54. לסיכום
הַגְּמָרָא (פסחים נ) דּוֹרֶשֶׁת עַל הַפָּסוּק "וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאֶרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד", וּמַקְשָׁה הַגְּמָרָא, מַהוּ "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד"? וְכִי עַתָּה אֵין ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד?! וּמְשִׁיבָה, בַּזְּמַן הַזֶּה אָנוּ מְבָרְכִים עַל הַטּוֹב שֶׁעוֹשֶׂה לָנוּ ה' בִּרְכַּת "הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב", וְכַאֲשֶׁר נַעֲשֶׂה עִמָּנוּ גְּזֵרוֹת וּפֻרְעָנֻיּוֹת, מְבָרְכִים בְּרָכָה אַחֶרֶת - בִּרְכַּת "דַּיַּן הָאֱמֶת", וְאִלּוּ לֶעָתִיד לָבוֹא, בִּזְמַן הַגְּאֻלָּה, יְבָרְכוּ רַק "הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב". וְיֵשׁ לְהָבִין, מָה הַתְּשׁוּבָה בְּזֶה לִשְׁאֵלַת הַגְּמָרָא שֶׁדָּנָה בְּאַחְדּוּתוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא.
אוּלָם הַבֵּאוּר הוּא, עַתָּה בִּזְמַן הַגָּלוּת קָשֶׁה לָנוּ לִרְאוֹת שֶׁהַקָּדוֹשׁ - בָּרוּךְ - הוּא "אֶחָד" בְּהַנְהָגָתוֹ, קָשֶׁה לָנוּ לִרְאוֹת שֶׁהַנְהָגָתוֹ הִנָּהּ אַחַת בִּלְבַד - רַחֲמִים, וְשֶׁגַּם הָרָע הוּא בְּעֶצֶם טוֹב, וְלָכֵן מְחַלְּקִים אָנוּ בְּרָכוֹת שׁוֹנוֹת לִשְׁנֵי הַמַּצָּבִים, אוּלָם לֶעָתִיד, כַּאֲשֶׁר תִּתְגַּלֶה בַּאֲמִתּוּת הַנְהָגַת ה' וְתִרְבֶּה הַדַּעַת, וְכַנֶּאֱמָר (ישעיה יא ט): "כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה'", יְבָרְכוּ בְּרָכָה אַחַת - "הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב" בִּלְבַד, שֶׁכֵּן תִּוָּדַע אַחְדּוּתוֹ - "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד". "בַּיּוֹם הַהוּא" - לְעֵת הַגְּאֻלָּה יִוָּדַע שֶׁאֵין שְׁתֵּי הַנְהָגוֹת, אֶלָּא הַנְהָגָה אַחַת שֶׁהִיא רַחֲמִים בִּלְבַד וְגַם הַדִּין הוּא בְּעֶצֶם טוֹב. עַתָּה בַּגָּלוּת חָסֵר לָנוּ בִּידִיעַת אַחְדּוּתוֹ, שֶׁכֵּן נִרְאֶה לָנוּ שֶׁקַּיָּמוֹת אֶצְלוֹ שְׁתֵּי הַנְהָגוֹת, וּבְעֶצֶם הָאֱמֶת - שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהוּא אֶחָד כֵּן הַנְהָגָתוֹ אַחַת - רַחֲמִים בִּלְבַד, וְזֶה מַה שֶּׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד.
אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ עֲדַיִן לְהָבִין, וְכִי לֶעָתִיד יִהְיֶה רַע, וַהֲלֹא יִהְיֶה רַק טוֹב, וּכְמוֹ שֶׁתֵּאַרְנוּ בִּתְחִלַּת סִפְרֵנוּ אֶת הַטּוֹב הָעֲתִידִי שֶׁיִּהְיֶה הָעוֹלָם מְתֻקָּן. וְאִם כֵּן מַה כַּוָּנַת הַגְּמָרָא שֶׁלֶּעָתִיד יְבָרְכוּ גַּם עַל הָרָע הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב וַהֲלֹא לֹא יְהֵא רַע כְּלָל! וְיִתְבָּאֵר זֹאת עַפִּ"י דִּבְרֵי חֲזַ"ל (ויק"ר, ט, ז): "כָּל הַקָּרְבָּנוֹת עֲתִידִין לְהִבָּטֵל לֶעָתִיד חוּץ מִקָּרְבַּן תּוֹדָה", וְגַם פֹּה יֵשׁ לְהָבִין וַהֲלֹא קָרְבַּן תּוֹדָה בָּא עַל חוֹלֶה שֶׁנִּתְרַפֵּא, חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִים שֶׁיָּצָא, הוֹלְכֵי מִדְבָּרוֹת וְכַיּוֹצֵא, וַהֲלֹא לֶעָתִיד שֶׁיִּהְיֶה רַק טוֹב לֹא תְּהֵא מְצִיאוּת פְּרָטִים הַלָּלוּ, וְעַל מָה נָבִיא קָרְבַּן תּוֹדָה? אוּלָם, תֵּרוּץ אֶחָד לִשְׁתֵּי הַקֻּשְׁיוֹת.
לֶעָתִיד יְבָרְכוּ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב לְמַפְרֵעַ, דְּהַיְנוּ עַל כָּל הָרָעוֹת שֶׁהָיוּ לָנוּ בַּגָּלוּת שֶׁלֹּא הִשְׂכַּלְנוּ לְהָבִין תּוֹעַלְתָּם, וּפְרִי פְּעֻלָּתָם הַנִּשְׂגָּבָה, וְעַל כֵּן בֵּרַכְנוּ עֲלֵיהֶם בַּגָּלוּת בִּרְכַּת: "דַּיַּן הָאֱמֶת", לֶעָתִיד כְּשֶׁתִּמָּלֵא הָאָרֶץ דֵּעָה אֲמִתִּית וְכַנֶּאֱמָר (ישעיה יא, ט): "כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה'" - אָז נַשְׂכִּיל וְנָבִין תּוֹעַלְתָּם וּמַה פָּעַלְנוּ בְּיִסּוּרֵינוּ, בְּעִכּוּבֵנוּ וּבְהַמְתָּנָתֵנוּ לִישׁוּעָתֵנוּ, נְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם בְּרָכָה מֵחָדָשׁ: "הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב", וְהַקָּרְבַּן תּוֹדָה יְהֵא עַל הַיִּסּוּרִים שֶׁעָבַרְנוּ, וְלֹא הִשְׂכַּלְנוּ לְהָבִין בְּטוֹבָתָם, נָבִיא עֲלֵיהֶם קָרְבַּן תּוֹדָה, וְכַנֶּאֱמָר: (ישעיה יב, א) "אוֹדְךָ ה' כִּי אָנַפְתָּ בִּי יָשֹׁב אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנִי". פֵּרוּשׁ זֶה רָאִיתִי מֵהַגָּאוֹן רַבִּי אֶפְרַיִם זַייצִ'יק זַצַ"ל, וְאַחַר - כָּךְ רָאִיתִי פֵּרוּשׁ זֶה בְּאַחַד הַקַּדְמוֹנִים שֶׁלֹּא זָכוּר לִי עַתָּה סִפְרוֹ.