אור ברסלב
חי בתודה אותיות א-ח מאת הגאון רבי אשר דרוק שליט"א חתן הגה"צ רבי שלמה ברעוודא זצ"ל › יד. ההודאה הצילה את בני מסכנה / ספור

חי בתודה

אותיות א-ח מאת הגאון רבי אשר דרוק שליט"א חתן הגה"צ רבי שלמה ברעוודא זצ"ל · יד. ההודאה הצילה את בני מסכנה / ספור

יג. לא להתעיף מלספר חסדי ה' / ספורים

מֵאָז וּמִתָּמִיד הָיִיתִי אָדָם שֶׁמַּרְבֶּה לְהִתְלוֹנֵן.

מִלִּים שְׁלִילִיּוֹת וּמְרִירוֹת הָיוּ הַשִּׁמּוּשִׁיּוֹת בְּיוֹתֵר בַּשָּׂפָה שֶׁלִּי. אָכֵן, קְשָׁיִים רַבִּים עָבַרְתִּי בְּחַיַּי וְנִסְיוֹנוֹת לֹא פְּשׁוּטִים בִּכְלָל. אַךְ, אוֹדֶה וְכֵן אֵבוֹשׁ שֶׁקִּבַּלְתִּי הַכֹּל בְּצוּרָה בִּלְתִּי נְעִימָה בַּעֲלִיל.

רָגִיל הָיִיתִי לְתַנּוֹת צַעֲרִי לִפְנֵי חֲבֵרִים וּבְנֵי מִשְׁפָּחָה. לְתָאֵר לָהֶם בַּאֲרִיכוּת עַד כַּמָּה מִסְכֵּן וְאֻמְלָל אֲנִי וּלְבַקֵּשׁ לְלֹא מִלִּים אֶת רַחֲמֵיהֶם וְהִשְׁתַּתְּפוּתָם בְּצַעֲרִי.

עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד שָׁמַעְתִּי עַל נוֹשֵׂא הַהוֹדָיָה.

'הוֹדָיָה?! הִתְפַּלֵּאתִי בַּהַתְחָלָה, מַה לְּזוֹ וּלְחַיַּי מְלֵאֵי הַסֵּבֶל? אֵיךְ יְכוֹלָה הִיא לְהִתְקַשֵּׁר לְמַעֲרֶכֶת הַצָּרוֹת הַלֹּא פְּשׁוּטָה שֶׁאֲנִי עוֹבֵר? אֶלָּא, שֶׁכַּמָּה מֵחֲבֵרַי הַטּוֹבִים לֹא הִרְפּוּ מִמֶּנִּי וְחָזְרוּ וְהִסְבִּירוּ שֶׁהַהוֹדָיָה הִיא יְשׁוּעָה גְּדוֹלָה, שֶׁהִיא פּוֹתַחַת לָנוּ צֹהַר אֶל עוֹלָמוֹ הַנִּפְלָא שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאֵין כָּמוֹהָ כְּדֵי לָתֵת לוֹ לָאָדָם תְּחוּשַׁת מְתִיקוּת מֻפְלָאָה בַּקֶּשֶׁר שֶׁלּוֹ עִם יוֹצְרוֹ.

דִּבְרֵיהֶם חִלְחֲלוּ אַט אַט לְמֹחִי, הִשְׁתַּתַּפְתִּי גַּם בְּכַמָּה הַרְצָאוֹת וְשִׁעוּרִים בַּנּוֹשֵׂא וְיוֹם אֶחָד גָּמְלָה בְּלִבִּי הַחְלָטָה - גַּם אֲנִי מַתְחִיל לְהוֹדוֹת.

יָדַעְתִּי שֶׁאִם אַתְחִיל מָחָר, אוֹ בְּעוֹד שָׁבוּעַ, אוֹ אַחֲרֵי שֶׁהַנִּסָּיוֹן הַנּוֹכְחִי יַעֲבֹר - לֹא יֵצֵא מִזֶּה מְאוּמָה. וְלָכֵן אָמַרְתִּי לְעַצְמִי: עַכְשָׁו.

וּבֹקֶר אֶחָד בָּהִיר מְאֹד מְאֹד הִתְחַלְתִּי לְדַבֵּר דִּבּוּרִים שֶׁל הוֹדָיָה.

בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן הָיִיתִי נָבוֹךְ, לְשׁוֹנִי לֹא הָיְתָה מֻרְגֶּלֶת לָזֶה, אֲבָל נִסִּיתִי. הָלַכְתִּי בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר וְהוֹדֵיתִי עַל כָּל דָּבָר שֶׁעָלָה בְּדַעְתִּי. עַל עֵינַי שֶׁיְּכוֹלוֹת לִרְאוֹת אֶת הֶעָלִים הַמִּתְנוֹפְפִים בָּרוּחַ, עַל אָזְנַי שֶׁשּׁוֹמְעוֹת אֶת זִמְרַת הַצִּפֳּרִים, וְכוּ' וְכוּ'. הֵצַצְתִּי וְנִפְגַעְתִּי. הֶחְלַטְתִּי לְהַתְמִיד. הִקְפַּדְתִּי עַל רֶבַע שָׁעָה קְבוּעָה בְּכָל יוֹם, בָּהּ רַק אֶתְמַקֵּד בַּנִּסִּים וּבַחֲסָדִים וְאוֹדֶה לַה' עֲלֵיהֶם.

יוֹם אֶחָד, בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא עֲצוּמָה, נִסְחַפְתִּי לְהוֹדוֹת בְּלִי סוֹף, עוֹד וָעוֹד. הוֹדֵיתִי עַל כָּל חַיַּי. הוֹדֵיתִי עַל חַסְדֵי הַבּוֹרֵא עִמִּי גַּם בְּכָל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁאֲנִי עוֹבֵר, עַל נְקֻדּוֹת הָאוֹר שֶׁבְּתוֹךְ הַקְּשָׁיִים הַפּוֹקְדִים אוֹתִי וְעַל שֶׁעַד הֵנָּה עֲזָרוּנִי רַחֲמָיו. וְכָךְ הֶעֱמַקְתִּי וְהֶעֱמַקְתִּי לְשַׁבֵּחַ וּלְהוֹדוֹת בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה אֲרֻכָּה.

הַנַּיָּד שֶׁהֵחֵל לִרְטֹט בְּכִיסִי נִעֵר אוֹתִי בְּאַחַת.

"הָלוֹ?" הֵרַמְתִּי כְּמוֹ מִתּוֹךְ חֲלוֹם.

"אַבָּא!", זָעַק בְּנִי בְּכוֹרִי בֶּן הָעֶשְׂרִים. "אַבָּא! אֲנַחְנוּ בַּחַיִּים! נִצַּלְנוּ! נִצַּלְנוּ!" וְהוּא פָּרַץ בִּבְכִי חֲסַר מַעֲצוֹרִים. מַה קָּרָה?? רָצִיתִי לְטַלְטֵל אוֹתוֹ דֶּרֶךְ הַטֶּלֶפוֹן, וְכִי לָמָּה שֶׁלֹּא יִהְיֶה בַּחַיִּים?!

"סַפֵּר לִי מָה אֵרַע". נִסִּיתִי לְהִשָּׁמַע מָתוּן וְרָגוּעַ.

וְהוּא הֵחֵל לְסַפֵּר בְּמִלִּים מְבֻלְבָּלוֹת וְנִרְגָּשׁוֹת, מְאֻחָר יוֹתֵר שָׁמַעְנוּ אֶת הַפְּרָטִים כֻּלָּם. מִתְבָּרֵר שֶׁהוּא וּשְׁלֹשֶׁת חֲבֵרָיו נָסְעוּ בָּרֶכֶב שֶׁל אֶחָד מֵהֶם. אַרְבָּעָה בַּחוּרֵי יְשִׁיבָה רְצִינִיִּים. הֵם הָיוּ שְׁקוּעִים בְּשִׂיחַת חֲבֵרִים נִרְגֶּשֶׁת וְנִסְעֶרֶת, וְכָךְ הַנֶּהָג, בְּלֹא שִׂימַת לֵב, הִפְנָה בְּטָעוּת אֶת הָרֶכֶב לְתוֹךְ שֶׁטַח עַרְבִי. לֹא סְתָם שֶׁטַח עַרְבִי, אֶלָּא שֶׁטַח אוֹיֵב, קָרוֹב לִירִיחוֹ, שֶׁטַח שֶׁשֶּׁלֶט תָּלוּי בַּכְּנִיסָה אֵלָיו: "אֵין כְּנִיסָה לִיהוּדִים".

כְּשֶׁהַלָּלוּ שָׂמוּ לֵב שֶׁהֵם בְּתוֹךְ שֶׁטַח אוֹיֵב, כְּבָר הָיָה מְאֻחָר מִדַּי. הָיְתָה זוֹ שָׁעָה הוֹמָה שֶׁל הַיּוֹם, הָעַרְבִים מִלְּאוּ אֶת הָרְחוֹבוֹת וְהֵחֵלּוּ לִנְעֹץ בָּהֶם מַבָּטִים רְווּיֵי שִׂטְנָה.

הַנֶּהָג שֶׁקָּלַט רִאשׁוֹן אֶת הָעִנְיָן הֵחֵל זוֹעֵק פִּרְקֵי תְּהִלִּים. חֲבֵרָיו שֶׁהֵבִינוּ תּוֹךְ שְׁנִיָּה אֶת הַמִּתְרַחֵשׁ הִצְטָרְפוּ אֵלָיו בַּחֲרָדָה וּבְתַחֲנוּנִים. הָיְתָה זוֹ בֶּהָלָה שֶׁמִּלִּים לֹא יוּכְלוּ לְתָאֵר.

לְפֶתַע, אָמַר אֶחָד מֵהֶם: "אֲנִי רוֹאֶה בִּקְצֵה הָרְחוֹב מִשְׁטָרָה וְשׁוֹטְרִים, סַע אֲלֵיהֶם, כָּךְ נִהְיֶה מוּגָנִים יוֹתֵר". הַנֶּהָג הַמְבֻלְבָּל הִגְבִּיר מְהִירוּת וְנָסַע יְשִׁירוֹת לְעֵבֶר הַמִּשְׁטָרָה שֶׁחָנְתָה בַּמָּקוֹם כְּדֵי לָחוּשׁ בָּטוּחַ יוֹתֵר. אֲבָל, אָמְנָם הָיוּ אֵלּוּ שׁוֹטְרִים, אַךְ שׁוֹטְרִים עַרְבִים. הֵם עָטוּ עַל הָרֶכֶב בִּצְעָקוֹת בְּעַרְבִית וְהוֹרוּ בְּעִבְרִית עִם מִבְטָא כָּבֵד: "תְּנוּ אֶת הַמַּפְתְּחוֹת שֶׁל הָרֶכֶב שֶׁלָּכֶם! מִיָּד!"

הַנֶּהָג הַמְבֹעָת שֶׁלֹּא הָיָה סִפֵּק בְּיָדוֹ לְהַחֲלִיט מָה עוֹשִׂים, הִסְתּוֹבֵב בְּשַׁבְרִיר שֶׁל שְׁנִיָּה וְהֵחֵל מַדְהִיר אֶת הָרֶכֶב לַכִּוּוּן הַשֵּׁנִי. בְּאוֹתוֹ רֶגַע, חֲבֵרוֹ שֶׁיָּשַׁב בַּסַּפְסָל מֵאֲחוֹרָה חִיֵּג בְּיָדַיִם רוֹעֲדוֹת לְמִשְׁטֶרֶת יִשְׂרָאֵל וְנִסָּה לְהָפִיק קוֹל מִגְּרוֹנוֹ וּלְעַדְכֵּן אוֹתָם עַל הַמִּתְרַחֵשׁ.

"שִׁמְעוּ בְּקוֹלָם", הָיְתָה הַהוֹרָאָה שֶׁל מִשְׁטֶרֶת יִשְׂרָאֵל. "אַחֶרֶת הֵם יְכוֹלִים לְהִתְנַקֵּם". אֶלָּא, שֶׁהַנֶּהָג כְּבָר שָׁעַט לַכִּוּוּן הַשֵּׁנִי. כַּעֲבֹר שְׁתֵּי דַּקּוֹת הֵם כְּבָר יָכְלוּ לִנְשֹׁם לִרְוָחָה.

"נִצַּלְנוּ!" הֵם מִלְמְלוּ בְּהִתְרַגְּשׁוּת. "אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ", פָּרְצוּ מִפִּיהֶם הַמִּלִּים הַמַּתְאִימוֹת בְּיוֹתֵר. הַמִּשְׁטָרָה שֶׁעוֹד הָיְתָה אִתָּם עַל הַקַּו אָמְרָה:

"דְּעוּ לָכֶם, יֵשׁ לָכֶם נֵס שֶׁל מַמָּשׁ, הָיָה סִכּוּי גָּדוֹל שֶׁהֵם יַחְטְפוּ אֶתְכֶם. כְּבָר הָיִינוּ בַּדֶּרֶךְ אֲלֵיכֶם. נִצַּלְתֶּם."

וַאֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת כָּל הַסִּפּוּר הַזֶּה וּבְלִבִּי אֲנִי בָּטוּחַ: הַהוֹדָיָה הִיא זוֹ שֶׁעָמְדָה לָנוּ.

הַהוֹדָיָה הָיְתָה הַיְשׁוּעָה שֶׁלָּנוּ. בָּרוּר לִי וּמְחֻוָּר לִי שֶׁהַהוֹדָיָה הַכֵּנָה וְהָאֲמִתִּית שֶׁלִּי הִיא זוֹ שֶׁהִצִּילָה אֶת בְּנִי מִסַּכָּנָה. נִכְנְסָה לְלִבִּי הַתּוֹבָנָה הַזּוֹ - שֶׁמִּי שֶׁמַּכִּיר בַּנִּסִּים שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוּא כְּבָר מוּרָם עַל נֵס. הוּא כְּבָר מֻגְבָּהּ. וְאֵין צֹרֶךְ לְהַעֲמִיד אוֹתוֹ בְּנִסְיוֹנוֹת נוֹסָפִים.

מֵאָז הִשְׁתַּנּוּ חַיַּי מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה. פִּי מָלֵא שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לְבוֹרֵא עוֹלָם וְכָל כַּמָּה שֶׁאֲנִי מְרַנֵּן וּמְזַמֵּר לוֹ, שׁוֹלֵחַ הוּא לִי עוֹד שֶׁפַע גָּדוֹל וְעָצוּם. אֲנִי חָשׁ אֶת אַהֲבָתוֹ אֵלַי בְּכָל שְׁנִיָּה וּשְׁנִיָּה. מַרְגִּישׁ אַף אֲנִי קָשׁוּר אֵלָיו בַּעֲבוֹתוֹת שֶׁל אַהֲבָה וּבְכָל יוֹם מַגְבִּיר אֶת קוֹל הַתּוֹדָה הַפְּרָטִי שֶׁלִּי. הַנִּסְיוֹנוֹת וְהַקְּשָׁיִים נֶעֱלָמִים מֵחַיַּי אֶחָד אַחֲרֵי הַשֵּׁנִי בְּדֶרֶךְ מֻפְלָאָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר בִּכְלָל לְהָבִין.

דְּעוּ לָכֶם קוֹרְאִים יְקָרִים, בְּיָמִים אֵלּוּ, יָמִים הַמְּלֵאִים בְּפַחַד מִידֵי יִשְׁמָעֵאל, יֵשׁ לָנוּ נֶשֶׁק: קוֹלוֹ שֶׁל יַעֲקֹב. קוֹל הַתּוֹדָה שֶׁלָּנוּ עוֹלֶה יְשִׁירוֹת לַשָּׁמַיִם וּפוֹתֵחַ שָׁם אֶת כָּל הַשְּׁעָרִים. הַהוֹדָיָה שׁוֹמֶרֶת, מְגִנָּה וּמַצִּילָה. עוֹד בַּיָּמִים הָהֵם, בַּזְּמַן הַזֶּה, קָבְעוּ לָנוּ הַחַשְׁמוֹנָאִים כִּי כְּדֵי לְהִלָּחֵם בָּאוֹיֵב, כְּדֵי לְנַצֵּחַ, צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בְּהוֹדָיָה. הֵם שֶׁהָיוּ מְעַטִּים הִשְׁאִירוּ לָנוּ הוֹרָאָה. הוֹרָאָה לְדוֹרֵי דּוֹרוֹת, הָעֵצָה הַטּוֹבָה שֶׁבָּעֵצוֹת וְהַמּוֹעִילָה שֶׁבַּמּוֹעִילוֹת שֶׁכּוֹלֶלֶת בְּתוֹכָהּ אֶת הַכֹּל - לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל!...

טו. לא לשכח לבקש על העתיד...

תְּקוּפָה אֲרֻכָּה שֶׁשַּׂמְנוּ לֵב כִּי כָּל פַּעַם שֶׁאָנוּ מוֹדִים עַל מַשֶּׁהוּ - מִיָּד אַחַר כָּךְ קוֹרֶה בְּדִיּוּק הָפוּךְ.

לְדֻגְמָא, הוֹדִינוּ עַל שֶׁהַמְקָרֵר עוֹבֵד - וְהוּא הִפְסִיק לַעֲבֹד, וְעוֹד וָעוֹד.

כְּשֶׁהַתּוֹפָעָה חָזְרָה עַל עַצְמָהּ שׁוּב וָשׁוּב הֶחְלַטְנוּ לְהִתְבּוֹנֵן וּלְנַסּוֹת לְהָבִין.

בָּרוּךְ ה', ה' הֵאִיר לָנוּ, וְגִלִּינוּ שֶׁתָּמִיד הַהוֹדָאָה שֶׁלָּנוּ הָיְתָה לְלֹא בַּקָּשָׁה לֶעָתִיד.

מֵאָז בָּרוּךְ ה', הַדְּבָרִים הִשְׁתַּנּוּ וְהַתּוֹפָעָה חָלְפָה! מִיָּד אַחֲרֵי שֶׁהוֹדִינוּ, אֲפִלּוּ עַל מַשֶּׁהוּ קָטָן, הוֹסַפְנוּ "וְהַלְוַאי וְיַמְשִׁיךְ כָּךְ" - וְכָךְ הָיָה.

טז. תמשיך לעשות את מה שעשית...

הַלֵּדָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל אִשְׁתִּי הָיְתָה אֲרֻכָּה וְקָשָׁה בְּיוֹתֵר. בַּחֲדַר הַלֵּדָה הָרוֹפֵא הִבְחִין שֶׁיֵּשׁ הֶאָטוֹת חֲמוּרוֹת בְּדֹפֶק הָעֻבָּר, מַה שֶּׁמְּחַיֵּב נִתּוּחַ בִּדְחִיפוּת. הוּא אָמַר שֶׁיַּחֲזֹר עוֹד כַּמָּה דַּקּוֹת, וּבֵינְתַיִם יָכִינוּ אוֹתָהּ לְנִתּוּחַ.

אִשְׁתִּי הִתְחִילָה מִיָּד לוֹמַר "מִזְמוֹר לְתוֹדָה" פַּעַם אַחַר פַּעַם, וַאֲנִי נֶעֱמַדְתִּי בְּפִנַּת הַחֶדֶר וְהִתְחַלְתִּי לְהוֹדוֹת לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאַף שַׁרְתִּי חֲרִישִׁית שִׁירֵי הוֹדָיָה. כַּעֲבֹר 5 דַּקּוֹת הָרוֹפֵא חָזַר, הִבִּיט בַּמּוֹנִיטוֹר וְהֶחְלִיט לִדְחוֹת אֶת הַנִּתּוּחַ הִתְיַשַּׁבְתִּי מֻתָּשׁ עַל הַכִּסֵּא, מְמַלְמֵל דִּבּוּרֵי תּוֹדָה, וְאַחֲרֵי 20 דַּקּוֹת הוֹפִיעַ שׁוּב הָרוֹפֵא (שֶׁאֵינוֹ חוֹבֵשׁ כִּפָּה) וְאוֹמֵר לִי: "תַּמְשִׁיךְ לַעֲשׂוֹת אֶת מַה שֶּׁעָשִׂיתָ, זֶה עוֹבֵד! וְאִשְׁתְּךָ צְרִיכָה אֶת זֶה..." אוּלַי מְיֻתָּר לְצַיֵּן כִּי בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר לֹא הָיָה שׁוּם נִתּוּחַ, וּבָרוּךְ ה' זָכִינוּ לְבֵן בָּרִיא וְשָׁלֵם.

תוכן העניינים

חי בתודה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה