אור ברסלב

חי באמונה ה - כל עכבה לטובה

1. יצירת "הזמן"

פתיחה - ותאמר ציון עזבני ה'

נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה (בראשית א, יד):

"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים".

וְעוֹד נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה (בראשית ח, כב):

"עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ".

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ אוֹמֵר בְּקֹהֶלֶת (פרק ג', פסוקים א - יא):

"לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם, עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת וְגוֹ' אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ".

אַחַת מִיצִירוֹתָיו הַנִּפְלָאוֹת שֶׁל הַבּוֹרֵא בְּעוֹלָמוֹ, הוּא יְצִירַת מַצָּב שֶׁל "זְמַן".

הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּרָא אֶת עוֹלָמוֹ בְּשִׁשָּׁה יָמִים, תָּלָה אֶת קִיּוּמוֹ בַּ"זְּמַן", בָּרָא יוֹם, בָּרָא לַיְלָה, וְהוּא יוֹם אֶחָד, וּלְאַחֲרָיו בַּזְּמַן יוֹם שֵׁנִי, עַד יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וְכָךְ חוֹזֵר חֲלִילָה בְּמַחְזוֹר שֶׁל חֹדֶשׁ, וּלְאַחֲרָיו חֹדֶשׁ שֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי עַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וְהוּא מַחְזוֹר שְׁנָתִי, וְכָךְ מִתְנַהֵל הָעוֹלָם לְפִי לוּחַ זְמַנִּים עַד הֱיוֹתֵנוּ הַיּוֹם בִּשְׁנַת ה' אֲלָפִים שְׁבַע מֵאוֹת שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם שָׁנִים לִבְרִיאַת הָעוֹלָם.

כְּפִי הַזְּמַנִּים מִשְׁתַּנִּים הַתְּקוּפוֹת הַקַּיִץ, וְהַחֹרֶף, הַסְּתָו וְהָאָבִיב. כְּפִי הַזְּמַנִּים מִשְׁתַּנִּים אֹרֶךְ הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה.

חַיֵּי הָאָדָם מִשְׁתַּנִּים לְפִי הַזְּמַן, מִתְּחִלָּה הָאָדָם נוֹלָד תִּינוֹק, וּכְכָל שֶׁבּוֹגֵר הוּא בְּשָׁנִים מַזְקִין וּמִשְׁתַּנֶּה גּוּפוֹ וְאָפְיוֹ, וְכַיּוֹצֵא בְּחֶפְצֵי הָעוֹלָם, רַבִּים מֵהֶם הַמִּשְׁתַּנִּים בִּמְצִיאוּתָם מֵעֶצֶם הַזְּמַן שֶׁחָלַף עֲלֵיהֶם.

וְהָעִקָּר, כָּל מִצְווֹת הַתּוֹרָה שֶׁלָּנוּ תְּלוּיִים בַּזְּמַן, מִצְוַת מִילָה - זְמַנָּהּ בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי, פִּדְיוֹן הַבֵּן - בַּיּוֹם הַשְּׁלֹשִׁים וְאֶחָד, הַיֶּלֶד נֶחְשָׁב גָּדוֹל לְחִיּוּב מִצְווֹת בִּזְמַן הֱיוֹתוֹ בֶּן י"ג שָׁנָה. הָאִשָּׁה נִטְהֶרֶת מִנִּדָּתָהּ, וְכֵן עוֹלָה מִיֶּתֶר טֻמְאוֹתֶיהָ כְּפִי הַזְּמַנִּים שֶׁקָּבְעָה הַתּוֹרָה. מִצְוַת תְּפִלִּין בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה, יוֹם שַׁבָּת זְמַנּוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מוֹעֲדֵי ה' תְּלוּיִים בִּזְמַנָּם - פֶּסַח בְּמוֹעֲדוֹ, שָׁבוּעוֹת בְּמוֹעֲדוֹ וְכַיּוֹצֵא. וּבְמוֹעֲדָם דַּוְקָא, אָדָם שֶׁיִּשְׁבֹּת בְּיוֹם שִׁשִּׁי, אוֹ יָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת, הַפֶּסַח וְכַיּוֹצֵא שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּם, מַעֲשָׂיו מַעֲשֵׂי הֶבֶל, וְלֹא דַּי שֶׁלֹּא יוֹעִילוּ אֶלָּא אַף יִגְרְעוּ וְיִפְגְּמוּ, עַל אַף כַּוָּנָתוֹ הַטּוֹבָה לְהוֹדוֹת לַה' וְלָחֹג לוֹ חַג כְּהִלְכָתוֹ, עֶצֶם זֶה שֶׁהַדָּבָר לֹא נַעֲשָׂה בִּזְמַנּוֹ - קִלְקֵל וְלֹא תִּקֵּן.

וּכְמוֹ כֵן הַמַּקְרִיב קָרְבָּן שֶׁזְּמַן אֲכִילָתוֹ יוֹם וְלַיְלָה אוֹ שְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה, וַאֲכָלוֹ לְאַחַר זְמַנּוֹ - פִּגּוּל הוּא וְחַיָּב כָּרֵת.

כְּמוֹ כֵן קָצַב הַקָּבָּ"ה סְכוּם שָׁנִים לְעוֹלָמוֹ, וְכַמּוּבָא בַּגְּמָרָא (ר"ה לא ע"א):

שִׁית אַלְפֵי שְׁנֵי הֲוֵי עָלְמָא, וְחָב חָרוּב, כְּלוֹמַר קִצְבַת שְׁנוֹת הָעוֹלָם - שֵׁשֶׁת אַלְפֵי שָׁנָה.

וְתָכְנִיתוֹ שֶׁל הַקָּבָּ"ה בְּעוֹלָמוֹ בִּזְמַן זֶה שֶׁל שֵׁשֶׁת אַלְפֵי שָׁנִים הָיְתָה כְּבָר סְדוּרָה וַעֲרוּכָה לְפָנָיו מַה יַּעֲשֶׂה בָּהּ, וְכַמּוּבָא בַּגְּמָרָא (סנהדרין לח ע"ב) וְעוֹד,

הֶרְאָה הַקָּבָּ"ה לְאָדָם הָרִאשׁוֹן דּוֹר דּוֹר וְדוֹרְשָׁיו...

וְעוֹד מוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (ויקרא רבה כו, ז ועוד)

הֶרְאָה הַקָּבָּ"ה לְמֹשֶׁה דּוֹר דּוֹר וְשׁוֹפְטָיו.

וְעוֹד מוּבָא בְּסִפְרֵי (פנחס כז, טז):

הֶרְאָה הַקָּבָּ"ה לְמֹשֶׁה כָּל הַפַּרְנָסִים הָעֲתִידִים לְשַׁמֵּשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל - עַד שֶׁיִּחְיוּ הַמֵּתִים.

וְעוֹד בַּמִּדְרָשׁ (במדבר רבה כג, ד):

הֶרְאָה הַקָּבָּ"ה לְמֹשֶׁה כָּל מַה שֶּׁהָיָה, וְכָל מַה שֶּׁעָתִיד לִהְיוֹת - דּוֹר דּוֹר וְדוֹרְשָׁיו.

כָּל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם מֻגְבָּלִים בַּ"זְּמַן", יֶשְׁנָהּ מֻגְבָּלוּת שֶׁל זְמַנִּים קְבוּעִים, וּכְגוֹן, אִשָּׁה יוֹלֶדֶת לְט' חֳדָשִׁים, וּכְמוֹ כֵן לְהַבְדִּיל הַבַּעֲלֵי חַיִּים יֵשׁ לָהֶם זְמַן מְסֻיָּם לְהֶרְיוֹנָם. זְמַן מְסֻיָּם יֶשְׁנוֹ לְהַשְׁרָשַׁת הָאִילָן בַּקַּרְקַע, זְמַן לִצְמִיחָתוֹ, זְמַן לְהוֹצָאַת פֵּרוֹתָיו.

וְיֶשְׁנָהּ מֻגְבָּלוּת שֶׁל זְמַנִּים שֶׁאֵינָם קְבוּעִים, הַבָּא לִבְנוֹת בִּנְיָן, גְּמַר הַבִּנְיָן תָּלוּי בִּזְמַנִּים, אֶלָּא שֶׁאִם יַפְעִיל יוֹתֵר פּוֹעֲלִים לְזָרֵז הַבִּנְיָן, יִגָּמֵר הַבִּנְיָן יוֹתֵר מַהֵר, אֲבָל מִכָּל מָקוֹם תָּלוּי הַדָּבָר בַּזְּמַן, בִּנְיָן שֶׁנִּצְרָךְ בִּתְנָאֵי בְּנִיָּה מְסֻיָּמִים לִבְנוֹתוֹ בְּמֶשֶׁךְ עֶשֶׂר שָׁנִים, אִי אֶפְשָׁר בְּאוֹתָם תְּנָאֵי בְּנִיָּה לִבְנוֹתוֹ בְּפָחוֹת מִכָּךְ. וְכֵן לְכָל פְּעֻלָּה וּמְלָאכָה מִמְּלָאכוֹת הָעוֹלָם יֶשְׁנוֹ זְמַן מְשֹׁעָר לְסִיּוּמָם.

כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר מֻגְבָּלוּת הַזְּמַן - לְפִיהָ מִתְנַהֲלִים סִדְרֵי הָעוֹלָם.

תוכן העניינים

חי באמונה ה - כל עכבה לטובה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה