אור ברסלב
חי בתודה אותיות א-ח מאת הגאון רבי אשר דרוק שליט"א חתן הגה"צ רבי שלמה ברעוודא זצ"ל › כא. כמה סבל נגרם מבכיה של חנם ומחסר הכרת הטוב לה'

חי בתודה

אותיות א-ח מאת הגאון רבי אשר דרוק שליט"א חתן הגה"צ רבי שלמה ברעוודא זצ"ל · כא. כמה סבל נגרם מבכיה של חנם ומחסר הכרת הטוב לה'

כ. המתנה והתענוג שבהודאה

וַדַּאי יָדוּעַ לְכֻלָּנוּ סִפּוּר שְׁלִיחַת הַמְרַגְּלִים מֵהַמִּדְבָּר לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהַכִּשָּׁלוֹן הַגָּדוֹל שֶׁקָּרָה בְּעִקְבוֹת כָּךְ. וְנַזְכִּיר כָּאן אֶת עִקְּרֵי הַדְּבָרִים: לִפְנֵי שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל נִכְנְסוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שָׁלַח מֹשֶׁה רַבֵּנוּ מְרַגְּלִים לִרְאוֹת אֶת הָאָרֶץ. כַּאֲשֶׁר חָזְרוּ הַמְרַגְּלִים, בְּלֵיל ט' בְּאָב, "וַיֹּצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ..." הֵם תֵּאֲרוּ לְעַם יִשְׂרָאֵל אֶת הָאָרֶץ שֶׁאוֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ וְאֶת הָאֲנָשִׁים בָּהּ. כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ הָעָם אֶת דִּבְרֵי הַמְרַגְּלִים, "וַיִּבְכּוּ הָעָם בַּלַּיְלָה הַהוּא..." וּבְעִקְבוֹת כָּךְ נִגְזַר עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְאַף יוֹתֵר מִכָּךְ דָּרְשׁוּ חֲזַ"ל - אַתֶּם בְּכִיתֶם בְּכִיָּה שֶׁל חִנָּם וַאֲנִי קוֹבֵעַ לָכֶם בְּכִיָּה לְדוֹרוֹת" (תענית כט.), כְּלוֹמַר שֶׁחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְכָל סִבַּת הַגָּלוּת עִם כָּל הַסֵּבֶל וְהַיִּסּוּרִים הַכְּרוּכִים עִמָּהּ נִגְזְרוּ בְּשֶׁל בְּכִיַּת הַחִנָּם שֶׁבָּכוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר.

הָרַמְבַּ"ן בְּפָרָשַׁת שְׁלַח אַף מֵבִיא מָקוֹר לְדִבְרֵי חֲזַ"ל מִתְּהִלִּים ק"ו שָׁם נֶאֱמַר "וַיִּמְאֲסוּ בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה לֹא הֶאֱמִינוּ לִדְבָרוֹ וַיֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיהֶם וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל ה' וַיִּשָּׁא יָדוֹ לָהֶם לְהַפִּיל אוֹתָם בַּמִּדְבָּר וּלְהַפִּיל זַרְעָם בַּגּוֹיִם וּלְזָרוֹתָם בָּאֲרָצוֹת".

נִתְבּוֹנֵן בָּעִנְיָן וְנִלְמַד: מַהִי מַהוּתוֹ שֶׁל 'בְּכִי הַחִנָּם' שֶׁבָּכוּ עַם יִשְׂרָאֵל, מַהוּ הַחֵטְא שֶׁבְּגִינוֹ נֶעֶנְשׁוּ בְּחֻרְבַּן בָּתֵּי מִקְדָּשׁ וְגָלוּת אֲרֻכָּה, וּמַדּוּעַ נִמְשָׁכִים הַסֵּבֶל וְהַיִּסּוּרִים עַד יָמֵינוּ אָנוּ?

מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בְּתוֹכַחְתּוֹ לְיִשְׂרָאֵל בְּפָרָשַׁת דְּבָרִים אוֹמֵר "וַתֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיכֶם וַתֹּאמְרוּ בְּשִׂנְאַת ד' אוֹתָנוּ הוֹצִיאָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם...", וּמְפָרֵשׁ רַבֵּנוּ יוֹנָה בְּשַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה: (פרק ג' אות רלא) "וּפְעָמִים רַבּוֹת הַנִּרְגָּן כְּפוּי טוֹבָה גַּם יַחְשְׁבֶהָ לְרָעָה... וּפְעָמִים יַחְשֹׁב עַל חַסְדֵּי ד' כִּי הֵם לְנָקָם וְשִׁלֵּם כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר וַתֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיכֶם וְכוּ'".

נִמְצֵינוּ לְמֵדִים שֶׁבְּכִיַּת הַחִנָּם הָיְתָה מִתּוֹךְ נִרְגָּנוּת וּכְפִיּוּת טוֹבָה, שֶׁלֹּא הִכִּירוּ בְּכָךְ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה לְהֵיטִיב עִמָּם אֶלָּא חָשְׁבוּ שֶׁבְּשִׂנְאָתוֹ אוֹתָם הוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם. בִּמְקוֹם לְהוֹדוֹת לַד' עַל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר הִבְטִיחַ לָהֶם - הֵם בָּכוּ.

מִתּוֹךְ הָעֹנֶשׁ הַגָּדוֹל אָנוּ לְמֵדִים עַל חֻמְרָתוֹ שֶׁל עֲווֹן כְּפִיּוּת הַטּוֹבָה בְּעֵינֵי ד'.

וּמַדּוּעַ גַּם אָנוּ כַּיּוֹם סוֹבְלִים מֵאוֹתוֹ עָווֹן שֶׁל אָז? אֶת הַתְּשׁוּבָה לְכָךְ אֶפְשָׁר לִלְמֹד מִדִּבְרֵי יִרְמְיָה הַנָּבִיא בִּמְגִלַּת אֵיכָה: "בָּכוֹ תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ". פֵּרְשׁוּ חֲזַ"ל: "בָּכוֹ תִּבְכֶּה בַּלַּיְלָה" זֶהוּ חֵטְא הַמְרַגְּלִים, וְ"דִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ" בְּכָל דּוֹר שֶׁחוֹזְרִים עַל חֵטְא זֶה. בְּכָל דּוֹר שֶׁהַדְּמָעוֹת עֲדַיִן עַל הַלֶּחִי!!! כְּלוֹמַר, הַסֵּבֶל בְּדוֹר זֶה אֵינוֹ רַק בִּגְלַל חֶטְאָם שֶׁל דּוֹר הַמִּדְבָּר, אֶלָּא מִכֵּיוָן שֶׁאָנוּ חוֹזְרִים עַל חֵטְא זֶה כְּבָר אַלְפֵי שָׁנִים - עוֹד לֹא תִּקְּנוּ אֶת עֲווֹן הַבְּכִיָּה שֶׁל חִנָּם וְ"כָל דּוֹר שֶׁלֹּא נִבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו כְּאִלּוּ נֶחֱרַב בְּיָמָיו".

וּכְעֵין דִּבְרֵי מָרָן הֶחָפֵץ חַיִּים זַצַ"ל (קוּנְטְרֵס "אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל") "וְאִם לֹא נִתְבּוֹנֵן לְתַקֵּן אֶת הֶעָווֹן הַמַּר הַזֶּה שֶׁהוּא גּוֹרֵם הָעִקָּרִי לַאֲרִיכַת גָּלוּתֵנוּ וְכוּ' שֶׁאָנוּ רוֹצִים וּמְצַפִּים שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ מְחֻיָּבִים אָנוּ לְתַקֵּן אֶת אֲשֶׁר קִלְקַלְנוּ וּבְאוֹתוֹ עָווֹן שֶׁחָטָאנוּ אָנוּ צְרִיכִים לְתַקֵּן..." וְכוּ'.

לְפִי כָּל זֶה, אִם אָנוּ רוֹצִים לִזְכּוֹת וְלִרְאוֹת בְּבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אָנוּ חַיָּבִים לְתַקֵּן אֶת חֵטְא הַמְרַגְּלִים, כְּלוֹמַר לַעֲקֹר מִתּוֹכֵנוּ לְגַמְרֵי אֶת מִדַּת כְּפִיּוּת הַטּוֹבָה וּלְהַרְבּוֹת בְּהוֹדָיָה וּבְשֶׁבַח לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כֵּיוָן שֶׁכָּל עוֹד אָנוּ חָלִילָה בּוֹכִים וּמִתְלוֹנְנִים יֵשׁ בְּכָךְ הִתְעוֹרְרוּת הַקִּטְרוּג שֶׁל בְּכִי הַחִנָּם בַּמִּדְבָּר.

בְּיָמִים אֵלּוּ שֶׁל אֲבֵלוּת וְצַעַר עַל חֻרְבַּן הַמִּקְדָּשׁ אָנוּ מְגַלִּים אֶת הַקֶּשֶׁר הַנִּפְלָא וְהֶהָדוּק בֵּין הַהוֹדָיָה וְהַכָּרַת הַטּוֹב לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבֵין בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְהַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה.

נוֹסָף עַל הֱיוֹתָה שֶׁל הַהוֹדָיָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִסּוּק בְּתַכְלִית בּוֹאֵנוּ לָעוֹלָם, וּמֵעֵבֶר לְכָךְ שֶׁהַהוֹדָיָה לַד' מוֹסִיפָה לָנוּ דְּבֵקוּת, יִרְאַת שָׁמַיִם, שִׂמְחָה וֶאֱמוּנָה - הֲרֵי נִמְצֵינוּ לְמֵדִים שֶׁכְּשֶׁאָנוּ עוֹסְקִים בַּעֲבוֹדַת הַהוֹדָיָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא - אָנוּ עוֹסְקִים מַמָּשׁ בְּתִקּוּן חֵטְא הַמְרַגְּלִים וּבְכָךְ מְקָרְבִים אֶת הַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה שֶׁתָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ מַמָּשׁ! אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.

כב. נגש ללוית בתו - לא לפני ששמח והודה על לדתה ... / ספור

י"ג אִיָּר התרמ"ט הָיָה יוֹם קָשֶׁה עֲבוּר יְהוּדֵי הָעִיר זַיְימֶל. הַגָּאוֹן הָאֲדֶרֶ"ת, ר' אֵלִיָּהוּ תְּאוֹמִים זַצַ"ל, סָפַג מַכָּה קָשָׁה וְכוֹאֶבֶת. בִּתּוֹ הַצְּעִירָה אֵשֶׁת הראי"ה קוּק, נִפְטְרָה בִּדְמֵי יָמֶיהָ, וְהִיא בַּת עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה בִּלְבַד.

הַיְדִיעָה הַקָּשָׁה פָּשְׁטָה בָּעֲיָרָה כְּאֵשׁ בִּשְׂדֵה קוֹצִים, וּבְהַגִּיעַ מוֹעֵד הַהַלְוָיָה נֶאֶסְפוּ הֲמוֹנִים אֶל פֶּתַח בֵּיתוֹ שֶׁל הָאֲדֶרֶ"ת, מִשָּׁם עָמְדָה לָצֵאת הַהַלְוָיָה. אוּלָם, דְּמוּתוֹ הַמַּרְשִׁימָה שֶׁל הַגָּאוֹן לֹא נִרְאֲתָה בְּפֶתַח הַבַּיִת. הַמְלַוִּים הִכִּירוּ זֶה מִכְּבָר בִּגְדֻלָּתוֹ שֶׁל רַבָּם, וְיָדְעוּ נֶאֱמָנָה, כִּי מַקְפִּיד הוּא עַד מְאֹד שֶׁלֹּא לִגְרֹם לְטִרְחָא דְּצִבּוּרָא, וְעַל כֵּן, הֵבִינוּ כִּי הוּא אֵינוֹ מִתְעַכֵּב סְתָם כָּךְ.

כַּעֲבֹר לְמַעְלָה מִשְּׁעָתַיִם הַגָּאוֹן יָצָא מֵחַדְרוֹ, עֵינָיו אֲדֻמּוֹת מִבֶּכִי וְגֵווֹ שָׁחוּחַ. מַסַּע הַהַלְוָיָה הֵחֵל. כַּאֲשֶׁר חָזְרוּ הַמְלַוִּים אֶל הַבַּיִת, וְהָאֲבֵלִים סָעֲדוּ אֶת לִבָּם בִּסְעֻדַּת הַהַבְרָאָה, הֵהִין אַחַד הַתַּלְמִידִים וְשָׁאַל: "רַבִּי, הֲלֹא מַקְפִּיד הוּא עַד מְאֹד עַל טִרְחָא דְּצִבּוּרָא, וּמַדּוּעַ עִכֵּב אֶת הַקָּהָל בְּמֶשֶׁךְ כִּשְׁעָתַיִם?"

תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן לֹא הוֹתִירָה בַּחֶדֶר וְלוּ עַיִן יְבֵשָׁה אַחַת: "מִשְׁנָה מְפֹרֶשֶׁת הִיא, כִּי חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הָרָעָה כְּשֵׁם שֶׁהוּא מְבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה, וְהַגְּמָרָא מְבָאֶרֶת כִּי הַכַּוָּנָה לִתְחוּשַׁת הַשִּׂמְחָה". "וּבְכֵן" הִסְבִּיר הַגָּאוֹן "בְּמֶשֶׁךְ כִּשְׁעָתַיִם עָמַלְתִּי וְהִתְיַגַּעְתִּי עַד שֶׁהִצְלַחְתִּי לָחוּשׁ אֶת אוֹתָם רִגְשׁוֹת אֹשֶׁר וְשִׂמְחָה, שֶׁחָוִיתִי בְּעֵת לֵידַת בִּתִּי, כַּאֲשֶׁר הִתְבַּשַּׂרְתִּי עַל בּוֹאָהּ לָעוֹלָם. רַק אָז, כְּשֶׁחַשְׁתִּי מְאֻשָּׁר כִּבְאוֹתָהּ הַשָּׁעָה, קַמְתִּי וּבֵרַכְתִּי כַּדָּת וְכַדִּין: 'בָּרוּךְ דַּיָּן הָאֱמֶת'".

וְהַכֹּל גָּעוּ עִמּוֹ בְּבֶכִי.

תוכן העניינים

חי בתודה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה