10. ג' תועליות להנהגת "העיכוב"
וְעַתָּה נְבָאֵר הַג' תּוֹעֲלִיּוֹת שֶׁיֶּשְׁנָם בְּתִקּוּן זֶה שֶׁל הָעִכּוּב וְהַהַמְתָּנָה וְהֵיאַךְ בּוֹ תָּלוּי וּמְיֻסָּד תִּקּוּן וּשְׁלֵמוּת הָאָדָם.
הָאַחַת: מִבְחַן הָאֱמוּנָה
עִקַּר הָאֱמוּנָה לֹא זֶה בִּלְבַד שֶׁיֵּדַע הָאָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹרֵא לָעוֹלָם, וְכִי הוּא בְּרָאוֹ וִיצָרוֹ, שֶׁכֵּן בֶּאֱמוּנָה זוֹ גַּם הַגּוֹיִים מַאֲמִינִים, וְכַנֶּאֱמָר (תהלים קיג, ג): מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ מְהֻלָּל שֵׁם ה' רָם עַל כָּל גּוֹיִם ה'.
עִקַּר הָאֱמוּנָה אֵצֶל הָאִישׁ הַיְּהוּדִי צָרִיךְ שֶׁתְּהֵא בְּכַמָּה פְּרָטִים נוֹסָפִים, וְהֵמָּה:
1. הַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה.
2. הַכֹּל בְּצֶדֶק.
3. הַכֹּל לְטוֹבָה.
4. הַכֹּל מֵאַהֲבָה.
דְּהַיְנוּ שֶׁכָּל הַנַּעֲשֶׂה אִתּוֹ מֵהַפְּרָטִים הַמַּכְרִיעִים בְּחַיֵּי הָאָדָם, וְעַד הַפְּרָטִים הַשִּׁגְרָתִיִּים בְּיוֹתֵר וּכְמוֹ: פּוֹקֵחַ עִוְרִים, זוֹקֵף כְּפוּפִים, וְכַיּוֹצֵא כָּל תְּנוּעַת אֵיבְרֵי הָאָדָם וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה כָּל הַצְלָחוֹתָיו וְכִשְׁלוֹנוֹתָיו בְּכָל עִנְיְנֵי חַיָּיו תְּלוּיִים הֵמָּה בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, וְכָל הַנַּעֲשֶׂה עִמּוֹ הַכֹּל בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט מְדֻיָּק לְפִי מַעֲשָׂיו, וְהַכֹּל לְטוֹבָתוֹ הָאִישִׁית בִּלְבַד, וְהַכֹּל נַעֲשֶׂה מֵאַהֲבַת הַבּוֹרֵא לָאָדָם, דְּהַיְנוּ גַּם כְּשֶׁמַּעֲנִישׁ הַבּוֹרֵא לָאָדָם, עוֹשֶׂה זֹאת מִתּוֹךְ אַהֲבָה, כּוֹאֵב הוּא אֶת כְּאֵב הָאָדָם וְצַעֲרוֹ וְכַנֶּאֱמָר (ישעיה סג, ט): בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר, חָרֵד הוּא כִּבְיָכוֹל לְגוֹרָלוֹ שֶׁל הָאָדָם שֶׁיַּצְלִיחַ בְּיִעוּדוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל הַטּוֹב הַצָּפוּן לוֹ לֶעָתִיד לָבוֹא.
וְלָכֵן לֹא נִמְנָע הַבּוֹרֵא מִלְּיַסֵּר לָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַכֹּל מִתּוֹךְ אַהֲבָה עַל מְנָת שֶׁלֹּא יַפְסִיד אֶת הַטּוֹב הַצָּפוּן לוֹ, וּכְמוֹ שֶׁנְּבָאֵר לְקַמָּן בַּאֲרִיכוּת.
כָּךְ שֶׁהָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה בָּא לְתַפְקִיד שֶׁהוּא עֲבוֹדַת ה' וַעֲמִידָה בַּנִּסְיוֹנוֹת שֶׁיְּנַסֵּהוּ ה', וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בִּמְסִלַּת יְשָׁרִים בִּתְחִלָּתוֹ (פ"א) בְּהַרְחָבָה וְהֶאֱרַכְנוּ בְּזֶה בְּסִפְרֵנוּ "אָהַבְתִּי אֶתְכֶם".
וְעִקַּר הַנִּסָּיוֹן הוּא נִסְיוֹן הָאֱמוּנָה, לִבְחֹן אֶת הָאָדָם עַד כַּמָּה נוֹתֵן הוּא אֵמוּן מָלֵא בַּה' וְאֵינוֹ מְהַרְהֵר אַחֲרָיו, שֶׁזֶּהוּ בְּעֶצֶם מַטְּרַת הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁנִּתְנַסּוּ בָּהֶם הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, אַבְרָהָם וְיִצְחָק - בְּנִסְיוֹן הָעֲקֵדָה, יַעֲקֹב - בְּכָל הָאֵרוּעִים שֶׁחָלְפוּ עָלָיו, וּכְמוֹ כֵן כָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּכָל הַדּוֹרוֹת וְעַד כָּל הָאָדָם בִּפְרָטוּת. שֶׁכֵּן אֵין מַטְּרַת ה' לְעַנּוֹת בֶּן אָדָם לְלֹא מַטָּרָה שֶׁתְּהֵא לְטוֹבָתוֹ, וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אֶת הַצַּדִּיקִים, אֶלָּא מַטְרָתוֹ לְהַעֲמִידָם בַּמִּבְחָן עַל מְנָת לְהַרְבּוֹת שְׂכָרָם וְלַהֲבִיאָם עַל יִעוּדָם וּשְׁלֵמוּתָם הַתָּלוּי בִּשְׁלֵמוּת אֱמוּנָתָם בּוֹ, וְשֶׁבִּשְׁבִיל כָּךְ יִזְכּוּ לְכָל הַטּוֹב שֶׁצָּפַן לָהֶם, וְכַנֶּאֱמָר (תהילים יא, ה) ה' צַדִּיק יִבְחָן, וּמַטְּרַת הַמִּבְחָן כְּדֵי לְהָרִים אֶת הַצַּדִּיק וּלְגַדְּלוֹ וְלִתֵּן לוֹ הַטּוֹב הַצָּפוּן לוֹ, וְכַנֶּאֱמָר (תהילים לא, כ): "מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ".
וְלָכֵן תִּקּוּנֵנוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה הוּא הָעִכּוּבִים וְהָאַכְזָבוֹת מִתּוֹחֲלִיּוֹת וּשְׁאִיפוֹת שֶׁאָנוּ חֲפֵצִים בָּהֶם, וּבְזֹאת אָנוּ נִבְחָנִים, עַד כַּמָּה נֶאֱמָן עָלֵינוּ הַבּוֹרֵא שֶׁבְּעַכָּבָתוֹ אֶת יְשׁוּעָתֵנוּ מִתְכַּוֵּן הוּא לְטוֹבָתֵנוּ בִּלְבַד, וְלַהֲבִיאֵנוּ לְיִעוּדֵנוּ וּלְתַכְלִיתֵנוּ.
וּכְכָל שֶׁאָנוּ מְבַטְּלִים רְצוֹנֵנוּ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ, וּמַמְתִּינִים אָנוּ לִישׁוּעָתוֹ בְּסַבְלָנוּת וּבְאֹרֶךְ רוּחַ מִבְּלִי לְהַטִּיחַ דְּבָרִים כְּנֶגְדּוֹ חָלִילָה, שׁוֹתְקִים וְדוֹמְמִים אָנוּ בִּשְׁתִיקָה וְדוּמִיָּה בְּפִינוּ וּבִלְבָבֵנוּ כָּךְ בְּזֶה מַשְׁלִימִים אָנוּ אֶת שְׁלֵמוּת תִּקּוּנֵנוּ.
נְתָאֵר לְעַצְמֵנוּ, אָדָם חָפֵץ לִמְצֹא שִׁדּוּךְ מַתְאִים לְעַצְמוֹ אוֹ לִבְנוֹ אוֹ לְבִתּוֹ, וְהַשִּׁדּוּךְ הַמַּתְאִים מִתְעַכֵּב, וְלֹא רַק מִתְעַכֵּב אֶלָּא עִכּוּב זֶה כָּרוּךְ בְּהַרְבֵּה אַכְזָבוֹת, שֶׁכֵּן נִפְגָּשׁ הוּא כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים, וּמִבֵּין הַהַצָּעוֹת יֶשְׁנָם כָּאֵלּוּ שֶׁהוּא חָפֵץ בָּהֶן מְאֹד, וְהֵן אֵינָם חֲפֵצִים בּוֹ וְכַיּוֹצֵא, וְחוֹזֵר הוּא מְאֻכְזָב שָׁבוּר וּמְדֻכָּא בְּנַפְשׁוֹ.
כַּמָּה כֹּחַ וּגְבוּרָה צָרִיךְ זֶה כְּדֵי לְבַטֵּל רְצוֹנוֹ מִפְּנֵי רְצוֹן ה', לֹא לִזְעֹף וְלֹא לִזְעֹם, לְהִכָּנַע לִרְצוֹן ה' בְּשִׂמְחָה וּלְהַסְכִּים לָעִכּוּב וְלַהַמְתָּנָה. וְאָכֵן זֶה שֶׁנּוֹהֵג כָּךְ, כַּמָּה תִּקּוּנוֹ נַעֲשֶׂה בִּשְׁלֵמוּת וּבָאֹפֶן הַזָּרִיז וְהַיָּעִיל בְּיוֹתֵר הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵאִלּוּ הָיָה מוֹצֵא זִוּוּגוֹ, דְּהַיְנוּ, אַף שֶׁהַמּוֹצֵא זִוּוּגוֹ וְנוֹשֵׂא אִשָּׁה הִנּוֹ עוֹלֶה בְּמַעֲלָה, שֶׁכֵּן הַנָּשׂוּי הוּא מֻשְׁלָם הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵהָרַוָּק. אוּלָם הַרְבֵּה יוֹתֵר שְׁלֵמוּת מַשִּׂיג הָאָדָם בִּהְיוֹתוֹ בְּמַצָּב זֶה שֶׁל רַוָּקוּתוֹ וּבָאֹפֶן הָאָמוּר, שֶׁמְּבַטֵּל רְצוֹנוֹ לִרְצוֹן ה' לְהִשָּׁאֵר בְּמַצָּבוֹ זֶה מִבְּלִי לְהַרְהֵר עַל ה', וּמַסְכִּים הוּא בְּלֵב שָׁלֵם עַל הָעַכָּבָה וְהַהַמְתָּנָה שֶׁנִּצְרָךְ הוּא לְסָבְלָהּ וּלְקַבְּלָהּ בִּתְמִימוּת.
שֶׁכֵּן עִם הַקָּבָּ"ה יֵשׁ לִהְיוֹת תָּמִים, וְכַמּוּבָא בַּגְּמָרָא (חולין ז'): "אָדָם וּבְהֵמָה תּוֹשִׁיעַ ה'" - אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵמָּה עֲרוּמִים בְּדַעַת, וּמִתַּמְּמִים עַצְמָם כִּבְהֵמָה עִם הַקָּבָּ"ה. אוֹתָם - תּוֹשִׁיעַ ה'.
בְּהַסְכָּמַת עַכָּבָה זוֹ מְהַוֶּה הָאָדָם תִּקּוּן לְעַצְמוֹ, תִּקּוּן לְחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן, וְתִקּוּן הָעוֹלָמוֹת וְעוֹד כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי הָאֲרִיזַ"ל.
וּלְקַמָּן נְבָאֵר, שֶׁהַסְּגֻלָּה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר לְקַצֵּר אֶת הַהַמְתָּנָה וְאֶת הָעִכּוּב, הִיא בְּזֶה גּוּפָא שֶׁהָאָדָם מְבַטֵּל אֶת הַלּוּחַ זְמַנִּים שֶׁלּוֹ, וּמִתְבַּטֵּל לְלוּחַ הַזְּמַנִּים שֶׁל הַבּוֹרֵא. כְּלוֹמַר, אָכֵן, מִשְׁתַּדֵּל הוּא, מִתְפַּלֵּל הוּא לַה' שֶׁיּוֹשִׁיעוֹ, אוּלָם תְּפִלָּתוֹ אֵינֶנָּה בְּגֶדֶר "עִיּוּן תְּפִלָּה" הַמֻּזְכָּר לִשְׁלִילָה בַּחֲזַ"ל (שבת קכז ע"א), וְהַיְנוּ שֶׁמִּתְפַּלֵּל הָאָדָם לַה' וּמְצָרֵף לִתְפִלָּתוֹ "לוּחַ זְמַנִּים" מִשֶּׁלּוֹ לְקַבָּלַת תְּפִלָּתוֹ, אֶלָּא בָּטֵל הוּא לַלּוּחַ זְמַנִּים שֶׁיַּחְפֹּץ בָּהּ הַבּוֹרֵא. וְאָז זֶה גּוּפָא הַסְּגֻלָּה לְקַצֵּר אֶת שְׁהוּת הַהַמְתָּנָה וְהָעִכּוּב, וְרַק שֶׁיְּהֵא זֶה בְּלֵב שָׁלֵם, שֶׁמִּכָּל לִבּוֹ יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִלּוּחַ הַזְּמַנִּים שֶׁלּוֹ וְיַפְקִיד עַצְמוֹ בְּיַד ה'. וְנַאֲרִיךְ בְּזֶה עוֹד לְקַמָּן בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא.
תּוֹעֶלֶת שְׁנִיָּה - הַכָּרָה בְּאַפְסִיּוּת הָאָדָם
תּוֹעֶלֶת שְׁנִיָּה שֶׁיֵּשׁ בְּכָךְ שֶׁתִּקּוּנֵנוּ יְהֵא בְּמַהֲלָךְ שֶׁל "מְעֻכָּבוּת" דַּוְקָא, לְהַכִּיר בְּאַפְסִיּוּת הָאָדָם, שֶׁכֵּן בְּכָךְ יִרְאֶה הָאָדָם כַּמָּה הוּא אַפְסִי בְּכֹחוֹ, בְּחָכְמָתוֹ, וּבִיכָלְתּוֹ, שֶׁכֵּן יִרְאֶה שֶׁלְּפִי תָּכְנִיּוֹתָיו הָיָה כְּבָר צָרִיךְ לִהְיוֹת כָּךְ אוֹ כָּךְ, וְהִנֵּה כָּל תּוֹחֲלִיּוֹתָיו נִכְזְבוּ, וְאֵין בִּיכָלְתּוֹ לַעֲשׂוֹת מְאוּמָה בִּפְנֵי הַמַּעֲצוֹרִים וְהַמְּנִיעוֹת שֶׁעוֹמְדִים לְפָנָיו, בְּכָךְ יָבִין הֵיאַךְ עִלַּת כָּל הָעִלּוֹת וְסִבַּת כָּל הַסִּבּוֹת הוּא אַךְ וְרַק הַבּוֹרֵא, וְרַק כְּשֶׁהוּא יַחֲלִיט עַל זְמַן יְשׁוּעָתוֹ זֶהוּ מַה שֶׁיִּקְבַּע אֶת הַמְּצִיאוּת.
תּוֹעֶלֶת שְׁלִישִׁית - לְהַכִּיר בְּאַפְסִיּוּת הָעוֹלָם
תּוֹעֶלֶת שְׁלִישִׁית שֶׁהִיא הֲלֹא עִקָּר וִיסוֹד בַּיַּהֲדוּת, שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה אֵינוֹ אֶלָּא פְּרוֹזְדוֹר בִּפְנֵי הָעוֹלָם הַבָּא, וְכָל בִּיאָתֵנוּ לָעוֹלָם הַזֶּה אֵינָהּ אֶלָּא לְשֵׁם הַכְשָׁרָתֵנוּ לְקַבֵּל עוֹלָם נִצְחִי בְּעֹנֶג נִצְחִי מִתּוֹךְ גְּבוּרָה וְנִצָּחוֹן שֶׁנְּנַצַּח אֶת יִצְרֵנוּ וְלֹא מִתּוֹךְ "נַהֲמָא דְּכִסּוּפָא" - לֶחֶם שֶׁל בּוּשָׁה, וְהֵיאַךְ נוֹכִיחַ לְעַצְמֵנוּ הַכָּרָה זוֹ? הֲלֹא בְּכָךְ שֶׁיִּרְאֶה הָאָדָם מַה בֵּין עוֹלָם לֹא מְתֻקָּן לְעוֹלָם מְתֻקָּן, וּכְמוֹ שֶׁבַּפְּרוֹזְדוֹר שֶׁמְּהַלֵּךְ בּוֹ הָאָדָם כְּדֵי לִכָּנֵס לַטְּרַקְלִין אֵין לְאָדָם אֶת הַנּוֹחִיּוּת שֶׁבַּטְּרַקְלִין, שֶׁכֵּן אֵינוֹ אֶלָּא רַק מַעֲבָר, כֵּן שֶׁבַּמְעֻכָּבוּת שֶׁבְּצָרְכֵי חַיֵּינוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה יָבִין הָאָדָם שֶׁעוֹלָמֵנוּ זֶה אֵינֶנּוּ תַּכְלִיתִי, אֶלָּא זְמַנִּי, וְלֹא יִתָּכֵן שֶׁנּוֹלַד הָאָדָם לְצֹרֶךְ עוֹלָם הַזֶּה שֶׁבּוֹ מַשִּׂיג אֶת צְרָכָיו בְּעָמָל וּבְטֹרַח, וּבְתוֹחֲלִיּוֹת נִכְזָבוֹת, הַרְבֵּה עָגְמַת נֶפֶשׁ, לְעֻמַּת עוֹלַם הֶעָתִיד שֶׁהוּא מְתֻקָּן וְכַמְבֹאָר לְעֵיל, וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בִּמְסִלַּת יְשָׁרִים פֶּרֶק א':
וְתִרְאֶה בֶּאֱמֶת, שֶׁכְּבָר לֹא יוּכַל שׁוּם בַּעַל שֵׂכֶל לְהַאֲמִין שֶׁתַּכְלִית בְּרִיאַת הָאָדָם הוּא לְמַצָּבוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, כִּי מַה הֵם חַיֵּי הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, אוֹ מִי הוּא שֶׁשָּׂמֵחַ וְשָׁלֵו מַמָּשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה? יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה, וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה, וְרָהְבָּם עָמָל וָאָוֶן (תהילים צ.) בְּכַמָּה מִינֵי צַעַר וָחֳלָאִים וּמַכְאוֹבִים וּטְרָדוֹת, וְאַחַר כָּל זֹאת הַמָּוֶת, אֶחָד מִנִּי אֶלֶף לֹא יִמָּצֵא שֶׁיַּרְבֶּה הָעוֹלָם לוֹ הֲנָאוֹת וְשַׁלְוָה אֲמִתִּית, וְגַם הוּא - אִלּוּ יַגִּיעַ לְמֵאָה שָׁנָה - כְּבָר עָבַר וּבָטֵל מִן הָעוֹלָם.
הָעוֹלֶה מִדְּבָרָיו, שֶׁעֶצֶם זֶה שֶׁבְּעוֹלָמֵנוּ זֶה אֵין מְנוּחָה, וְרַק טְרָדוֹת וְעָגְמַת נֶפֶשׁ, זֶה מוֹכִיחַ לָאָדָם שֶׁעוֹלָמֵנוּ זֶה אֵינוֹ אֶלָּא עֲרַאי וְאֵינוֹ אֶלָּא כִּפְרוֹזְדוֹר בִּפְנֵי עוֹלָם הַבָּא, שֶׁהוּא בִּלְבַד עוֹלָם שֶׁל מְנוּחָה וְשַׁלְוָה, וּמִי לֹא מֵבִין שֶׁהַתַּכְלִית הוּא לְהַגִּיעַ לִמְנוּחָה וְשַׁלְוָה, וּמֵאַחַר וּזְמַנָּהּ וּמְקוֹמָהּ שֶׁל הַנַּחַת וְהַשַּׁלְוָה הוּא בָּעוֹלָם הַבָּא, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁהוּא הַתַּכְלִית.