33. הסתפקות מכח המתנה · [כִּי לֹא בְּמוֹתוֹ יִקַּח הַכֹּל]
שָׁמַעְתִּי מִפִּיו שֶׁאָמַר "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ", כְּלוֹמַר: תְּמַלֵּא הַלֵּב בְּאַהֲבַת ה', שֶׁלֹּא יְהֵא פָּנוּי לְאַהֲבָה אַחֶרֶת. אָמַר פַּעַם, כַּמָּה יְקָרִים הֵם יְמֵי הַחַיִּים, אִי אֶפְשָׁר לְהַעֲרִיכָם בְּכָל סְגֻלֵּי תֵּבֵל, וְאַף מֶלֶךְ גָּדוֹל - אֵין בְּכֹחוֹ וְעָשְׁרוֹ לְהַאֲרִיךְ חַיָּיו אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה אַחַת, אָמְנָם מֻכְרָחִים אָנוּ לְבַטֵּל מִסְפַּר שָׁעוֹת לְמִחְיָתֵנוּ, אֲבָל כַּמָּה נוֹאֲלִים (טִפְּשִׁים) הֵם בְּנֵי אָדָם שֶׁמְּבַלִּים כָּל יְמֵיהֶם בַּאֲסִיפַת הוֹן, וְלֹא בְּמוֹתָם יִקְחוּ הַכֹּל. אָמְרוּ בַּגְּמָרָא: ר' שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ הִנִּיחַ בְּמוֹתוֹ "קַבָּא דְּמוֹרִיקָא" (קַב שֶׁל יֶרֶק), וְקָרָא עַל נַפְשׁוֹ: "וְעָזְבוּ לַאֲחֵרִים חֵילָם", הַכַּוָּנָה: אַף עַל פִּי שֶׁדָּבָר מוּעָט הוּא, כְּדֵי לְרָכְשׁוֹ הָיָה צָרִיךְ לְבַלּוֹת זְמַן מָה, וְדָאַג עַל הַזְּמַן הַזֶּה שֶׁבִּטֵּל בְּלִי הֶכְרֵחַ, וְנִשְׁאַר גַּם לְאַחַר מוֹתוֹ לְחִנָּם, אִם כֵּן [בְּסֵפֶר "אוֹר אֶלְחָנָן" ח"א עַמּוּד ר"מ מוּבָא מַעֲשֶׂה, שֶׁאָמַר הֶחָפֵץ חַיִּים, שֶׁמִּצְטַעֵר עַל הַסְּפָרִים שֶׁנִּמְצָאִים בָּאָרוֹן. וּכְשֶׁנִּשְׁאַל מַדּוּעַ? עָנָה וְאָמַר: "הֲלֹא בְּעַד כָּל סֵפֶר שֶׁרָכַשְׁתִּי שִׁלַּמְתִּי בְּדָמִים, וְדָמִים לְהַשִּׂיג עוֹלֶה זְמַן!"] אָבַד זְמַנּוֹ וְחֵילוֹ, וּמוּטָב שֶׁהָיָה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה בְּשָׁעָה זוֹ.
עַל הַפָּסוּק "כִּי תַשֶּׁה בְרֵעֲךָ מַשַּׁאת מְאוּמָה" פֵּרֵשׁ, כִּי כָּאן רָמְזָה הַתּוֹרָה בְּמִלַּת "מְאוּמָה" - לְהַקְטִין עִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁהֵם אֶפֶס.