אור ברסלב
חי באמונה ה - כל עכבה לטובה 2. מוגבלות הזמן גורמת לתחושת "עיכוב"

חי באמונה ה - כל עכבה לטובה

2. מוגבלות הזמן גורמת לתחושת "עיכוב"

1. יצירת "הזמן"

מֻגְבָּלוּת הַזְּמַן גּוֹרֶמֶת לִתְחוּשַׁת עִכּוּב כַּאֲשֶׁר הַדָּבָר לֹא נַעֲשֶׂה בַּזְּמַן כְּפִי שֶׁתִּכְנֵן אוֹתוֹ הָאָדָם.

לְדֻגְמָא, הָאָדָם חָפֵץ מִכְּבָר לְהַשִּׂיג אֶת זִוּוּגוֹ, חָפֵץ מִכְּבָר לְהַשִּׂיג בַּיִת, עֲבוֹדָה, בְּרִיאוּת, הַצְלָחָה בְּחִנּוּךְ יְלָדָיו וְכַיּוֹצֵא, וְכַאֲשֶׁר לֹא מַשִּׂיג אֶת רְצוֹנוֹ בִּזְמַנּוֹ שֶׁחָפֵץ בּוֹ, חָשׁ מְעֻכָּב. מִכֵּיוָן שֶׁרְצוֹן הָאָדָם לְהַשִּׂיג אֶת פְּרָטֵי חַיָּיו בַּהֶקְדֵּם כְּפִי לוּחַ הַזְּמַנִּים שֶׁלּוֹ.

וּמַה הֵמָּה הַהַשְׁלָכוֹת מֵהִסְתַּכְּלוּת שֶׁכָּזוֹ? הִתְמַרְמְרוּת, כַּעַס, קִנְאָה, אָדָם זֶה חָשׁ שֶׁהוּא מִתְעַכֵּב... חָשׁ מְפַגֵּר בְּהִתְקַדְּמוּת חַיָּיו בְּיַחַס לַחֲבֵרָיו. תְּחוּשָׁתוֹ תְּחוּשַׁת נְחִיתוּת בְּיַחַס לַאֲחֵרִים, בּוֹכֶה הוּא עַל רֹעַ מַזָּלוֹ וְגוֹרָלוֹ. וְאִם יֵשׁ לִתְלוֹת אֶת הָעִכּוּב בִּפְלוֹנִי שֶׁכִּבְיָכוֹל בִּגְלָלוֹ נִגְרַם הָעִכּוּב - מַאֲשִׁים הוּא אֶת כָּל מִי שֶׁנִּרְאֶה לוֹ, וְלֹא פָּחוֹת מַאֲשִׁים הוּא גַּם אֶת עַצְמוֹ - לָמָּה אֲנִי לֹא מַצְלִיחַ... לָמָּה אֲנִי לֹא מַשְׁקִיעַ כָּרָאוּי... לָמָּה אֵינֶנִּי חָרוּץ לְהַסְפִּיק כַּחֲבֵרַי...

וְכָאן עָלֵינוּ לָדַעַת יְדִיעָה יְסוֹדִית בָּאֱמוּנָה וּבְעִקְּרֵי הַיַּהֲדוּת. אֵין מֻשָּׂג כָּזֶה עִכּוּב, כָּל דָּבָר נַעֲשֶׂה בִּזְמַנּוֹ שֶׁקָּצַב לוֹ הַבּוֹרֵא, אֶלָּא מִכֵּיוָן שֶׁהָאָדָם עוֹרֵךְ "לוּחַ זְמַנִּים" לְעַצְמוֹ, לָכֵן חָשׁ עִכּוּב כַּאֲשֶׁר לֹא מִתְבַּצְּעִים תָּכְנִיּוֹתָיו כְּפִי לוּחַ הַזְּמַנִּים שֶׁלּוֹ.

תוכן העניינים

חי באמונה ה - כל עכבה לטובה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה