אור ברסלב
חי בתודה אותיות א-ח מאת הגאון רבי אשר דרוק שליט"א חתן הגה"צ רבי שלמה ברעוודא זצ"ל › יח. סוד גדול בהודאה - להודות על הישועה המצפה בעתיד כאלו וכבר נמצאת

חי בתודה

אותיות א-ח מאת הגאון רבי אשר דרוק שליט"א חתן הגה"צ רבי שלמה ברעוודא זצ"ל · יח. סוד גדול בהודאה - להודות על הישועה המצפה בעתיד כאלו וכבר נמצאת

יז. נשמת כל חי / ספור

מוֹצְאִים אָנוּ בְּנֻסַּח רַבּוֹתֵינוּ בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן שֶׁיַּחַד עִם הַהוֹדָאָה מְצָרְפִים גַּם בַּקָּשָׁה עַל הֶעָתִיד, כְּמוֹ: הָאֵל הַזָּן אוֹתָנוּ... וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל לְעוֹלָם לֹא חָסַר לָנוּ, וְאַל יֶחְסַר לָנוּ... הֲרֵי בַּקָּשָׁה לְצִדָּהּ שֶׁל הַהוֹדָאָה.

וְכֵן: הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב לַכֹּל שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם הוּא הֵיטִיב לָנוּ הוּא מֵיטִיב לָנוּ הוּא יֵיטִיב לָנוּ. וְעוֹד שָׁם: הוּא גְּמָלָנוּ הוּא גּוֹמְלֵנוּ הוּא יִגְמְלֵנוּ לָעַד...

וְהַנִּרְאֶה בָּזֶה שֶׁאֵין זֶה בַּקָּשָׁה אֶלָּא שְׁלֵמוּת הַהוֹדָאָה, כְּלוֹמַר, עֶצֶם שְׁלֵמוּת הַהוֹדָאָה מִתְבַּטֵּאת בְּכָךְ שֶׁהָאָדָם מְשַׁבֵּחַ לְבוֹרְאוֹ מִתּוֹךְ בִּטְחוֹנוֹ בּוֹ שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהֵיטִיב לוֹ עַתָּה כֵּן יֵיטִיב לוֹ לֶעָתִיד וְלֹא יַעַזְבֶנּוּ, זֶהוּ שִׁבְחוֹ הַשָּׁלֵם שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. שֶׁכֵּן הַבְּרָכָה נוֹעֲדָה לְהוֹדָאָה וְלֹא לְבַקָּשָׁה, וּמָה עִנְיָן לְהַכְנִיס בַּקָּשָׁה לְתוֹךְ הַהוֹדָאָה בְּתוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר? אוּלָם כָּאָמוּר, שְׁלֵמוּת הַהוֹדָאָה הִיא, כַּאֲשֶׁר הִנְּךָ בָּטוּחַ בְּחַסְדֵי ה' שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף, וְלָכֵן בָּטוּחַ הִנְּךָ שֶׁכְּשֵׁם שֶׁעָשָׂה לְךָ נֵס עַד עַתָּה כֵּן יַעֲשֶׂה לְךָ בֶּעָתִיד, וְלָכֵן כְּבָר מֵעַתָּה הִנְּךָ אוֹמֵר תּוֹדָה לַה' עַל הֱיוֹתְךָ בָּטוּחַ שֶׁיֵּיטִיב לְךָ גַּם בֶּעָתִיד.

וְהַדָּבָר מְפֹרָשׁ בְּרַשִּׁ"י (תהלים יח ד) "מְהֻלָּל אֶקְרָא ה' וּמִן אֹיְבַי אִוָּשֵׁעַ" ופירש"י שם: 'בְּהִלּוּלִים אֶקְרָא וְאֵתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ תָּמִיד, כְּלוֹמַר אַף לִפְנֵי הַתְּשׁוּעָה אֲנִי מְהַלְּלוֹ, לְפִי שֶׁבָּטוּחַ אֲנִי שֶׁאִוָּשַׁע מֵאוֹיְבַי'.

וְהִנֵּה לְךָ סִפּוּר מֻפְלָא בְּעִנְיָן זֶה.

הַכֹּל הִתְחִיל בְּעֶרֶב יוֹם כִּפּוּר לִפְנֵי כִּשְׁנָתַיִם.

אֲנִי זוֹכֵר אֶת זֶה בְּזִכָּרוֹן חָזָק וּבָרוּר.

זֶה הָיָה יוֹם שִׁשִּׁי. הִתְעוֹרַרְתִּי בַּבֹּקֶר, בִּתְחוּשָׁה קָשָׁה וְנוֹרָאָה שֶׁקָּשֶׁה לְתָאֵר.

בְּדַרְכִּי אֶל כִּיּוֹר הַמִּטְבָּח צָנַחְתִּי וְהִתְעַלַּפְתִּי. כְּשֶׁהִתְעַשַּׁתִּי הֵרַמְתִּי אֶת עַצְמִי, בִּשְׁאֵרִית כֹּחוֹתַי לָקַחְתִּי כַּדּוּר אָקָמוֹל וְחָזַרְתִּי לְמִטָּתִי.

הָיִיתִי בָּטוּחַ כִּי מְדֻבָּר בְּשַׁפַּעַת קָשָׁה, אַךְ רְגִילָה לְמַדַּי. בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא מְיֻחֶדֶת הִצְלַחְתִּי לָצוּם בְּאוֹתוֹ יוֹם כִּפּוּר, וְהַכֹּל חָלַף. חָשַׁבְתִּי שֶׁהַדָּבָר מֵאֲחוֹרַי, אַךְ כַּעֲבֹר כַּמָּה חֳדָשִׁים קָרָה שׁוּב בְּדִיּוּק אוֹתוֹ הַדָּבָר. שׁוּב הִתְעוֹרַרְתִּי עִם תְּחוּשָׁה נוֹרָאָה כְּמוֹ מָוֶת מַמָּשׁ, וּכְשֶׁקַּמְתִּי שׁוּב צָנַחְתִּי מְעֻלָּף.

אֲנִי זוֹכֵר הֵיטֵב שֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי מְטֻשְׁטָשׁ בֵּין שִׁבְרֵי זְכוּכִיּוֹת שֶׁל כּוֹס הַמַּיִם, כְּשֶׁנִּסִּיתִי לִשְׁתּוֹת. לֹא הֵבַנְתִּי כֵּיצַד הֵם הִגִּיעוּ לְשָׁם.

אֲנִי מְפַלֵּס דַּרְכִּי בֵּין הַשְּׁבָרִים וְחוֹזֵר לַמִּטָּה. 'מַה קּוֹרֶה לִי?' אֲנִי מֻדְאָג וּמַחֲלִיט לָגֶשֶׁת אֶל רוֹפֵא הַמִּשְׁפָּחָה.

-"זֶה שׁוּם דָּבָר" גָּרַס רוֹפֵא הַמִּשְׁפָּחָה לְמַרְבֵּה הַפְתָּעָתִי "כַּנִּרְאֶה לַחַץ דָּם נָמוּךְ."

-"זֶה הַכֹּל?" הִתְעוֹדַדְתִּי. "אֲבָל... אוּלַי צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת בְּדִיקוֹת כָּלְשֶׁהֵן?..." הוֹסַפְתִּי בְּהִסּוּס.

-"אֵין צֹרֶךְ. זֶה כְּלוּם. אֵין לְךָ מִמָּה לִדְאֹג" הוּא הִפְטִיר בִּנְחִישׁוּת.

אַךְ אֲנִי לֹא הִסְתַּפַּקְתִּי בָּזֶה. דָּאַגְתִּי. הֶחְלַטְתִּי לִקְבֹּעַ תּוֹר לְנוֹירוֹלוֹג, גַּם מִשּׁוּם שֶׁבְּאוֹתָהּ הַתְּקוּפָה סָבַלְתִּי מִכְּאֵבֵי רֹאשׁ וְחֻלְשׁוֹת תְּכוּפוֹת. הַנּוֹיְרוֹלוֹג הִפְנָה אוֹתִי לַעֲשׂוֹת בְּדִיקָה מְסֻיֶּמֶת שֶׁל זְרָמִים חַשְׁמַלִּיִּים בַּמֹּחַ, וּזְמַן קָצָר לְאַחַר מִכֵּן נִגַּשְׁתִּי לְאוֹתָהּ הַבְּדִיקָה.

וְאָז בְּעֶרֶב חֲנֻכָּה מַמָּשׁ, קִבַּלְתִּי אֶת מַתְּנַת הַחֲנֻכָּה שֶׁלִּי.

בְּעוֹד אֲנִי עָסוּק בַּהֲכָנוֹת לַחֲנֻכָּה, עוֹד שָׁעוֹת סְפוּרוֹת כְּבָר זְמַן הַהַדְלָקָה, וְהִנֵּה הַפֶּלֶאפוֹן שֶׁלִּי מְצַלְצֵל.

-"שָׁלוֹם, אֲנִי מְדַבֶּרֶת עִם מַר גִּינְזְמָן?"

-"כֵּן זֶה אֲנִי" עָנִיתִי בְּחַשְׁדָנוּת.

-"מְדַבֶּרֶת כָּאן הָאָחוֹת מִבֵּית הַחוֹלִים שֶׁנִּבְדַּקְתָּ הַיּוֹם. הָרוֹפֵא רוֹצֶה לְדַבֵּר אִתְּךָ".

אֵינִי יוֹדֵעַ הֵיכָן הָיָה הַלֵּב שֶׁלִּי בְּאוֹתָן הַשְּׁנִיּוֹת, אַךְ נִדְמֶה שֶׁהוּא הֶחְסִיר כַּמָּה פְּעִימוֹת.

הָרוֹפֵא אָמַר שֶׁהַבְּדִיקָה לֹא לְגַמְרֵי תְּקִינָה, וְצָרִיךְ עוֹד בְּדִיקָה כְּדֵי לִשְׁלֹל כַּמָּה דְּבָרִים...

-"תַּגִּיד לִי דּוֹקְטוֹר אֶת כָּל הָאֱמֶת" קָטַעְתִּי אוֹתוֹ. "אֲנִי רוֹצֶה לָדַעַת... זֶה מַשֶּׁהוּ סוֹפָנִי?"

וְאֶת מַה שֶּׁהוּא עָנָה אֲנִי כְּבָר לֹא כָּל כָּךְ זוֹכֵר, אוּלַי בִּגְלַל הַחֲרָדָה הַגְּדוֹלָה שֶׁתָּקְפָה אוֹתִי, וְאוּלַי בִּגְלַל שֶׁלֹּא בֶּאֱמֶת הָיִיתִי מְסֻגָּל לִשְׁמֹעַ. אֲנִי לֹא מְאַחֵל לְאַף אָדָם אֶת הַמֶּתַח וְהַחֲרָדָה שֶׁתָּקַף אוֹתִי בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם.

וְהִנֵּה, בְּפִתְאוֹמִיּוּת, מַמָּשׁ סָמוּךְ לְאוֹתָהּ שִׂיחָה עִם הָרוֹפֵא, אֲנִי מַתְחִיל לָחוּשׁ תְּחוּשׁוֹת קָשׁוֹת מְאֹד בַּגּוּף. חֻלְשָׁה, בְּחִילוֹת, עַד לְחֹסֶר תִּפְקוּד שֶׁל מַמָּשׁ. 'הַצִּילוּ, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! מַה קּוֹרֶה לִי?? מַה לֹּא בְּסֵדֶר אִתִּי??' אֲנִי חָשׁ אֶת עַצְמִי כְּשׂוֹחֶה בְּתוֹךְ עֲלָטָה מֻחְלֶטֶת, מְרֻתָּק לְמִטָּתִי.

אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁלְּעוֹלָם לֹא אוּכַל לִשְׁכֹּחַ אֶת אוֹתָהּ הַדְלָקַת נֵרוֹת חֲנֻכָּה בַּיּוֹם הַהוּא.

כָּל כֻּלִּי נִמְלֵאתִי תְּפִלָּה חַמָּה וְזוֹעֶקֶת: 'אֱלֹקַי! אָנָּא, זַכֵּה אוֹתִי לְהַדְלִיק נֵר רִאשׁוֹן שֶׁל חֲנֻכָּה! זֶה כָּל מַה שֶּׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ...' וַה' עָזַר. אֵינִי יָכוֹל לְתָאֵר אֶת תְּחוּשַׁת הָרוֹמְמוּת וְהַהִתְרַגְּשׁוּת שֶׁאָחֲזָה בִּי, כְּשֶׁאָחַזְתִּי בְּיָדִי אֶת נֵר הַחֲנֻכָּה וּבֵרַכְתִּי אֶת הַבְּרָכוֹת. הִרְגַּשְׁתִּי כָּאָדָם הֶעָשִׁיר וְהַשָּׂמֵחַ בְּיוֹתֵר בַּתֵּבֵל.

הַלְוַאי וְיָכֹלְתִּי לְשַׁמֵּר תְּחוּשָׁה זוֹ לְמֶשֶׁךְ כָּל חַיַּי.

אוּלַי עָלַי לְהַסְבִּיר קְצָת יוֹתֵר: הָיִיתִי בָּטוּחַ שֶׁמְּדֻבָּר כָּאן בְּמַחֲלָה בִּכְלָל לֹא פְּשׁוּטָה. בְּמֹחִי הִתְרוֹצְצוּ תַּסְרִיטִים קָשִׁים, פָּחַדְתִּי מֵהַגָּרוּעַ מִכֹּל. הַתְּחוּשׁוֹת הַקָּשׁוֹת שֶׁלִּוּוּ אוֹתִי בְּאוֹתָהּ הַתְּקוּפָה הִדְאִיגוּ אוֹתִי עַד מְאֹד, וּמֵאָז כָּל פְּעֻלָּה הֲכִי קְטַנָּה הִרְגִּישָׁה לִי כְּמוֹ זְכוּת גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר. לַמְרוֹת כָּל הַקֹּשִׁי שֶׁהָיָה מִסָּבִיב, כַּמָּה הָיִיתִי מְאַחֵל לְעַצְמִי וּלְכָל יְהוּדִי לְיַקֵּר כָּל רֶגַע מֵחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאֲנִי יִקַּרְתִּי אָז:

כְּשֶׁקַּמְתִּי בַּבֹּקֶר, הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁזֶּהוּ חֶסֶד עָצוּם שֶׁהַבּוֹרֵא זִכָּה אוֹתִי לְעוֹד יוֹם שֶׁל חַיִּים! בַּלַּיְלָה הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ בְּכָל לֵב: 'רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עֲזֹר לִי לָקוּם בַּבֹּקֶר וּלְהִתְפַּלֵּל...' כָּל רֶגַע שֶׁל חַיִּים קִבֵּל מַשְׁמָעוּת חֲדָשָׁה, עָצְמוֹת חֲדָשׁוֹת.

הַתּוֹר לַבְּדִיקָה הַבָּאָה שֶׁהָיִיתִי צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת הִתְעַכֵּב. וּבֵינְתַיִם אֲנִי מַרְגִּישׁ חֻלְשׁוֹת נוֹרָאוֹת, כְּאֵבֵי רֹאשׁ. הַרְגָּשׁוֹת רָעוֹת מְאֹד.

וּמִכָּאן מַתְחִיל רֶצֶף אָרֹךְ שֶׁל מִגְוָן רוֹפְאִים וּבְדִיקוֹת שׁוֹנוֹת וּמְשֻׁנּוֹת. וְלֹא מוֹצְאִים שׁוּם הֶסְבֵּר לִתְחוּשׁוֹתַי הַמְּעִיקוֹת.

בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית מְדֻקְדֶּקֶת וּבְחֶסֶד ה' עָלַי, הִגִּיעַ לְיָדִי בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה עָלוֹן מְיֻחָד וּמֻפְלָא שֶׁל "לְעוֹלָם אוֹדֶךָ" בְּנוֹשֵׂא הַהוֹדָיָה לַה'. הָיָה מַאֲמָר אֶחָד בְּאוֹתוֹ הֶעָלוֹן שֶׁתָּפַס אֶת לִבִּי בִּמְיֻחָד: מַאֲמָר בְּנוֹשֵׂא הַהוֹדָיָה עַל יְשׁוּעַת הֶעָתִיד, שָׁם הוּבָא פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל רַשִּׁ"י בְּפֶרֶק י"ח שֶׁבִּתְהִלִּים "מְהֻלָּל אֶקְרָא ה' וּמִן אֹיְבַי אִוָּשֵׁעַ": 'בְּהִלּוּלִים אֶקְרָא וְאֵתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ תָּמִיד, כְּלוֹמַר אַף לִפְנֵי הַתְּשׁוּעָה אֲנִי מְהַלְּלוֹ, לְפִי שֶׁבָּטוּחַ אֲנִי שֶׁאִוָּשַׁע מֵאוֹיְבַי'.

הֶחְלַטְתִּי לְאַמֵּץ לְעַצְמִי אֶת דֶּרֶךְ הַהוֹדָיָה הַזּוֹ, וְהִתְחַלְתִּי לְהוֹדוֹת לַה' עַל יְשׁוּעָתִי הָעֲתִידִית, לַמְרוֹת שֶׁטֶּרֶם נִרְאֲתָה הִיא בָּאֹפֶק. קָנִיתִי מַחְבֶּרֶת מְיֻחֶדֶת וּבָהּ הִקְדַּשְׁתִּי כָּל יוֹם זְמַן קָבוּעַ לִרְשֹׁם הוֹדָאוֹת עַל הֶעָתִיד בִּפְרָטֵי פְּרָטִים:

'תּוֹדָה רַבָּה, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁהֶעֱבַרְתָּ לִי אֶת כָּל כְּאֵבֵי הָרֹאשׁ'

'תּוֹדָה שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לִי בְּרִיאוּת חֲזָקָה וְאֵיתָנָה, כֹּחַ בַּגּוּף...'

'תּוֹדָה שֶׁאֲנִי כְּבָר לֹא מְפַחֵד מִכְּאֵבִים'

'תּוֹדָה רַבָּה שֶׁאֵין לִי יוֹתֵר כְּאֵבִים וְהַרְגָּשׁוֹת רָעוֹת מַפְחִידוֹת'

'תּוֹדָה רַבָּה ה' שֶׁאֲנִי מַאֲמִין אַךְ וְרַק בְּךָ וְלֹא בְּכָל הַבְּדִיקוֹת וְהָרוֹפְאִים' וְעוֹד וָעוֹד...

הַהוֹדָיָה הַזּוֹ מִלְּאָה אוֹתִי בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה וּבְבִטָּחוֹן נִמְרָץ בִּישׁוּעַת ה' שֶׁוַּדַּאי תָּבוֹא בִּמְהֵרָה.

חָשׁוּב לִי לְצַיֵּן שֶׁבְּאוֹתָהּ הַתְּקוּפָה גַּם קִבַּלְתִּי עַל עַצְמִי לוֹמַר בִּרְכַּת 'אֲשֶׁר יָצַר' בְּכַוָּנָה וּמִתּוֹךְ הַכְּתָב, (דָּבָר שֶׁבָּרוּךְ ה' אֲנִי מַקְפִּיד לוֹמַר עַד הַיּוֹם).

מָה אֹמַר וּמָה אַגִּיד, רוֹפֵא כָל בָּשָׂר אָכֵן הִפְלִיא לַעֲשׂוֹת עִמִּי.

עִם הַזְּמַן יָכֹלְתִּי מַמָּשׁ לְסַמֵּן 'V' לְיַד כָּל הוֹדָאָה שֶׁהִתְמַמְּשָׁה, וְהָפְכָה לִמְצִיאוּת. רָאִיתִי בְּמוּחָשׁ אֶת יְשׁוּעַת ה' עַל כָּל פְּרָט וּפְרָט שֶׁהוֹדֵיתִי עָלָיו. הָרוֹפְאִים כְּבָר נִהְיוּ פָּחוֹת וּפָחוֹת רֶלֶוַנְטִים בְּחַיַּי. הִתְחַזַּקְתִּי מְאֹד בְּכָךְ שֶׁה' יִתְבָּרַךְ הוּא הָרוֹפֵא הָאֲמִתִּי, וְאַךְ וְרַק מִמֶּנּוּ הַיְשׁוּעָה. ה' חִזֵּק אוֹתִי מִיּוֹם לְיוֹם בְּכֹחוֹת חֲדָשִׁים וּבְהוֹדָיָה מַתְמֶדֶת - עַד שֶׁיָכֹלְתִּי לוֹמַר כִּי כָּל אֵלּוּ הֶחֳלָאִים מֵאֲחוֹרַי.

אָמְנָם הָרוֹפְאִים לֹא מָצְאוּ שׁוּם הֶסְבֵּר לִתְחוּשׁוֹת הַמָּוֶת הַקָּשׁוֹת שֶׁפָּקְדוּ אוֹתִי אָז, אַךְ אֲנִי חָשׁ בְּוַדָּאוּת כִּי ה' יִתְבָּרַךְ, בְּרֹב טוּבוֹ וְחַסְדּוֹ, הִצִּיל אוֹתִי מֵחֳלָאִים רָעִים רַבִּים וְנֶאֱמָנִים בְּנֵס מֻחְלָט.

הַיּוֹם אֲנִי מוֹדֶה לַה' בְּכָל לִבִּי עַל כָּל מַה שֶּׁעָבַר עָלַי. אֲנִי מֵבִין כִּי זֹאת הָיְתָה מַתְּנַת הַחֲנֻכָּה שֶׁנָּתַן לִי הַבּוֹרֵא, וְאֵלּוּ הֵם מְעוֹת הַחֲנֻכָּה שֶׁקִּבַּלְתִּי: זָכִיתִי לְיַקֵּר אֶת חַיַּי עַל כָּל פְּרָטֵיהֶם, וְזָכִיתִי לְהַכְנִיס אֶת הַהוֹדָיָה לְחַיַּי, לְהוֹדוֹת לַה' עַל הַכֹּל וּלְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וּבְבִטָּחוֹן. יְהִי רָצוֹן שֶׁנִּזְכֶּה לָחוּשׁ תָּמִיד אֶת יִקְרַת הַחַיִּים, הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת (גַּם לְלֹא צָרוֹת קָשׁוֹת שֶׁיְּעוֹרְרוּנוּ), וּלְהוֹדוֹת לַה' עַל עָבָר, הֹוֶה וְעָתִיד מִתּוֹךְ אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן מֻחְלָט -

שֶׁהַכֹּל מִמֶּנּוּ, הַכֹּל בְּיָדוֹ וְאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ.

תוכן העניינים

חי בתודה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה