אור ברסלב
חי באמונה ה - כל עכבה לטובה 33. הסתפקות מכח המתנה › [חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ]

חי באמונה ה - כל עכבה לטובה

33. הסתפקות מכח המתנה · [חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ]

ד. אֵלֶּה הַחַיִּים בְּהַכָּרָה אֲמִתִּית אֵינָם חֲפֵצִים לֵהָנוֹת מִן הָעוֹלָם גַּם כְּשֶׁאֶפְשָׁר לָהֶם

מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא, שֶׁבָּא לְבֵיתוֹ בְּעֶרֶב שַׁבָּת, וּמָצָא אֶת בֵּיתוֹ רֵיקָן, וְהִנֵּה עוֹד מְעַט שַׁבָּת, וְשֻׁלְחָנוֹ רֵיקָן מִכֹּל. מֶה עָשָׂה? עָזַב אֶת בֵּיתוֹ וְיָצָא לוֹ חוּץ הָעִיר וְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הָאֱלֹקִים. תְּפִלָּתוֹ נִתְקַבְּלָה וַתַּגַּע עַד כִּסֵּא הַכָּבוֹד וְנִתְּנָה לוֹ אֶבֶן טוֹבָה מִן הַשָּׁמַיִם. לָקַח רַבִּי שִׁמְעוֹן אֶת הַמַּרְגָּלִית וּנְתָנָהּ לְשֻׁלְחָנִי בְּדָמִים מְרֻבִּים, וְהֵבִיא לְבֵיתוֹ מִכָּל טוּב. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: מֵהֵיכָן אֵלּוּ? אָמַר לָהּ: מִמַּה שֶּׁפִּרְנֵס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא... אָמְרָה לוֹ: אִם אֵין אַתָּה אוֹמֵר לִי מֵהֵיכָן הֵן, אֵינִי טוֹעֶמֶת כְּלוּם. הִתְחִיל מְסַפֵּר לָהּ: כָּךְ נִתְפַּלַּלְתִּי לִפְנֵי הָאֱלֹקִים, וְנִתַּן לִי מִן הַשָּׁמַיִם. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: אֵינִי טוֹעֶמֶת כְּלוּם עַד שֶׁתֹּאמַר לִי שֶׁתַּחְזִירָהּ מוֹצָאֵי שַׁבָּת. אָמַר לָהּ: וְכִי לָמָּה? אָמְרָה לוֹ, אַתָּה רוֹצֶה שֶׁיִּהְיֶה שֻׁלְחָנְךָ חָסֵר בְּגַן עֵדֶן וְשֻׁלְחַן חֲבֵרֶיךָ מָלֵא? הָלַךְ רַבִּי שִׁמְעוֹן וְהוֹדִיעַ אֶת הַמַּעֲשֶׂה לְרַבִּי. אָמַר לוֹ רַבִּי: לֵךְ אֱמֹר לָהּ, אִם שֻׁלְחָנְךָ חָסֵר, אֲנִי אֲמַלְּאֶנּוּ מִשֶּׁלִּי! הָלַךְ וְאָמַר לָהּ: אִם שֻׁלְחָנִי חָסֵר, יְמַלְּאֶנּוּ רַבִּי מִשֶּׁלּוֹ. אָמְרָה לוֹ, לֵךְ עִמִּי לְמִי שֶׁלִּמֶּדְךָ תּוֹרָה. הָלְכָה וְאָמְרָה לוֹ: רַבִּי! וְכִי רוֹאֶה אָדָם אֶת חֲבֵרוֹ לָעוֹלָם הַבָּא? לֹא כָּל צַדִּיק וְצַדִּיק הֲוָה לֵיהּ עוֹלָם בְּעַצְמוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת יב): כִּי הֹלֵךְ הָאָדָם אֶל בֵּית עוֹלָמוֹ, וְסָבְבוּ בַשּׁוּק הַסֹּפְדִים, עוֹלָמִים אֵין כְּתִיב, אֶלָּא עוֹלָמוֹ, מִכָּאן שֶׁלְּכָל צַדִּיק עוֹלָם בִּפְנֵי עַצְמוֹ. הָלַךְ בַּעֲלָהּ וְהֶחֱזִיר אֶת הָאֶבֶן.

בְּנֵי הַיְשִׁיבָה שָׂמִים אָזְנַיִם כַּאֲפַרְכֶּסֶת, וְרַבִּי שְׁמוּאֵל מַסְבִּיר: "לֹא גִּלָּה לָנוּ הַמִּדְרָשׁ מֶה עָנָה רַבִּי לְדִבְרֵי אִשְׁתּוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן. מִסְתַּבֵּר אֵפוֹא, שֶׁדְּבָרֶיהָ הִשְׁפִּיעוּ עַל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, וְגַם בַּעֲלָהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן הִסְכִּים לְכָךְ, וְהֶחֱזִיר אֶת הַמַּרְגָּלִית הַשָּׁמַיְמָה. וּמַה בְּעֶצֶם הָיָה הַסּוֹד שֶׁטָּמוּן הָיָה בִּדְבָרֶיהָ אֲשֶׁר נִצְּחוּ אֶת נְשִׂיא יִשְׂרָאֵל?" - מַקְשֶׁה רַבָּהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם: "הֲרֵי אֲפִלּוּ לִדְבָרֶיהָ, שֶׁלְּכָל צַדִּיק עוֹלָם בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְכִי לֹא יוּכַל רַבִּי לְהַאֲצִיל מֵעוֹלָמוֹ שֶׁלּוֹ עֲבוּר רַבִּי שִׁמְעוֹן? הַאִם חֶלְקוֹ שֶׁל רַבִּי, גְּדוֹל הַדּוֹר, שֶׁהֵעִיד עַל עַצְמוֹ שֶׁלֹּא נֶהֱנָה מֵהָעוֹלָם הַזֶּה בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה, לֹא הִסְפִּיק כְּדֵי לְשַׁלֵּם כָּרָאוּי תְּמוּרַת הַמַּרְגָּלִית"! הָרַב מַקְשֶׁה וְהָרַב מְפָרֵק: "אֵשֶׁת רַבִּי שִׁמְעוֹן רָמְזָה בִּדְבָרֶיהָ לְרַבִּי, שֶׁלֹּא יוּכַל לְהַשְׁלִים לְבַעֲלָהּ אֶת מַה שֶּׁהֶחְסִיר מֵעוֹלָמוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן. אָמְנָם חֶלְקוֹ שֶׁל רַבִּי בָּעוֹלָם הַבָּא גָּדוֹל הָיָה לְאֵין שִׁעוּר וְעֵרֶךְ, אוּלָם בְּכָל אוֹצְרוֹתָיו הָעֶלְיוֹנִים הַגְּנוּזִים לוֹ, לֹא הָיָה בַּנִּמְצָא מֵאוֹתוֹ הַמִּין וּמֵחֵלֶק הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁל בַּעֲלָהּ כָּל עִקָּר, שֶׁכֵּן רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא לָמַד כָּל יָמָיו תּוֹרָה מִתּוֹךְ הַדְּחָק בְּיִסּוּרִים וּבְעֹנִי, לְעֻמַּת זֹאת רַבִּי לָמַד מִתּוֹךְ הַרְחָבָה וְעֹשֶׁר רַב - וְאֵיךְ יוּכַל רַבִּי לִפְרֹעַ מֵחֶלְקוֹ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, בּוֹ בַּזְּמַן שֶׁחֶלְקוֹ הַצָּפוּן הוּא מִסּוּג אַחֵר?!... רַבִּי הִכִּיר בְּצִדְקָתָהּ" - מַמְשִׁיךְ הָרַב לְהַסְבִּיר - "גַּם בַּעֲלָהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן הֵבִין אֶת כַּוָּנָתָהּ אֵל נָכוֹן, וְיַחְדָּו הִסְכִּימוּ לְהַחְזִיר אֶת הָאֶבֶן לִבְעָלֶיהָ". (ירושלים של מעלה).

שֶׁכֵּן זֹאת יֵשׁ לָדַעַת, הַסִּימָן וְהָעֵרֶךְ לְאָדָם שֶׁחַי אֶת אֱמוּנָתוֹ בְּהַכָּרָה שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה אֵינוֹ אֶלָּא פְּרוֹזְדוֹר בִּפְנֵי הָעוֹלָם הַבָּא, אֵינָהּ בָּאָה לִידֵי בִּטּוּי בְּכָךְ שֶׁהִנּוֹ חַי בְּעֹנִי וּבְדַחְקוּת בְּעַל כָּרְחוֹ, וַאֲפִלּוּ בֶּן תּוֹרָה שֶׁבְּהֶכְרֵחַ זֶהוּ מַצַּב פַּרְנָסָתוֹ, וּמַסְכִּים לִחְיוֹת חַיִּים שֶׁכָּאֵלּוּ לְמַעַן הַתּוֹרָה, עֲדַיִן אֵין זֶה שְׁלֵמוּת הַהַכָּרָה בֶּאֱמוּנָה זוֹ שֶׁל עוֹלָם הַבָּא, הַשְּׁלֵמוּת בָּאָה לִידֵי בִּטּוּי כַּאֲשֶׁר גַּם אִם מִזְדַּמְּנִים לוֹ לְאָדָם בְּנָקֵל חַיֵּי רַחֲבוּת וְלוּקְסוּס וְהִנּוֹ בּוֹעֵט בָּהֶם וְאֵינוֹ חָפֵץ בָּהֶם, וְלֹא שֶׁחַי כָּךְ בְּעֹנִי מִפְּנֵי שֶׁאֵין לוֹ בְּרֵרָה, זֶהוּ הָאָדָם הַשָּׁלֵם הַחַי בְּהַכָּרָה שֶׁל אֱמוּנָה שֶׁהָעוֹלָם הַבָּא הוּא הָעִקָּר, שֶׁכֵּן לְכָךְ חוֹשֵׁשׁ הוּא פֶּן יֶחְסַר לוֹ מִשֻּׁלְחָנוֹ לָעוֹלָם הַבָּא. וּכְדֻגְמַת אֵשֶׁת רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא שֶׁהִזְכַּרְנוּ.

תוכן העניינים

חי באמונה ה - כל עכבה לטובה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה