33. הסתפקות מכח המתנה · ד. אֵלֶּה הַחַיִּים בְּהַכָּרָה אֲמִתִּית אֵינָם חֲפֵצִים לֵהָנוֹת מִן הָעוֹלָם גַּם כְּשֶׁאֶפְשָׁר לָהֶם
וְכָךְ הָיָה בָּרוּר וּמוּבָן לָאֲנָשִׁים הַגְּדוֹלִים וְהַצַּדִּיקִים שֶׁהָיוּ לָנוּ בְּכָל הַדּוֹרוֹת, שֶׁכְּדַאי לִחְיוֹת כָּאן בָּעוֹלָם בְּכָל מַצָּב שֶׁיִּהְיֶה וְהָעִקָּר שֶׁלֹּא יְהֵא זֶה עַל חֶשְׁבּוֹן עוֹלָם הַבָּא, וַאֲפִלּוּ כַּאֲשֶׁר הָיָה מִתְאַפְשֵׁר לָהֶם לֵהָנוֹת מִן הָעוֹלָם הַזֶּה, לֹא חָפְצוּ בַּהֲנָאוֹת מְיֻתָּרוֹת.
וּכְדֻגְמַת סִפּוּרוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא וְאִשְׁתּוֹ וְעַל פִּי בֵּאוּרוֹ שֶׁל רַבִּי שְׁמוּאֵל מִסַּלַּנְט זַצַ"ל רַבָּהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם. וְכָךְ הָיָה הַמַּעֲשֶׂה: