33. הסתפקות מכח המתנה · יא. מֵהֲלִיכוֹתָיו שֶׁל ר' שְׁלֹמֹה מִזְּוִויל זַצַ"ל
רָאוּי לְצַיֵּן, שֶׁגַּם מְקוֹם בֵּיתוֹ הַצָּנוּעַ שֶׁל רַבֵּנוּ, בּוֹ אִוָּה לוֹ לְמוֹשָׁב, נִבְחַר עַל יְדֵי רַבֵּנוּ עַצְמוֹ בַּמָּקוֹם הַנָּמוּךְ בְּיוֹתֵר, בְּמוֹרַד שְׁכוּנַת בֵּית יִשְׂרָאֵל בִּירוּשָׁלַיִם.
רַבֵּנוּ לֹא הִסְכִּים בְּשׁוּם פָּנִים לְהַעְתִּיק מְקוֹם מְגוּרָיו לְמָקוֹם אַחֵר. עַד הַיּוֹם עוֹמֵד אוֹתוֹ בַּיִת קָטָן וּנְמוּךְ הַקּוֹמָה עַל תִּלּוֹ, הַבַּיִת שֶׁהָיָה לְתֵל תַּלְפִּיּוֹת, תֵּל שֶׁהַכֹּל פּוֹנִים אֵלָיו לְהִפָּקֵד בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים.
כָּל יָמָיו שֶׁגָּר בְּאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ בְּכָל הֲלִיכוֹתָיו וְסִפּוּק צְרָכָיו לֹא הִזְדַּקֵּק לְשַׁמָּשׁ, לִהְיוֹת תָּלוּי בְּשֵׁרוּתוֹ שֶׁל הַזּוּלַת. הָלַךְ יְחִידִי לְכָל מָקוֹם שֶׁהָיָה נִזְקָק לָלֶכֶת, וְגַם בְּבֵיתוֹ - אֲכִילָתוֹ וְתַשְׁמִישָׁיו הַכֹּל בְּעַצְמוֹ. בְּעַצְמוֹ הָיָה מְבַשֵּׁל אֲרוּחוֹתָיו וְלוֹקֵחַ לְעַצְמוֹ מְעַט הַתַּבְשִׁיל שֶׁהָיָה מִסְתַּפֵּק בּוֹ. מַכְשִׁיר הַבִּשּׁוּל (פְּתִילִיַּת נֵפְט יְשָׁנָה) הָיָה נִמְצָא עַל הַשֻּׁלְחָן, בְּחַדְרוֹ, וְרַבֵּנוּ בְּעַצְמוֹ מַדְלִיקוֹ וְעוֹרְכוֹ וְשׁוֹפֵת עָלָיו הַקְּדֵרָה, מֵאַחַר וְזוּגָתוֹ הָרַבָּנִית הָיְתָה חוֹלָה וַחֲלוּשָׁה, לֹא הִסְכִּינָה לַעֲמֹד בַּנֶּטֶל. הַחֲסִידִים תָּמְכוּ לְהַעֲמִיד לִרְשׁוּתוֹ מְשַׁמֵּשׁ קָבוּעַ שֶׁיִּדְאַג לִצְרָכָיו, אַךְ רַבֵּנוּ סֵרֵב בְּתֹקֶף. וַאֲנָשִׁים נָהֲגוּ לְעִתִּים לְהִתְנַדֵּב בְּעַצְמָם לְנַקּוֹת וּלְסַדֵּר מְעַט בַּדִּירָה הָעֲזוּבָה, שֶׁאֵינָהּ לִכְבוֹד רַבֵּנוּ. אַךְ רַבֵּנוּ מֵעוֹלָם לֹא בִּקֵּשׁ וְלֹא דָּרַשׁ וְהִתְיַחֵס לְכָל זֹאת בְּשִׁוְיוֹן נֶפֶשׁ, כְּלֹא חָסֵר לוֹ כְּלָל.
וְיָדוּעַ לַכֹּל שֶׁבְּעִנְיַן מִילֵי דְּעָלְמָא הָיָה בְּצִמְצוּם רַב, הָיָה הוֹלֵךְ תָּמִיד עִם בְּגָדָיו גַּם אִם לֹא הָיוּ לְפִי כְּבוֹדוֹ. אִם מִישֶׁהוּ הִתְעוֹרֵר לְהָבִיא לוֹ בֶּגֶד אַחֵר הָיָה מְקַבֵּל, אַךְ הוּא מֵעַצְמוֹ לְעוֹלָם לֹא עָשָׂה וְלֹא קָנָה שׁוּם בֶּגֶד אוֹ מִנְעָלִים וְשׁוּם דָּבָר בְּעִנְיְנֵי כְּלֵי הַבַּיִת. מְסַפְּרִים שֶׁשָּׁמְעוּ מִמֶּנּוּ מֵשִׁיב לְאֵלּוּ שֶׁהָיוּ מְרַנְּנִים עַל הִלּוּכוֹ שֶׁאֵינוֹ לְפִי כְּבוֹדוֹ וְיֵשׁ בְּזֶה חַס וְשָׁלוֹם חִלּוּל הַשֵּׁם, מֵשִׁיב לְעֻמָּתָם.
בְּעֵינַי זֶה מוֹצֵא חֵן... וּמִי שֶׁאֵין זֶה מוֹצֵא חֵן בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה כְּפִי שֶׁמּוֹצֵא חֵן בְּעֵינָיו, וְהָיָה מְסַפֵּר מִזְּקֵנוֹ הָאַדְמוֹ"ר רַבִּי יְחִיאֵל מִיכְל זצוק"ל שֶׁהָיָה אוֹמֵר: מָתַי יוֹדֵעַ הוּא שֶׁצָּרִיךְ לְזֶה, לְאוֹתוֹ דָּבָר, אַחַר שֶׁהִזְמִין הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ לְפָנָיו, וְאָז יֵשׁ לוֹ רָצוֹן לְכָךְ, מֵאַחַר שֶׁהִזְמִין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְפָנָיו. וְלִפְנֵי כֵן, אֵין לוֹ אֲפִלּוּ הָרָצוֹן לְכָךְ..." ע"כ (מתולדותיו).