33. הסתפקות מכח המתנה · ג. כְּדַאי לִחְיוֹת וְלִסְבֹּל בִּשְׁבִיל לוֹמַר עוֹד בְּרָכָה
בִּירוּשָׁלַיִם הָיְתָה מִתְגּוֹרֶרֶת אַלְמָנָה צִדְקָנִית מְסֻרְבֶּלֶת בְּיִסּוּרִים וּרְתוּקָה לְמִטָּתָהּ שֶׁהָיְתָה זְקוּקָה לְטִפּוּל מְיֻחָד, מַהֲרִי"ל דִּיסְקִין זַצַ"ל הָיָה נוֹהֵג בְּכָל עֶרֶב חַג לַעֲבֹר דַּרְכָּהּ בְּבִרְכַּת הֶחָג, פַּעַם אַחַת כַּאֲשֶׁר בָּא מַהֲרִי"ל לְבֵיתָהּ וְהִנֵּה לְהַפְתָּעָתוֹ הָאַלְמָנָה מְבַקֶּשֶׁת מִמֶּנּוּ שֶׁיְּבָרֵךְ אוֹתָהּ בַּאֲרִיכוּת יָמִים, מַהֲרִי"ל תָּמַהּ וְאָמַר לְשֵׁם מָה זְקוּקָה זְקֵנָה בַּעֲלַת יִסּוּרִים לַאֲרִיכוּת יָמִים בּוֹ בַּזְּמַן שֶׁכָּל גּוּפָהּ מְסֻרְבָּל בְּיִסּוּרִים וַאֲפִלּוּ לְהִתְפַּלֵּל וּלְבָרֵךְ אֵינֶנָּה יְכוֹלָה (מֵחֲמַת נִקְיוֹן הַגּוּף)... הָאַלְמָנָה עָנְתָה שֶׁפַּעַם בְּשָׁבוּעַ כַּאֲשֶׁר בָּאָה הָאָחוֹת וְרוֹחֶצֶת אוֹתָהּ וּמִיָּד לְאַחַר מִכֵּן הֲרֵי הִיא מַצְלִיחָה לַחֲטֹף אֵיזֶה בְּרָכָה בִּנְקִיּוּת וְאִם כֵּן כְּדַאי לָהּ לִחְיוֹת בִּשְׁבִיל בְּרָכָה אַחַת בְּשָׁבוּעַ אֲשֶׁר אֵין עֲרוֹךְ לְמַתַּן שְׂכָרָהּ [מִפִּי ר' מָרְדְּכַי לֶרְנֶר שְׁלִיטָ"א שֶׁשָּׁמַע מִזִּקְנֵי יְרוּשָׁלַיִם].