בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם אֵינוֹ מְקַמֵּץ בְּמִלִּים וְאֵינוֹ מְקַצֵּר בִּדְבָרִים, אֶלָּא מַאֲרִיךְ וּמַרְחִיב בְּדִבּוּרוֹ בְּהַזְכִּירוֹ בִּפְרָטֵי פְּרָטִים אֶת מַצָּבוֹ הַקָּשֶׁה כְּשֶׁהָיָה זָקוּק לְעֶזְרָתוֹ וּלְטוֹבָתוֹ שֶׁל זוּלָתוֹ. וּמַמְשִׁיךְ לְסַפֵּר כַּמָּה טוֹבָה גְּדוֹלָה עָשָׂה עִמּוֹ זוּלָתוֹ, וּמַרְבֶּה בִּדְבָרִים כְּפִי צַחוּת לְשׁוֹנוֹ, וּמוֹדֶה לוֹ בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁל הוֹדָאָה עַל כָּל מַה שֶּׁגְּמָלוֹ.
וּכְמוֹ בְּהַבָּעַת הַכָּרַת הַטּוֹב לַזּוּלַת, כֵּן בְּהַכָּרַת הַטּוֹב לְבוֹרְאֵנוּ: מִכָּאן נִלְמַד כִּי עָלֵינוּ לְהוֹדוֹת לַה' בְּכָל פֶּה וּבְכָל לֵב, בַּאֲרִיכוּת דְּבָרִים בִּפְרָטֵי פְּרָטִים בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁל הוֹדָאָה מִתּוֹךְ עָמְקֵי הַנְּשָׁמָה.
זֶהוּ הָאֹפֶן בּוֹ רָאוּי לְהוֹדוֹת.
הַהַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח מַתְחִילָה בִּגְנוּת וּמְסַיֶּמֶת בְּשֶׁבַח. הִיא פּוֹתַחַת בַּמִּלִּים: "עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרַיִם" וְרַק אַחַר כָּךְ אוֹמְרִים: "וַיּוֹצִיאֵנוּ ה' אֱלֹקֵינוּ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה" וְכֵן אוֹמְרִים: בִּתְחִלָּה עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיוּ אֲבוֹתֵינוּ" וְרַק אַחַר כָּךְ מַמְשִׁיכִים: "וְעַכְשָׁו קֵרְבָנוּ הַמָּקוֹם לַעֲבוֹדָתוֹ". כִּי כָּךְ מוֹדִים, יֵשׁ לְפָרֵט בְּאֵיזֶה מַצָּב הָיִינוּ תְּחִלָּה, אֵיךְ הָיִינוּ שְׁקוּעִים בְּגָלוּת מִצְרַיִם, אֵיךְ הָיִינוּ מְשֻׁעְבָּדִים בַּגּוּף וּבַנֶּפֶשׁ, אֵיךְ מֵרְרוּ הַמִּצְרִים אֶת חַיֵּינוּ בַּעֲבוֹדָה קָשָׁה, בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וְאָז לְפָרֵט אֵיךְ הוֹצִיאָנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּרַחֲמָיו מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה.
אֶת הָאֹפֶן הַזֶּה בּוֹ רָאוּי לְהוֹדוֹת לַה' נִקַּח עִמָּנוּ מִפֶּסַח לְכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה. נוֹדֶה עַל הַחֲסָדִים בִּפְרָטוּת. נֵעָצֵר רֶגַע וְנִזָּכֵר הֵיאַךְ הָיָה מַצָּבֵנוּ הַקּוֹדֵם. נִשְׁתַּדֵּל לְהַרְבּוֹת בִּפְרָטִים וּבְדִבְרֵי שֶׁבַח. נְסַפֵּר וּנְתָאֵר כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר, נַגְדִּיל וְנַעֲצִים אֶת הַכָּרַת תּוֹדָתֵנוּ, נְהַלֵּל, נְשַׁבַּח וּנְקַלֵּס וְנִזְכֹּר כִּי אִלּוּ פִינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם... אֵין אֲנַחְנוּ מַסְפִּיקִים לְהוֹדוֹת.