33. הסתפקות מכח המתנה · ה. מֵחוֹבָתֵנוּ לִמְאֹס וּלְהִגָּעֵל מֵעֶרְכֵי עוֹלָם הַזֶּה הַנִּפְסָדִים
מוּבָא בְּתָנָא דְבֵי אֵלִיָּהוּ (זוטא - פי"ט) שֶׁעֵשָׂו וְיַעֲקֹב חִלְּקוּ בֵּינֵיהֶם שֶׁעֵשָׂו יִקַּח הָעוֹלָם הַזֶּה וְיַעֲקֹב הָעוֹלָם הַבָּא, הֲרֵי שֶׁעוֹלָם הַזֶּה שַׁיָּךְ לַגּוֹי, הַיְּהוּדִי כָּל עִסְקוֹ וְהַשְׁקָעַת מִרְצוֹ חַיָּב שֶׁיִּהְיֶה בַּמֶּה שֶׁנּוֹגֵעַ לָעוֹלָם הַבָּא, וְאִם יִשָּׁאֵר בּוֹ בַּיְּהוּדִי רָצוֹן וְחֵשֶׁק אֲפִלּוּ לְמַשֶּׁהוּ מֵהָעוֹלָם הַזֶּה, הֲרֵי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֵלֶק "גּוֹיִי", וּכְבָר אֵינֶנּוּ מֻשְׁלָם בְּחֶלְקוֹ הַיְּהוּדִי שֶׁהוּא עוֹלָם הַבָּא בִּלְבַד.
יָכוֹל אָדָם לַחֲשֹׁב, מַה יֵּשׁ לִי כְּבָר מֵהָעוֹלָם הַזֶּה, פַּרְנָסָתִי וּמַשְׂכֻּרְתִּי פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר מַסְפִּיקָה לִי, אֵין לִי מוֹתָרוֹת, אֵין לִי אוֹטוֹ מְפֹאָר, אֵין לִי בַּיִת וְרָהִיטִים מְפֹאָרִים, אִם כֵּן אֲנִי יְהוּדִי מֻשְׁלָם... נְבָאֵר שֶׁעֲדַיִן רָחוֹק יְהוּדִי זֶה מֵהַשְּׁלֵמוּת.
אָכֵן יֶשְׁנָם אֲנָשִׁים שֶׁאֵין בְּבֵיתָם מוֹתָרוֹת, אוּלָם זֶה מִפְּנֵי שֶׁאֵין מִתְאַפְשֵׁר לָהֶם לְלַקְסֵס אֶת בֵּיתָם בְּתִפְאֶרֶת וְהָדָר, אוּלָם לוּ הָיָה בְּאֶפְשָׁרוּתָם לְהַדֵּר אֶת בֵּיתָם, הָיוּ מִיָּד קוֹפְצִים לִרְכֹּשׁ אֶת הַבַּיִת הַיָּפֶה בְּיוֹתֵר, אֶת הָאוֹטוֹ הַיָּפֶה בְּיוֹתֵר וְכַיּוֹצֵא, אִם כֵּן אָדָם זֶה עֲדַיִן אֵינוֹ נֶחְשָׁב שֶׁעָקַר מִלִּבּוֹ אֶת עוֹלָם הַזֶּה כַּיָּאוּת לִיהוּדִי לִהְיוֹת כָּל עִסְקוֹ וּמִרְצוֹ לִרְכֹּשׁ אֶת הָעוֹלָם הַבָּא בְּדֶרֶךְ הָאֶמְצָעִים הַמְּבִיאִים לְכָךְ.
וְהָעֻבְדָּא, שֶׁהַמְּצִיאוּת הִיא שֶׁאָנוּ רְחוֹקִים מֵאַהֲבַת וּדְבֵקוּת ה', וּמַדּוּעַ? בְּהֶכְרֵחַ שֶׁדְּבוּקִים אָנוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּנְבָאֵר.
הִנֵּה אָדָם זֶה שֶׁאֵין מִתְאַפְשֵׁר לוֹ לִרְכֹּשׁ אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה וּלְהִתְעַנֵּג בּוֹ מִפְּנֵי שֶׁפַּרְנָסָתוֹ לֹא מְאַפְשֶׁרֶת לוֹ לַעֲשׂוֹת זֹאת, וְכִי בְּהֶכְרֵחַ שֶׁרֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא?! וְכִי זֶה הָאִישׁ כָּל מַחְשְׁבוֹתָיו וְהִרְהוּרָיו הֵיאַךְ רוֹכֵשׁ אֲנִי עוֹלָם הַבָּא יוֹתֵר?! וְכִי זֶה הָאִישׁ רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ בְּמִצְווֹת וּבִדְבֵקוּת בַּה' וּבְתוֹרָתוֹ?! הֲלֹא יִתָּכֵן וַעֲדַיִן רָחוֹק הוּא מִזֶּה, אִם כֵּן זֶה הָאִישׁ בְּמַצָּב שֶׁבְּהֶכְרֵחַ אוֹהֵב הוּא אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה, מִתְפַּעֵל הוּא מֵאֲנָשִׁים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עוֹלָם הַזֶּה, עֵינָיו נִדְבָּקוֹת בְּמַרְאֶה מַרְהִיב שֶׁל אֵיזֶה מְכוֹנִית פְּאֵר הַנּוֹסַעַת בַּכְּבִישׁ, רִהוּט אוֹ דִּירָה הַכּוֹבֶשֶׁת אֶת הַלֵּב בְּיָפְיָהּ מַשְׁפִּיעָה עָלָיו לִהְיוֹת מִתְפַּעֵל וּמִתְרַשֵּׁם מִבַּעַל דִּירָה זוֹ לִרְאוֹתוֹ כְּאָדָם מְאֻשָּׁר, כְּאִישׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵרֶךְ, וּבְהֶכְרֵחַ הַדָּבָר כֵּן אֶצְלוֹ, שֶׁאִם לֹא כֵן הָיָה רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא וּבִרְכִישַׁת הָאֶמְצָעִים לִקְנוֹתוֹ, שֶׁכֵּן לִהְיוֹת חַי עִם הָאֱמֶת בֶּאֱמֶת, דְּהַיְנוּ לִהְיוֹת מִתְפַּעֵל מֵעוֹלָם הַבָּא אוֹ מֵהַצַּדִּיקִים וְהַקְּדוֹשִׁים שֶׁזּוֹכִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם לָעוֹלָם הַבָּא, וְלִרְאוֹת אֶת הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁהוּא הָעֵרֶךְ הָאֲמִתִּי, וְלִרְאוֹת אֶת מִי שֶׁזָּכָה לוֹ הוּא שֶׁהוּא בַּעַל הָעֵרֶךְ הָאֲמִתִּי, וְאַף שֶׁאָדָם זֶה נִרְאֶה בָּזוּי, לוֹבֵשׁ סְחָבוֹת, וְאֵינוֹ נֶחְשָׁב בַּצִּבּוּר לְאִישׁ, עִם כָּל זֶה לְהִתְפַּעֵל מֵאָדָם כָּזֶה - זֶה רַק מִי שֶׁבֶּאֱמֶת בְּתוֹךְ לִבּוֹ בָּז לְעִנְיְנֵי עוֹלָם הַזֶּה וּמַהְבִּילָם וּמְאַפְּסָם לְגַמְרֵי, וְאִם אֵינוֹ מִתְפַּעֵל מֵאִישׁ זֶה בַּעַל עוֹלָם הַבָּא הַנִּרְאֶה כְּבָזוּי, וְאַדְרַבָּא מִתְפַּעֵל מֵהֶעָשִׁיר וְהַגְּבִיר הַמִּסְתּוֹבֵב בְּרֹב פְּאֵר וְהָדָר מוֹרֶה הַדָּבָר, שֶׁעֲדַיִן קָשׁוּר אָדָם זֶה לָעוֹלָם הַזֶּה בְּחֶבְלֵי עֲבוֹתוֹת הַתַּאֲוָה, וְאַף שֶׁהוּא לְעַצְמוֹ מִסְתַּפֵּק בְּמוּעָט וְאֵינוֹ מְשֻׁפָּע בְּרֹב קִנְיְנֵי עוֹלָם הַזֶּה, עֶצֶם עֻבְדָּא זוֹ שֶׁהִתְפַּעֲלוּתוֹ מֵאַנְשֵׁי עוֹלָם הַזֶּה וּמֵהֶם יִתְרַגֵּשׁ וְלִפְנֵיהֶם יַעֲמֹד בְּיִרְאָה וָפַחַד, וְאִלּוּ לִפְנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וּקְדוֹשֵׁי ה' יִפְחַת מוֹרָאוֹ, זֶהוּ מוֹרֶה בָּעַיִן שֶׁקִּשְׁרוֹ וְחִבּוּרוֹ לָעוֹלָם הַזֶּה, וַעֲדַיִן רְחוֹקָה מִמֶּנּוּ הַדֶּרֶךְ מִלִּדָּבֵק בָּעוֹלָם הַבָּא. וְהַנִּצְרָךְ הוּא שֶׁיָּעִיד עָלֵינוּ יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת שֶׁבֶּאֱמֶת בָּזִים אָנוּ לָעוֹלָם הַזֶּה, וְיָעִיד עָלֵינוּ שֶׁגַּם אִלּוּ הָיוּ מַצִּיעִים לָנוּ עוֹלָם הַזֶּה הָיִינוּ דּוֹחִים זֹאת בְּכָל כֹּחֵנוּ וְיוֹדְעִים שֶׁכָּאן נִמְצָא הַהֶרֶס וְהַחֻרְבָּן.
וְהוּא שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ (משלי כז, כא): "מַצְרֵף לַכֶּסֶף וְכוּר לַזָּהָב וְאִישׁ לְפִי מַהֲלָלוֹ", וּמְבָאֵר רַבֵּנוּ יוֹנָה, שֶׁהַמִּבְחָן לְמַעֲלַת הָאָדָם לְבָחֲנוֹ כְּמַצְרֵף לַכֶּסֶף וּכְכוּר לַזָּהָב, הוּא כְּפִי "מַהֲלָלוֹ", כְּפִי מַה שֶּׁיִּתְהַלֵּל בּוֹ הָאָדָם, אִם יִתְהַלֵּל בַּצַּדִּיקִים, הֲרֵי שֶׁשַּׁיָּךְ הוּא לְכַת זוֹ שֶׁל צַדִּיקִים, וְאִם יִתְהַלֵּל מֵאַנְשֵׁי הַחֹמֶר, הֲרֵי שֶׁשַּׁיָּךְ הוּא לְכַת זוֹ.