אותיות א-ח מאת הגאון רבי אשר דרוק שליט"א חתן הגה"צ רבי שלמה ברעוודא זצ"ל · לח. חיב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה - היאך?
הַגְּמָרָא בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת (נד, א) מְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ: "חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הָרָעָה כְּשֵׁם שֶׁהוּא מְבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ו, ה) 'וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ', בְּכָל מִדָּה וּמִדָּה שֶׁהוּא מוֹדֵד לְךָ - הֱוֵי מוֹדֶה לוֹ בִּמְאֹד מְאֹד". וּפֵרֵשׁ רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה מִבַּרְטָנוּרָא (ברכות שם): "בְּכָל מִדּוֹת הַמְּדוּדוֹת לְךָ, בֵּין מִדָּה טוֹבָה בֵּין מִדַּת פֻּרְעָנוּת". הַהוֹדָאָה עַל מִקְרֶה רַע כְּעַל מִקְרֶה טוֹב, אֵינָהּ מַעֲלָה יוֹצֵאת דֹּפֶן, אוֹ דַּרְגָּתָם שֶׁל אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה וּבַעֲלֵי צוּרָה. הַמִּשְׁנָה בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת קוֹבַעַת זֹאת כְּחוֹבָה מֻחְלֶטֶת "חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ"... וְכוּ'. וְהַגְּמָרָא מְבִיאָה לְכָךְ סִמּוּכִין מִכַּמָּה וְכַמָּה פְּסוּקִים בִּתְהִלִּים וּבְסֵפֶר אִיּוֹב.
נָבִיא כָּאן אַחַת מֵהָרְאָיוֹת שֶׁמְּבִיאָה הַגְּמָרָא מִמַּה שֶּׁנֶּאֱמַר (תהלים קא, א) "חֶסֶד וּמִשְׁפָּט אָשִׁירָה, לְךָ ה' אֲזַמֵּרָה". "חֶסֶד וּמִשְׁפָּט - אָשִׁירָה", בֵּין אִם זָכִיתִי לְמִדַּת הַחֶסֶד, וּבֵין אִם נֶעֱנַשְׁתִּי בְּמִדַּת הַמִּשְׁפָּט, חָלִילָה - אָשִׁירָה. אֶשָּׂא שִׁיר וּתְהִלָּה, בְּמִדָּה שָׁוָה.
אָמְנָם, עַל הַדְּבָרִים שֶׁנִּרְאִים בְּעֵינֵי הָאָדָם כְּ'חֶסֶד' קַל לוֹ לְהוֹדוֹת לַה', אַךְ כֵּיצַד יוֹדֶה עַל הַ'מִּשְׁפָּט', הַצָּרוֹת, הַיִּסּוּרִים וְהַמַּכְאוֹבִים?
תְּשׁוּבָה לְזֹאת נִמְצָא בְּדִבְרֵי הָרַמְבַּ"ם עַל דִּבְרֵי הַגְּמָרָא (ברכות לג, ב): "וְזֶה הַדָּבָר שִׂכְלִי אֵצֶל בַּעֲלֵי הַשֵּׂכֶל, וַאֲפִלּוּ לֹא הוֹרָה הַכָּתוּב עָלָיו, לְפִי שֶׁיֵּשׁ דְּבָרִים רַבִּים נִרְאִים בִּתְחִלָּתָם טוֹבִים וְאַחֲרִיתָם רָעָה רַבָּה. וְעַל כֵּן, אֵין רָאוּי לַמַּשְׂכִּיל לְהִשְׁתּוֹמֵם כְּשֶׁתָּבוֹא עָלָיו צָרָה גְּדוֹלָה, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ סוֹפָהּ וְכוּ'' וַאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הָעֶבְרָה וְהַכַּעַס וְהָאַף וְכוּ', בְּכָל עִנְיָן שֶׁיְּבוֹאֵהוּ, שַׁבְּחֵהוּ וְהוֹדֵהוּ".
יֶשְׁנָם מְאֹרָעוֹת רַבִּים הַבָּאִים עַל הָאָדָם, אֲשֶׁר נִרְאִים מִמַּבָּט רִאשׁוֹן כְּרָעָה לוֹ, אוּלָם לְאַחַר זְמַן מִתְבָּרֵר שֶׁאֵינָם אֶלָּא טוֹבָה. בְּמֻקְדָם אוֹ בִּמְאֻחָר יִתְגַּלֶּה לוֹ לָאָדָם כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סוֹבֵב אֶת כָּל הָעִנְיָנִים מִתְּחִלָּתָם אַךְ וְרַק לְטוֹבָה לוֹ.
כְּשֶׁאָדָם מַחְדִּיר בְּלִבּוֹ אֶת הָאֱמוּנָה כִּי כָּל צָרוֹתָיו וּמַכְאוֹבָיו הֵם וַדַּאי לְטוֹבָתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בְּשִׂכְלוֹ לְהָבִין זֹאת כָּעֵת - יָכוֹל הוּא לְהוֹדוֹת לַה' בְּיֶתֶר שְׂאֵת גַּם עַל אֵלּוּ הָ"רָעוֹת".
וְזֶה וְגַם הַגִּלּוּי הַמְיֻחָד שֶׁפּוּרִים מְלַמְּדֵנוּ:
הַגְּמָרָא (חולין, קלט) שׁוֹאֶלֶת: "אֶסְתֵּר מִן הַתּוֹרָה מִנַּיִן? וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר אֶת פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא" - חֲזַ"ל בָּאוּ לְלַמְּדֵנוּ כָּאן כִּי שָׁרְשָׁם שֶׁל כָּל הָאֵרוּעִים בִּמְגִלַּת אֶסְתֵּר הוּא הֶסְתֵּר פָּנִים! כָּל הַמְאֹרָעוֹת שֶׁאֵרְעוּ הָיוּ בְּדֶרֶךְ שֶׁל הֶסְתֵּר, לְלֹא שׁוּם גִּלּוּי שֶׁל נִסִּים וַחֲסָדִים בְּתוֹךְ הַהֶסְתֵּר הַזֶּה. אִם בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר רָאוּ כֻּלָּם אֵיךְ שֶׁכָּל מְאֹרָע הָיָה מֵרֵאשִׁיתוֹ בָּנוּי כְּחֻלְיָה אַחַת מִשַּׁרְשֶׁרֶת אֲרֻכָּה שֶׁל מְאֹרָעוֹת שֶׁהֵבִיאוּ לִישׁוּעַת ה'. הַכֹּל הָיָה לְטוֹבָה.
וְכָךְ גַּם יִהְיֶה כְּשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ: הַכֹּל יִרְאוּ שֶׁלֹּא הָיָה כְּלָל הֶסְתֵּר שֶׁל גָּלוּת, רַק הַכֹּל הָיָה גִּלּוּיִים שֶׁל חֶסֶד, טוֹבוֹת וְנִפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה ה' לָנוּ. יְהִי רָצוֹן שֶׁנִּזְכֶּה לְהוֹדוֹת לַה' יִתְבָּרַךְ עַל כָּל מְאֹרָעוֹתֵינוּ מִתּוֹךְ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁוַּדַּאי - הַכֹּל לְטוֹבָתֵנוּ...