33. הסתפקות מכח המתנה · [עוֹד מֵהַנַּ"ל]
הַהִסְתַּפְּקוּת שֶׁל רַבֵּנוּ (מִזְּוִויל) הָיְתָה מַמָּשׁ בִּלְתִּי מֻשֶּׂגֶת. רַבֵּנוּ הִסְתַּפֵּק בַּמְּעַט שֶׁבַּמְּעַט, וְהָיָה מִסְתַּפֵּק מִשְּׁיָרֵי לֶחֶם יְבֵשִׁים שֶׁהִשְׁאִירוּ לוֹ עַל שֻׁלְחָנוֹ יְלָדִים שֶׁרַבֵּנוּ הָיָה מְאָרֵחַ אוֹתָם בַּבַּיִת.
וּפַעַם בִּקֵּר רַבֵּנוּ בְּאַחַד הַמּוֹסָדוֹת שֶׁטִּפֵּל בִּילָדִים נִצּוֹלֵי הַמִּסְיוֹן, שֶׁכְּפִי שֶׁנִּתְבָּרֵר הָיָה רַבֵּנוּ נוֹשֵׂא בְּעֹל קִיּוּמוֹ. נִכְנַס וּבִקֵּשׁ לֶאֱכֹל. חָרְדוּ לִקְרַאת רַבֵּנוּ וְהִצִּיעוּ לְפָנָיו מִמֵּיטַב הַתַּבְשִׁילִים שֶׁל הַמִּטְבָּח, אִם כִּי לֹא יָדְעוּ שֶׁרַבֵּנוּ הוּא הַמַּחֲזִיק וְהַמְקַיֵּם אֶת הַמּוֹסָד. אַךְ רַבֵּנוּ סֵרֵב, וְלִקֵּט לְעַצְמוֹ מְעַט שְׁיָרֵי לֶחֶם שֶׁהִשְׁאִירוּ הַיְלָדִים וְהִסְתַּפֵּק בָּהֶם. כַּאֲשֶׁר שְׁאָלוּהוּ, הָכֵיצַד? לֶחֶם יָבֵשׁ...! פְּטָרָם רַבֵּנוּ בִּמְנוֹד רֹאשׁ: לֶחֶם שֶׁל צֹאן קָדָשִׁים...! (שם)