אותיות א-ח מאת הגאון רבי אשר דרוק שליט"א חתן הגה"צ רבי שלמה ברעוודא זצ"ל · כו. פועל ישועות / משל
"הַצִּילוּ!!!" קוֹל צְעָקָה חַדָּה נִשְׁמְעָה מִתּוֹךְ חֲלַל הַמְּעָרָה.
הָיָה זֶה אֶחָד מִידִידָיו הַקְּרוֹבִים שֶׁל הַמֶּלֶךְ. בִּשְׁעַת סִיּוּר הַצַּיִד הַקָּבוּעַ שֶׁלּוֹ, נִקְלַע הוּא לִמְעָרָה חֲשׁוּכָה, אִבֵּד אֶת דַּרְכּוֹ חֲזָרָה וְלֹא מָצָא אֶת פֶּתַח הַיְצִיאָה.
שְׁנִיּוֹת סְפוּרוֹת לִפְנֵי כֵן, נִדְמֶה הָיָה לוֹ שֶׁשָּׁמַע אֶת שַׁיֶּרֶת הַמֶּלֶךְ מִבַּחוּץ.
תִּקְוָה גְּדוֹלָה עָלְתָה בְּלִבּוֹ: 'זוֹ הַהִזְדַּמְּנוּת שֶׁלִּי! עָלַי לִצְעֹק בְּכָל כֹּחִי!'
"שׁוֹמְעִים אוֹתִי??? אֲנִי כָּאן, בַּמְּעָרָה! זֶה אֲנִי! הַצִּילוּ!!!"
אַךְ אֵין קוֹל וְאֵין עוֹנֶה. 'אֲנִי תָּקוּעַ כָּאן לָנֶצַח...' הִרְהֵר נוֹאָשׁוֹת בְּלִבּוֹ.
וְאָכֵן, שְׁלִיחֵי הַמֶּלֶךְ שָׁמְעוּ אֶת הַצְּעָקָה. הֵם שָׁמְעוּ וּמִהֲרוּ לְסַפֵּר זֹאת לַמֶּלֶךְ.
-"אִם כָּךְ עָלֵינוּ לִפְעֹל בִּמְהֵרָה! אֲנִי מְצַוֶּה לַסַּיֶּרֶת הַמַּלְכוּתִית לָצֵאת לְשָׁם מִיָּד!" הֵגִיב הַמֶּלֶךְ בִּנְחִישׁוּת. וּכְנֶגֶד כָּל שֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי הִמְשִׁיךְ וְאָמַר:
"יֵשׁ לוֹמַר לַשּׁוֹמְרִים לְאַגֵּף אֶת הַמְּעָרָה בְּמֶשֶׁךְ כָּל שְׁעוֹת הַיְמָמָה, וְלֹא לָתֵת לוֹ לָצֵאת מִשָּׁם בְּשׁוּם אֹפֶן! הַעֲבִירוּ לוֹ מָזוֹן דֶּרֶךְ פֶּתַח נִסְתָּר, וְחוּץ מִזֶּה סִגְרוּ אֶת כָּל הַפְּתָחִים!"
כָּךְ צִוָּה הַמֶּלֶךְ בְּתֹקֶף, וּמִיָּד נִשְׁלְחָה סַיֶּרֶת לְבַצֵּעַ אֶת דְּבָרוֹ.
בְּמֶשֶׁךְ כָּל שְׁעוֹת הַיּוֹם הֵם שָׁמְרוּ, עָמְלוּ וְטָרְחוּ, אִגְּפוּ אֶת הָאֵזוֹר מִכָּל צַד, כְּדֵי שֶׁחָלִילָה לֹא יוּכַל יְדִידוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ לָצֵאת. כָּל מִסְפָּר שָׁעוֹת הֻחְלְפָה מִשְׁמֶרֶת, וְחַיָּלֵי הַמֶּלֶךְ סָבְבוּ וְסָרְקוּ אֶת הָאֵזוֹר, לְוַדֵּא שֶׁאֵין שׁוּם פֶּתַח מִלּוּט.
וְהִנֵּה יוֹם אֶחָד, בְּהוֹרָאָתוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ, נִפְתַּח פֶּתַח הַמְּעָרָה וְאוֹר גָּדוֹל בָּקַע וְסִנְוֵר אֶת הַיָּדִיד.
-"הֵיכָן אַתָּה?" שְׁאָלוּהוּ עוֹבְדֵי הַמֶּלֶךְ.
הַיָּדִיד, נִרְגָּשׁ וּמְבֹהָל, אִתֵּר אֶת דַּרְכּוֹ בְּעִקְבוֹת הָאוֹר, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְפֶתַח הַיְצִיאָה. וּבַפֶּתַח, הֻגְּשָׁה לוֹ אִגֶּרֶת מַלְכוּתִית חֲתוּמָה בְּחוֹתַם הַמֶּלֶךְ.
'אֲהוּבִי יְדִידִי,' כָּךְ הָיָה כָּתוּב. 'עַד לְיוֹם זֶה מַמָּשׁ שָׂרְרָה מִלְחָמָה קָשָׁה בַּחוּץ. אוֹיְבַי הָאַכְזָרִיִּים אִיְּמוּ לִתְפֹּס וּלְהַשְׁמִיד אֶת קְרוֹבַי. עָמַלְתִּי קָשֶׁה כְּדֵי לִשְׁמֹר אוֹתְךָ בַּמְּעָרָה וּלְהַצִּיל אֶת חַיֶּיךָ. אֲצַפֶּה לִרְאוֹתְךָ בְּהֶקְדֵּם'.
וְהַנִּמְשָׁל יְדַבֵּר אֵלֵינוּ, בַּעֲלֵי הַנִּסְיוֹנוֹת, וּבִפְרָט בַּעֲלֵי הַנִּסְיוֹנוֹת הַמִּתְמַשְּׁכִים.
פְּעָמִים רַבּוֹת אָנוּ חָשִׁים 'תְּקוּעִים' בַּחֲשֵׁכָה, שׁוּם דָּבָר לֹא זָז, לֹא מִשְׁתַּנֶּה, הַיְשׁוּעָה לֹא נִרְאֵית בָּאֹפֶק. וְאָז גַּם וַדַּאי מִתְגַנֶּבֶת לָהּ הַתְּחוּשָׁה כִּי הָאֱלֹקִים שָׁכַח אוֹתָנוּ, נָטַשׁ אוֹתָנוּ חָלִילָה. הִנֵּה מָשָׁל זֶה מֵבִיא לְפָנֵינוּ הִסְתַּכְּלוּת שׁוֹנָה וְחַדְשָׁנִית:
הַאִם הֶעֱלִינוּ עַל דַּעְתֵּנוּ כִּי בִּרְגָעִים אֵלּוּ מַמָּשׁ, בָּהֶם אָנוּ מַרְגִּישִׁים כֹּה 'תְּקוּעִים' וַעֲזוּבִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּכִבְיָכוֹל, עָמֵל, טוֹרֵחַ וּמִשְׁתַּדֵּל עֲבוּרֵנוּ?! בִּרְגָעִים אֵלּוּ מַמָּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁקִיעַ אֶת כָּל הַמַּאֲמָצִים וְאֶת מֵיטַב הַמַּשְׁאַבִּים כְּדֵי לִפְעֹל אֶת הַטּוֹב בְּיוֹתֵר עֲבוּרֵנוּ! מַה שֶּׁנִּרְאֶה לָאִישׁ בַּמָּשָׁל כְּמַצָּב חֲסַר סִכּוּי בַּמְּעָרָה הָיָה בְּעֶצֶם מַעֲשֶׂה מִתְמַשֵּׁךְ שֶׁל הַצָּלָה מֵאֵת הַמֶּלֶךְ. מַה שֶּׁנִּרְאֶה לָנוּ כְּ'מֵצָר' חָשׁוּךְ הוּא לְמַעֲשֶׂה פְּעֻלַּת הַהֲטָבָה שֶׁל ה' כְּלַפֵּינוּ כָּעֵת.
נְדַמְיֵן לְעַצְמֵנוּ כִּי חֲבֵרֵנוּ הַטּוֹב הָיָה מִשְׁתַּדֵּל וּמִתְאַמֵּץ עֲבוּרֵנוּ בְּאֵיזֶה עִנְיָן - הַאִם הָיִינוּ מַעֲלִים עַל דַּעְתֵּנוּ לִהְיוֹת כְּפוּיֵי טוֹבָה וְלֹא לוֹמַר לוֹ 'תּוֹדָה'? אוֹ יְתֵרָה מִכָּךְ, הַאִם הָיִינוּ מַעֲלִים עַל דַּעְתֵּנוּ לִכְעֹס עָלָיו אוֹ לְהִתְמַרְמֵר?! וַדַּאי שֶׁלֹּא.
קַל וָחֹמֶר לְמֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, שֶׁטּוֹבוֹתָיו וַחֲסָדָיו הֵם טוֹבִים בְּתַכְלִית הַטּוֹב. מִכָּאן גַּם נוּכַל לִלְמֹד וּלְהִתְחַזֵּק עַד כַּמָּה אָנוּ צְרִיכִים לְהוֹדוֹת לַה' יִתְבָּרַךְ.
גַּם כְּשֶׁאָנוּ בַּחֹשֶׁךְ, כְּשֶׁאָנוּ בְּצָרָה מִתְמַשֶּׁכֶת, וְהַיְשׁוּעָה נִרְאֵית רְחוֹקָה מִלָּבוֹא - נָשִׂים זֹאת עַל לִבֵּנוּ: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא עוֹזֵב אוֹתָנוּ לְרֶגַע וְלֹא שׁוֹכֵחַ אוֹתָנוּ, חָלִילָה.
אֶלָּא הַהֵפֶךְ הוּא הַנָּכוֹן: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "לֹא יָנוּם וְלֹא יִישַׁן" פּוֹעֵל וּמִתְאַמֵּץ עֲבוּרֵנוּ בִּרְגָעִים אֵלּוּ, כְּדֵי שֶׁהָרֶגַע הַזֶּה מַמָּשׁ יִהְיֶה הַטּוֹב יוֹתֵר עֲבוּרֵנוּ, הַמַּתְאִים וְהַמֻּשְׁלָם בְּיוֹתֵר לְתִקּוּנֵנוּ.
אִי לְכָךְ, חָלִילָה לָנוּ מִלִּהְיוֹת כְּפוּיֵי טוֹבָה. לֹא נְחַכֶּה לַיְשׁוּעָה הַנִּכְסֶפֶת בִּשְׁבִיל לְהוֹדוֹת, אֶלָּא נָקוּם כְּבָר עַכְשָׁו, בְּעֵת הַחֲשֵׁכָה, וּנְמַלֵּא פִּינוּ בְּשֶׁבַח, הַלֵּל וְהוֹדָיָה עַל כָּל מַה שֶּׁעוֹשֶׂה ה' לְמַעֲנֵנוּ, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן אֵינֶנּוּ רוֹאִים אֶת הָאוֹר.
וִיהִי רָצוֹן שֶׁבִּמְהֵרָה נִזְכֶּה גַּם לְהוֹדוֹת עַל הַטּוֹב הַנִּרְאֶה וְהַנִּגְלֶה.