33. הסתפקות מכח המתנה · [עַנְוְתָן וּמַצְנִיעַ לֶכֶת]
מִתּוֹךְ אֱמוּנָתוֹ הַפְּשׁוּטָה וְהַתְּמִימָה הִגִּיעַ ר' יִשְׂרָאֵל מֵאִיר גַּם לְמִדַּת הָעֲנָוָה וְהַצְּנִיעוּת. הוּא לֹא הִרְגִּישׁ בְּנַפְשׁוֹ שׁוּם מַעֲלָה יְתֵרָה וְרָאָה בְּעַצְמוֹ יְהוּדִי רָגִיל וּפָשׁוּט. מֵעוֹדוֹ לֹא נָהַג בְּעַצְמוֹ כָּבוֹד אוֹ שְׂרָרָה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא הָיָה מַשְׁפִּיל עַצְמוֹ כְּלַפֵּי אֲחֵרִים וּמוּכָן תָּמִיד לְשַׁמֵּשׁ אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד. הָיָה לָבוּשׁ בְּגָדִים פְּשׁוּטִים, חוֹבֵשׁ לְרֹאשׁוֹ כּוֹבַע רָגִיל עִם מִצְחִיָּה, נוֹעֵל מַגָּפַיִם גְּדוֹלוֹת וְעוֹשֶׂה רֹשֶׁם כְּדֶרֶךְ יְהוּדִי קַרְתָּנִי. גַּם צִבְיוֹן בֵּיתוֹ הָיָה פָּשׁוּט וְדַל מְאֹד, לֹא הָיוּ בּוֹ כָּל קִשּׁוּטִים וְכָל רִהוּט רָאוּי לִשְׁמוֹ. בַּחֲדָרָיו הַגְּדוֹלִים וְהָרֵיקִים עָמְדוּ סַפְסָלִים וְשֻׁלְחָנוֹת אֲרֻכִּים, פְּשׁוּטִים וּבִלְתִּי צְבוּעִים. בַּחֲדָרִים אֵלֶּה לָמַד, בָּהֶם אָכַל, בָּהֶם קִבֵּל אוֹרְחִים וּבָהֶם בִּלָּה אֶת כָּל יָמָיו. לְעֵת זִקְנוּתוֹ, נוֹשְׁנוּ הָרָהִיטִים הָאֵלֶּה, נִשְׁבְּרוּ בְּמִקְצָתָם וְנִשְׁחֲקוּ, אֲבָל ר' יִשְׂרָאֵל מֵאִיר לֹא נָתַן לְהַחְלִיפָם אוֹ לְחַדְּשָׁם. גַּם הַנְהָגַת בֵּיתוֹ הָיְתָה דַּלָּה מְאֹד וּבַצּוּרָה הַפְּרִימִיטִיבִית בְּיוֹתֵר, בְּכֵלִים פְּשׁוּטִים, בְּמַאֲכָלִים פְּשׁוּטִים וּבַהֲלִיכוֹת תְּמִימוֹת וּנְחוּתוֹת. הָלַם לְכָל הַהֶרְכֵּב וְהָאַטְמוֹסְפֵרָה הַזֹּאת גּוּפוֹ הָרָזֶה וְהַקְּטַנְטַן שֶׁל ר' יִשְׂרָאֵל מֵאִיר. הוּא הָיָה שָׁף וְיוֹצֵא בְּלִי מְלַוִּים, בְּלִי מְשַׁמְּשִׁים וּמִבְּלִי שֶׁיַּרְגִּישׁוּ בּוֹ, כְּאִלּוּ כָּל הֲוָיָתוֹ בְּטֵלָה וְאֵינָהּ תּוֹפֶשֶׂת שׁוּם מָקוֹם.
אֲנָשִׁים שֶׁלֹּא הִכִּירוּ אֶת ר' יִשְׂרָאֵל מֵאִיר בְּפָנָיו, בְּהִפָּגְשָׁם אִתּוֹ חֲשָׁבוּהוּ לִיהוּדִי הֶדְיוֹט, וְרַבִּים הַמִּקְרִים שֶׁנָּהֲגוּ בּוֹ זִלְזוּל וְהֵסֵבּוּ לוֹ עֶלְבּוֹן וְסֵבֶל, אֲבָל ר' יִשְׂרָאֵל מֵאִיר לֹא הָיָה נֶעֱלָב כְּלָל וְלֹא דָּרַשׁ יַחַס אַחֵר, בְּחָשְׁבוֹ בְּתֻמּוֹ שֶׁיְּהוּדִי פָּשׁוּט כְּמוֹתוֹ אֵינֶנּוּ רָאוּי לְכָבוֹד יוֹתֵר. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ מְכַבְּדִים אוֹתוֹ אוֹ מְשַׁמְּשִׁים אוֹתוֹ, הָיָה תָּמֵהַּ וְשׁוֹאֵל: "מָה רְאִיתֶם עַל כָּכָה? הֲרֵי אֲנִי אִישׁ כְּמוֹתְכֶם וּמַה יְצָאתֶם לְהַעֲדִיפֵנִי עֲלֵיכֶם וּלְכַבְּדֵנִי?" וְיֵשׁ אֲשֶׁר הָיָה מְסַפֵּר בִּגְנוּת עַצְמוֹ וּבִפְחִיתוּתוֹ וּמוֹכִיחַ שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְשֶׁבַח וּלְכָבוֹד. (סיפורי חפץ חיים).