אור ברסלב
חי באמונה ה - כל עכבה לטובה 55. גם כשנגנב כל ההון לא לאבד עשתונות - סיפור

חי באמונה ה - כל עכבה לטובה

55. גם כשנגנב כל ההון לא לאבד עשתונות - סיפור

54. לסיכום

אֶחָד מִתַּלְמִידָיו הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל ר' אָשֵׁר, (אֲשֶׁר לְבַקָּשַׁת בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ אֵינֶנִּי נוֹקֵב בִּשְׁמוֹ) סִפֵּר לִי אֶת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהִתְרַחֵשׁ אִתּוֹ עַצְמוֹ. לֹא נֶעֱלַם מִמֶּנִּי כִּי בִּמְרוּצַת הַשָּׁנִים צָמְחוּ לְסִפּוּר זֶה גִּרְסָאוֹת רַבּוֹת, אוּלָם אֲנִי מוֹסֵר כָּאן בִּמְדֻיָּק מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּי בַּעַל הַמַּעֲשֶׂה, אֶחָד מֵחֲשׁוּבֵי תַּלְמִידָיו שֶׁל ר' אָשֵׁר.

וְכָךְ הָיָה מַעֲשֶׂה.

ר' אָשֵׁר בִּקֵּשׁ לִנְסֹעַ לְמִירוֹן. הָיַה זֶה בְּאוֹתָן שָׁנִים רְחוֹקוֹת כַּאֲשֶׁר נְסִיעָה לְמִירוֹן הָיָתָה מַסָּע מְמֻשָּׁךְ וּמַתִּישׁ. כַּיָּדוּעַ דַּרְכּוֹ שֶׁל ר' אָשֵׁר הָיְתָה לְנַצֵּל כָּל דָּבָר עַד תֹּם. וּמִכֵּיוָן שֶׁהוּא כְּבָר נִמְצָא בִּצְפוֹן הָאָרֶץ בִּקֵּשׁ לְשַׁלֵּב גַּם אֶלֶמֶנְט מִסְחָרִי בַּנְּסִיעָה שֶׁלּוֹ. הָיָתָה לוֹ אָז חֲנוּת הַתַּכְשִׁיטִים שֶׁלּוֹ וְהוּא רָצָה לִקְנוֹת כַּמּוּת רְצִינִית שֶׁל תַּכְשִׁיטִים. כֵּיוָן שֶׁר' אָשֵׁר שָׁלַט בַּשָּׂפָה הָעַרְבִית שְׁלִיטָה מֻחְלֶטֶת, בִּקֵּשׁ לְהִכָּנֵס בַּדֶּרֶךְ לַחֲנֻיּוֹת שֶׁל סוֹחֲרִים עַרְבִיִּים בְּנָצְרַת (אוֹ לְחִלּוּפִין לְסוֹחֲרִים יְהוּדִים בִּטְבֶרְיָה אוֹ בִּצְפַת) עִמָּם הָיוּ לוֹ קִשְׁרֵי מִסְחָר, וְלַעֲשׂוֹת עִסְקָה מִסְחָרִית גְּדוֹלָה בִּנְסִיעָה זוֹ. לְצֹרֶךְ הָעִסְקָה הַמְבֻקֶּשֶׁת שִׁעְבֵּד סְכוּם כֶּסֶף גָּדוֹל מְאֹד מִשֶּׁלּוֹ וְאַף הוֹסִיף וְלָוָה סְכוּם כֶּסֶף מַשְׁמָעוּתִי.

הוּא בִּקֵּשׁ מִתַּלְמִידוֹ הַמְסַפֵּר, לְהִתְלַוּוֹת אֵלָיו לַנְּסִיעָה לְמִירוֹן לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל צִיּוּנוֹ שֶׁל הַתַּנָּא רַשְׁבִּ"י. הַתַּלְמִיד שֶׁהָיָה "מְבַקֵּשׁ" גָּדוֹל בִּזְכוּת עַצְמוֹ וְאֶחָד מִטּוֹבֵי תַּלְמִידָיו שֶׁל ר' אָשֵׁר, קָפַץ עַל הַמְּצִיאָה בְּהִתְלַהֲבוּת. עוֹד הִזְדַּמְּנוּת טוֹבָה לְהִתְעַלּוּת נַפְשִׁית. הֵם יָצְאוּ לַדֶּרֶךְ וְאָכֵן ר' אָשֵׁר נִצֵּל אֶת הַנְּסִיעָה וְקָנָה בִּמְחִירִים טוֹבִים כַּמּוּת עֲצוּמָה שֶׁל תַּכְשִׁיטֵי זָהָב וְכֶסֶף שֶׁיָּכוֹל הָיָה לִמְכֹּר בִּרְוָחִים הֲגוּנִים בַּחֲנוּתוֹ בִּירוּשָׁלַיִם. הַתַּכְשִׁיטִים הָיוּ אֲרוּזִים בְּמִזְוָדָה עָלֶיהָ שָׁמְרוּ בְּשֶׁבַע עֵינַיִם.

דַּרְכּוֹ שֶׁל ר' אָשֵׁר הָיָתָה כַּאֲשֶׁר הָיָה מַגִּיעַ לְמִירוֹן, לֹא הָיָה נִכְנָס סְתָם כָּךְ לְלֹא הֲכָנָה מֻקְדֶּמֶת לִמְעָרַת צִיּוּנוֹ שֶׁל הָרַשְׁבִּ"י. אֶלָּא תְּחִלָּה הָיָה עוֹלֶה לֶהָרִים מִקֹּדֶם לָכֵן וְעוֹרֵךְ הִתְבּוֹדְדוּת "פֶעלְד" וּמֵכִין אֶת עַצְמוֹ לִקְרַאת הַכְּנִיסָה לַמְּעָרָה. הַהִתְבּוֹדְדוּת - פֶעלְד לִפְנֵי שֶׁנִּכְנַס לְצִיּוּן הָרַשְׁבִּ"י הָיָתָה אֶצְלוֹ עֲבוֹדָה מְאֹד גְּדוֹלָה.

כְּשֶׁהָלַךְ לַהִתְבּוֹדְדוּת רָצָה לִהְיוֹת מְשֻׁחְרָר מֵעֹל שְׁמִירַת הַמִּזְוָדָה. לְפִיכָךְ פָּנָה אֶל תַּלְמִידוֹ וּבֶן לִוְיָתוֹ וְאָמַר לוֹ "אֲנִי רוֹצֶה לָלֶכֶת עַכְשָׁו לְהִתְבּוֹדֵד, הַאִם תּוּכַל לִשְׁמֹר לִי עַל הַמִּזְוָדָה עִם הַתַּכְשִׁיטִים עַד שֶׁאָשׁוּב?"

"בְּשִׂמְחָה" הֵשִׁיב הַתַּלְמִיד.

"אֲבָל אַתָּה צָרִיךְ לִהְיוֹת זָהִיר מְאֹד" הִתְרָה בּוֹ ר' אָשֵׁר. "לֶהֱוֵי יָדוּעַ לְךָ כִּי בַּמִּזְוָדָה הַזֹּאת נִמְצָא כָּל כַּסְפִּי וְעוֹד יוֹתֵר מִכָּךְ, גַּם הַלְוָאוֹת שֶׁלָּוִיתִי. פְּקַח עַיִן כִּי מִסְתּוֹבְבִים כָּאן אִינְשֵׁי דְּלֹא מַעֲלֵי".

ר' אָשֵׁר עָלָה לִמְקוֹם הִתְבּוֹדְדוּתוֹ הַקָּבוּעַ וְהַתַּלְמִיד נִשְׁאַר בֶּחָצֵר וְשָׁמַר עַל הַמִּזְוָדָה כְּעַל בָּבַת עֵינוֹ.

בְּרַם, עֵינוֹ שֶׁל גַּנָּב זָרִיז הָיָתָה צוֹפִיָּה עָלָיו. הוּא "הֵרִיחַ" כִּי בַּמִּזְוָדָה יֶשְׁנוֹ הוֹן רַב וְנִצֵּל רֶגַע אַחַד שֶׁל הֶסֵּחַ הַדַעַת כְּדֵי לִסְחֹב בִּזְרִיזוּת אֶת הַמִּזְוָדָה וְלַחֲמֹק מִן הַמָּקוֹם בִּמְהִירוּת הַבָּזָק.

הַשּׁוֹמֵר חָשׁ לְפֶתַע שֶׁמַּשֶּׁהוּ אֵינוֹ כַּשּׁוּרָה. לִבּוֹ כִּמְעַט עָצַר מִלֶּכֶת כַּאֲשֶׁר רָאָה שֶׁהַמִּזְוָדָה אֵינֶנָּהּ. הוּא הֵחֵל לְחַפְּשָׁהּ בְּכָל רַחֲבֵי הֶחָצֵר בּוֹאָכָה מְעָרַת רַבִּי שִׁמְעוֹן.

אֲבָל הַמִּזְוָדָה נִגְנְבָה.

הוּא לֹא יָדַע אֶת נַפְשׁוֹ מֵרֹב צַעַר. הֵחֵל מִתְרוֹצֵץ כְּסַהֲרוּרִי בְּכָל רַחֲבֵי הָאֲתָר הַקָּדוֹשׁ וְתָר וְחִפֵּשׂ אֶת הַמִּזְוָדָה בְּכָל מָקוֹם, אַךְ לֹא רָאָה זֵכֶר לֹא לַמִּזְוָדָה וְלֹא לַגַּנָּב. הוּא קָפַץ וְנִתֵּר בָּאֲוִיר מֵרֹב צַעַר. חָשַׁב שֶׁדַּעְתּוֹ תִּטָּרֵף עָלָיו. פָּנָיו הִשְׁחִירוּ כְּשׁוּלֵי הַקְּדֵרָה וְלִבּוֹ הָלַם כְּתֹף. מָה אֹמַר לְר' אָשֵׁר? אֲפִלּוּ לִזְמַן קָצָר אִי אֶפְשָׁר לְהַפְקִיד בְּיָדְךָ חֵפֶץ. וְעוֹד אֵיזֶה חֵפֶץ? מִזְוָדָה כֹּה יְקָרָה. ר' אָשֵׁר אָמַר לוֹ שֶׁהִיא מְכִילָה לֹא רַק אֶת רְכוּשׁוֹ, אֶלָּא גַּם אֶת כַּסְפָם שֶׁל יְהוּדִים רַבִּים שֶׁסָּמְכוּ עָלָיו וְהִלְווּ לוֹ אֶת מָמוֹנָם בְּלֵב שָׁקֵט. כֵּיצַד יִשָּׂא פָּנִים לְהַבִּיט בְּעֵינָיו שֶׁל ר' אָשֵׁר?!

וּבֵינְתַיִם סִיֵּם ר' אָשֵׁר אֶת הִתְבּוֹדְדוּתוֹ וְיָרַד אֶל הֶחָצֵר. הוּא הִתְקָרֵב אֶל תַּלְמִידוֹ שֶׁהִסְתּוֹבֵב בֶּחָצֵר הָלוּם צַעַר וְתַדְהֵמָה.

מַבָּט חָטוּף אֶחָד הִסְפִּיק לוֹ כְּדֵי לְהָבִין מַה בְּדִיּוּק קָרָה.

הוּא נִגַּשׁ בִּזְרִיזוּת אֶל הָאִישׁ כַּאֲשֶׁר זֶה מְחַשֵּׁב לְהִתְעַלֵּף וְהִנִּיחַ יָד מַרְגִּיעָה עַל שִׁכְמוֹ. "הֵרָגַע".

"הַמִּזְוָדָה" נָהַם הָאִישׁ בְּשִׁבְרוֹן לֵב, "הַמִּזְוָדָה נִגְנְבָה, אוֹי לִי וְאוֹי לְנַפְשִׁי".

"כְּבָר אָכַלְתָּ צָהֳרָיִם?" שָׁאַל אוֹתוֹ ר' אָשֵׁר. מְבַקֵּשׁ לְהָסִיחַ אֶת דַּעְתּוֹ מֵהַמִּקְרֶה הַמְצַעֵר.

"לֹא, עֲדַיִן לֹא אָכַלְתִּי" עָנָה הַתַּלְמִיד וְלֹא הֵבִין מָה עִנְיַן שְׁמִטָּה לְהַר סִינַי.

"אָז בּוֹא לֶאֱכֹל" אָמַר לוֹ ר' אָשֵׁר בְּחִיּוּךְ שֶׁל טוּב לֵב. "הֵבֵאתִי אִתִּי מִירוּשָׁלַיִם לֶחֶם וִירָקוֹת, בּוֹא נֵשֵׁב וְנֹאכַל אֲרוּחַת צָהֳרָיִם טוֹבָה".

הֵם יָשְׁבוּ וְאָכְלוּ כַּאֲשֶׁר ר' אָשֵׁר אֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ לְדַבֵּר מִלָּה אוֹדוֹת הַגְּנֵבָה וְעוֹשֶׂה כָּל טַצְדְּקֵי לְהָסִיחַ אֶת דַּעְתּוֹ מִמֶּנָּה. כַּאֲשֶׁר סִיְּמוּ לֶאֱכֹל נִכְנַס אֶל הַמְּעָרָה וְהִתְפַּלֵּל כְּאִלּוּ כְּלוּם לֹא קָרָה. כְּאִלּוּ לֹא הִפְסִיד בְּרֶגַע זֶה אֶת כָּל כַּסְפוֹ.

"וּמֵאָז וְעַד עוֹלָם" אָמַר לִי אוֹתוֹ תַּלְמִיד, "לֹא דִּבֵּר אִתִּי אֲפִלּוּ מִלָּה אַחַת עַל כָּל הַנּוֹשֵׂא הַזֶּה. כְּאִלּוּ לֹא הָיָה".

סִפּוּר זֶה כְּשֶׁהִתְפַּרְסֵם הִכָּה גַּלִּים בַּצִּבּוּר לְשֵׁמַע תְּגוּבָתוֹ הָעַל טִבְעִית שֶׁל ר' אָשֵׁר. דְּבָרִים מֵעֵין אֵלּוּ מְסֻפָּרִים רַק עַל הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר. מֵאֵיפֹה זֶה נוֹבֵעַ. לַעֲבֹר בְּרֶגַע אַחַד מִקָּצֶה לְקָצֶה, מֵהַמַּחְשָׁבָה שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ לַעֲשׂוֹת מִסְחָר טוֹב שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ פַּרְנָסָה בִּרְוָחָה וּבְכָבוֹד, לְהַחֲזִיר אֶת כָּל הַחוֹבוֹת וּלְבַסֵּס אֶת הָעֵסֶק לִזְמַן מְמֻשָּׁךְ, עַד הַקָּצֶה הַשֵּׁנִי שֶׁהַכֹּל אָבַד לִי וְאֵין לִי כְּלוּם. אֲבָל לֹא רַק שֶׁאֵינוֹ צוֹעֵק עַל הַתַּלְמִיד "אֵיזֶה מִין שׁוֹמֵר אַתָּה, אֵיךְ אִבַּדְתָּ לִי אֶת כָּל כַּסְפִּי?" אֶלָּא עוֹד דּוֹאֵג לְהַרְגִּיעַ אֶת רוּחוֹ שֶׁל הַתַּלְמִיד הַמְבֹהָל וְהַשָּׁבוּר, וּלְהָשִׁיב אֶת נַפְשׁוֹ בְּאֶמְצָעוּת אֲרוּחַת צָהֳרָיִם טוֹבָה! בְּרַם ר' אָשֵׁר לֹא הָיָה תָּלוּי בְּשׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, אֶלָּא רַק בהשי"ת לְבַדּוֹ, וַהֲרֵי גַּם אִם כָּל כַּסְפִּי נִגְנַב, הָקָּבָּ"ה קַיָּם הָלְאָה, אָז מַה צָּרִיךְ לְהִצְטַעֵר בִּגְלַל אָבְדַן כֶּסֶף? וְכִי בִּגְלַל כֶּסֶף יוֹצְאִים מֵהַכֵּלִים?!

וְכָאן הוּכַח כִּי דִּבּוּרָיו הַתְּמִידִיִּים עַל כָּךְ שֶׁהַכֹּל נַעֲשֶׂה בִּידֵי הָקָּבָּ"ה, וְעַל הָאֱמוּנָה שֶׁאֵין אָדָם נוֹקֵף אֶצְבָּעוֹ מִלְּמַטָּה עַד שֶׁמַּכְרִיזִין עָלָיו מִלְּמַעְלָה. לֹא הָיוּ תֵּאוֹרְיָה בִּלְבַד אֶלָּא עָמְדוּ בְּמִבְחַן הַמְּצִיאוּת.

תְּגוּבָתוֹ הָאֵיתָנָה לֹא נָבְעָה מִכָּךְ שֶׁהַכֶּסֶף לֹא עִנְיֵן אוֹתוֹ כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם, הַהֵפֶךְ הוּא הַנָּכוֹן. הוּא יָדַע הֵיטֵב אֶת עֹמֶק הַ'בְּרוֹךְ' שֶׁנִּקְלַע אֵלָיו, וְהֵבִין בִּן שְׁנִיָּה כַּאֲשֶׁר רָאָה אֶת פָּנָיו הַנְּפוּלִים וְיָדָיו הָרֵיקוֹת שֶׁל תַּלְמִידוֹ, כִּי עַתָּה יִצְטָרֵךְ "לִשְׁבֹּר אֶת הָרֹאשׁ" עַד שֶׁיַּשִּׂיג אֶת הַכֶּסֶף לְהָשִׁיב אֶת הַהַלְוָאוֹת. וּמָה עַל מַחְזוֹר עֲסָקָיו שֶׁנָּפַל כָּעֵת בְּבֵירָא עֲמִיקְתָּא? אֲבָל אֶת כָּל זֹאת הָדַף מִמֶּנּוּ וְהָלְאָה, וְנִתְפַּס בִּשְׁתֵּי יָדָיו רַק בהשי"ת לְבַדּוֹ.

גְּדוֹלִים וְטוֹבִים אָמְרוּ כִּי הָעֲמִידָה בַּנִּסָּיוֹן הַקָּשֶׁה הַזֶּה הֵרִימָה אוֹתוֹ לְמַדְרֵגוֹת מְרוֹמָמוֹת. (מפי תלמידו הגה"ח ר' בן ציון גרוסמן שליט"א)

תוכן העניינים

חי באמונה ה - כל עכבה לטובה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה