10. ג' תועליות להנהגת "העיכוב" · תּוֹעֶלֶת שְׁלִישִׁית - לְהַכִּיר בְּאַפְסִיּוּת הָעוֹלָם
תּוֹעֶלֶת שְׁלִישִׁית שֶׁהִיא הֲלֹא עִקָּר וִיסוֹד בַּיַּהֲדוּת, שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה אֵינוֹ אֶלָּא פְּרוֹזְדוֹר בִּפְנֵי הָעוֹלָם הַבָּא, וְכָל בִּיאָתֵנוּ לָעוֹלָם הַזֶּה אֵינָהּ אֶלָּא לְשֵׁם הַכְשָׁרָתֵנוּ לְקַבֵּל עוֹלָם נִצְחִי בְּעֹנֶג נִצְחִי מִתּוֹךְ גְּבוּרָה וְנִצָּחוֹן שֶׁנְּנַצַּח אֶת יִצְרֵנוּ וְלֹא מִתּוֹךְ "נַהֲמָא דְּכִסּוּפָא" - לֶחֶם שֶׁל בּוּשָׁה, וְהֵיאַךְ נוֹכִיחַ לְעַצְמֵנוּ הַכָּרָה זוֹ? הֲלֹא בְּכָךְ שֶׁיִּרְאֶה הָאָדָם מַה בֵּין עוֹלָם לֹא מְתֻקָּן לְעוֹלָם מְתֻקָּן, וּכְמוֹ שֶׁבַּפְּרוֹזְדוֹר שֶׁמְּהַלֵּךְ בּוֹ הָאָדָם כְּדֵי לִכָּנֵס לַטְּרַקְלִין אֵין לְאָדָם אֶת הַנּוֹחִיּוּת שֶׁבַּטְּרַקְלִין, שֶׁכֵּן אֵינוֹ אֶלָּא רַק מַעֲבָר, כֵּן שֶׁבַּמְעֻכָּבוּת שֶׁבְּצָרְכֵי חַיֵּינוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה יָבִין הָאָדָם שֶׁעוֹלָמֵנוּ זֶה אֵינֶנּוּ תַּכְלִיתִי, אֶלָּא זְמַנִּי, וְלֹא יִתָּכֵן שֶׁנּוֹלַד הָאָדָם לְצֹרֶךְ עוֹלָם הַזֶּה שֶׁבּוֹ מַשִּׂיג אֶת צְרָכָיו בְּעָמָל וּבְטֹרַח, וּבְתוֹחֲלִיּוֹת נִכְזָבוֹת, הַרְבֵּה עָגְמַת נֶפֶשׁ, לְעֻמַּת עוֹלַם הֶעָתִיד שֶׁהוּא מְתֻקָּן וְכַמְבֹאָר לְעֵיל, וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בִּמְסִלַּת יְשָׁרִים פֶּרֶק א':
וְתִרְאֶה בֶּאֱמֶת, שֶׁכְּבָר לֹא יוּכַל שׁוּם בַּעַל שֵׂכֶל לְהַאֲמִין שֶׁתַּכְלִית בְּרִיאַת הָאָדָם הוּא לְמַצָּבוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, כִּי מַה הֵם חַיֵּי הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, אוֹ מִי הוּא שֶׁשָּׂמֵחַ וְשָׁלֵו מַמָּשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה? יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה, וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה, וְרָהְבָּם עָמָל וָאָוֶן (תהילים צ.) בְּכַמָּה מִינֵי צַעַר וָחֳלָאִים וּמַכְאוֹבִים וּטְרָדוֹת, וְאַחַר כָּל זֹאת הַמָּוֶת, אֶחָד מִנִּי אֶלֶף לֹא יִמָּצֵא שֶׁיַּרְבֶּה הָעוֹלָם לוֹ הֲנָאוֹת וְשַׁלְוָה אֲמִתִּית, וְגַם הוּא - אִלּוּ יַגִּיעַ לְמֵאָה שָׁנָה - כְּבָר עָבַר וּבָטֵל מִן הָעוֹלָם.
הָעוֹלֶה מִדְּבָרָיו, שֶׁעֶצֶם זֶה שֶׁבְּעוֹלָמֵנוּ זֶה אֵין מְנוּחָה, וְרַק טְרָדוֹת וְעָגְמַת נֶפֶשׁ, זֶה מוֹכִיחַ לָאָדָם שֶׁעוֹלָמֵנוּ זֶה אֵינוֹ אֶלָּא עֲרַאי וְאֵינוֹ אֶלָּא כִּפְרוֹזְדוֹר בִּפְנֵי עוֹלָם הַבָּא, שֶׁהוּא בִּלְבַד עוֹלָם שֶׁל מְנוּחָה וְשַׁלְוָה, וּמִי לֹא מֵבִין שֶׁהַתַּכְלִית הוּא לְהַגִּיעַ לִמְנוּחָה וְשַׁלְוָה, וּמֵאַחַר וּזְמַנָּהּ וּמְקוֹמָהּ שֶׁל הַנַּחַת וְהַשַּׁלְוָה הוּא בָּעוֹלָם הַבָּא, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁהוּא הַתַּכְלִית.