33. הסתפקות מכח המתנה · ט. מִדַּרְכֵי חַיָּיו שֶׁל הַגָּאוֹן הַמַּשְׁגִּיחַ רַבִּי יְחֶזְקֵאל לְוִינְשְׁטֵיין זצוק"ל
מְיֻתָּר לְהַזְכִּיר שֶׁלֹּא הָיָה עוֹשֶׂה "עֵסֶק" מֵעִנְיְנֵי הָעוֹלָם, וְהֵם לֹא הָיוּ שָׁוִים בְּעֵינָיו שֶׁיַּטְרִידוּ אוֹתוֹ מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם. בֵּיתוֹ הָיָה פָּשׁוּט בְּתַכְלִית בְּלִי שׁוּם סֶרֶךְ שֶׁל מוֹתָרוֹת, שֻׁלְחָן וְכִסְאוֹת פְּשׁוּטִים, מִטּוֹת בַּרְזֶל פְּשׁוּטוֹת וְכוּ'. וְהָיָה מְעוֹרֵר אוֹתָנוּ לְהִזָּהֵר מֵהַנְּטִיָּה לִשְׂבֹּעַ בְּעִנְיְנֵי עוֹלָם הַזֶּה, וּלְצַנֵּן אֶת הַתְּשׁוּקָה לְעִנְיְנֵי עוֹלָם הַזֶּה וּלְהַמְעִיט מֵהֶם כְּכָל הָאֶפְשָׁר.
וְכָךְ הָיָה מְבָאֵר אֶת דִּבְרֵי הַ"מְּסִלַּת יְשָׁרִים" בִּתְחִלַּת שַׁעַר א': יְסוֹד הַחֲסִידוּת וְשֹׁרֶשׁ הָעֲבוֹדָה הוּא שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִתְאַמֵּת אֵצֶל הָאָדָם מַה חוֹבָתוֹ בְּעוֹלָמוֹ. מַהוּ יִתְבָּרֵר וּמַהוּ יִתְאַמֵּת? וּבֵאֵר: "יִתְבָּרֵר" הַיְנוּ בְּשֵׂכֶל, שֶׁיַּשִּׂיג וְיָבִין מַהִי תַּכְלִיתוֹ. "וְיִתְאַמֵּת" בֵּאוּרוֹ, שֶׁיְּסַגֵּל הֲבָנָה זוֹ לִמְצִיאוּת חַיָּיו, וְיַרְגִּישָׁהּ בְּאֹפֶן טִבְעִי, כְּמוֹ שֶׁמַּרְגִּישׁ אֶת שְׁאָר עִנְיָנָיו הַטִּבְעִיִּים עַד שֶׁלֹּא תִּהְיֶה אֶפְשָׁרוּת שֶׁל הֶסַּח הַדַּעַת מִמֶּנָּה, זֶהוּ הַיְסוֹד! וְכָל כַּמָּה שֶׁיֵּשׁ לוֹ בַּיְסוֹד כָּךְ יֵשׁ לוֹ בַּבִּנְיָן!
נִמְצָא שֶׁ"הָאָלֶף" שֶׁל הַיַּהֲדוּת הוּא: שֶׁיַּכִּיר הָאָדָם הַכָּרָה מוּחָשִׁית בְּאַפְסִיּוּת הָעוֹלָם הַזֶּה וִירַכֵּז אֶת כָּל כֹּחוֹתָיו לְהַשָּׂגַת הָעוֹלָם הַבָּא.
וְכָתַב בְּסֵפֶר חוֹבַת הַלְּבָבוֹת (שער חשבון הנפש. חשבון כ"ה) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: כַּאֲשֶׁר לֹא יִתְחַבְּרוּ בִּכְלִי אֶחָד הַמַּיִם וְהָאֵשׁ, כֵּן לֹא יִתְחַבְּרוּ בְּלֵב הַמַּאֲמִין אַהֲבַת הָעוֹלָם הַזֶּה וְאַהֲבַת הָעוֹלָם הַבָּא, עכ"ל.
וּבְ"אֶבֶן שְׁלֹמֹה" (פ"ב אות ט') כָּתַב שֶׁלֹּא יִתָּכֵן עֲבוֹדַת ה' [הַשְּׁלֵמָה] אֶלָּא לְאַחַר שֶׁהֵמִית אֶת תַּאֲווֹת וַהֲנָאוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה, וְכֵן אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג מְתִיקוּת הַתּוֹרָה אֶלָּא עַל יְדֵי סִגּוּפִים וְהַרְחָקַת הַתַּאֲווֹת.
וּבְדֶרֶךְ עֵץ חַיִּים לָרַמְחַ"ל כָּתַב וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וּמַה שֶּׁהוּא מֻכְרָח לַעֲשׂוֹת מִדִּבְרֵי הָעוֹלָם, לֹא יַעֲשֵׂהוּ בְּאַהֲבָה כְּלָל, אֶלָּא כְּמִי שֶׁכְּפָאוֹ שֵׁד, עכ"ל.
וּבְאִגֶּרֶת הַגְּרָ"א כָּתַב וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אֶלָּא תִּדְבַּק בַּמּוּסָר תָּמִיד וְאַל תְּקַנֵּא בָּעוֹלָם הַזֶּה, הַכֹּל הֶבֶל מַעֲשֵׂה תַּעְתּוּעִים שֶׁבִּן לַיְלָה הָיָה וּבִן לַיְלָה אָבַד, כִּי אִם יַעֲלֶה לַשָּׁמַיִם שִׂיאוֹ וְגוֹ'. כִּי לֹא לְעוֹלָם חֹסֶן וְגוֹ'. וְאַף בִּשְׁעָתוֹ הוּא הֶבֶל אֵין בּוֹ מַמָּשׁ וּמָאוּס וּבָזוּי בְּעֵינֵי כָּל בַּעַל שֵׂכֶל, אוֹי וַאֲבוֹי לְמִי שֶׁשּׁוֹגֶה בּוֹ, וּתְקַנֵּא בְּיִרְאַת ה', עכ"ל.
וְהַמַּשְׁגִּיחַ הָיָה מוֹכִיחַ בְּאֹפֶן מוּחָשִׁי אֶת אַפְסִיּוּת הָעוֹלָם הַזֶּה וּבְשָׁעָה זוֹ הֵבַנּוּ כְּמַשְׁמָעָם אֶת דִּבְרֵי הַגְּרָ"א הַנַּ"ל "וְאַף בִּשְׁעָתוֹ הוּא הֶבֶל אֵין בּוֹ מַמָּשׁ וּמָאוּס וּבָזוּי בְּעֵינֵי כָּל בַּעַל שֵׂכֶל".
וּבִטּוּל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, אֵינוֹ עִנְיָן שֶׁל מִדַּת הַחֲסִידוּת, אֶלָּא הוּא מִיסוֹדוֹת הַדָּת, וְנִצְטַוִּינוּ עַל כָּךְ מִן הַתּוֹרָה, כַּמְבֹאָר בָּרַמְבַּ"ן דְּבָרִים ו, יג.
לִפְנֵי שֶׁהִתְחִיל לֶאֱכֹל, סִמֵּן אֶת הַכַּמּוּת שֶׁהֶחְלִיט לֶאֱכֹל וְאֶת הַשְּׁאָר הִשְׁאִיר. וְגַם אֶת הַכַּמּוּת שֶׁהֶחְלִיט לֶאֱכֹל, לֹא אָכַל בִּרְצִיפוּת אַחַת, אֶלָּא בְּהַפְסָקוֹת וּשְׁהִיּוֹת, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ יוֹנָה זַ"ל בִּ"יסוֹד הַתְּשׁוּבָה" וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: בְּעֵת מַאֲכָלוֹ וְעוֹדֶנּוּ תָּאֵב לֶאֱכֹל, יַנִּיחַ מִמֶּנּוּ לִכְבוֹד הַבּוֹרֵא מִתַּאֲווֹתָיו וְאַל יֹאכַל כְּפִי תַּאֲוָתוֹ, עכ"ל.
וְהִזְכִּיר בְּשֵׁם הַסַּבָּא מִקֶּלֶם, שֶׁאַף אִם אוֹכְלִים עַד סוֹף הַמַּאֲכָל, אִם שׁוֹהִים בְּאֶמְצַע הָאֲכִילָה אוֹ לִפְנֵי סִיּוּמָהּ, גַּם זֶה נֶחְשָׁב לְסִגּוּף וּשְׁבִירַת הַיֵּצֶר. וְעוֹרֵר אוֹתָנוּ לֶאֱחֹז גַּם כֵּן בְּהַנְהָגָה זוֹ.
וּמְסַיֵּם רַבֵּנוּ יוֹנָה בְּשֶׁבַח הַנְהָגָה זוֹ, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְדֶרֶךְ זוֹ תִּמְנְעֵהוּ מֵחֲטֹא, וְתַזְכִּירֶנּוּ אַהֲבַת הַבּוֹרֵא יוֹתֵר מִתַּעֲנִית אַחַת בְּשָׁבוּעַ, כִּי זֶה בְּכָל יוֹם תָּמִיד, מִדֵּי אָכְלוֹ וּמִדֵּי שְׁתוֹתוֹ יַנִּיחַ מִתַּאֲוָתוֹ לִכְבוֹד הַבּוֹרֵא, עכ"ל.
וּבְסֵפֶר מַגִּיד מֵישָׁרִים (פרשת ויקרא) כָּתַב שֶׁיִּנְהַג כֵּן בִּשְׁבִירַת הַתַּאֲוָה אַף בְּשַׁבָּת, וּמַה שֶּׁמְּסַגֵּף עַצְמוֹ בְּאֹפֶן זֶה אֵין זֶה פּוֹגֵעַ בְּעֹנֶג שַׁבָּת. (ספר בנין יוסף פרק לא).
אֲכִילָתוֹ הָיְתָה בְּאִטִּיּוּת שְׁלֵוָה, לְלֹא סֶרֶךְ רְעַבְתָּנוּת כָּל שֶׁהִיא (הַמֻּרְגָּשׁ בַּאֲכִילָה מְהִירָה).
כָּל יָמָיו אָכַל תַּפְרִיט אָחִיד לְלֹא גִּוּוּן. ע"כ (מופת הדור)