פרק א - חביבין הן היסורין · שהיו מחבבים את הצרות
(שבת יג, ע"ב)
כְּשֶׁפּוֹקְדִים אוֹתָנוּ צָרוֹת וַאֲסוֹנוֹת, וּבִפְרָט כַּאֲשֶׁר קָדְמוּ לָהֶם לְאוֹתָם צָרוֹת תְּפִלּוֹת, סְלִיחוֹת, צְדָקוֹת, קַבָּלוֹת, בִּרְאוֹתֵנוּ שֶׁלֹּא נַעֲנִינוּ עִם כָּל אוֹתָם הַהִשְׁתַּדְּלֻיּוֹת, תְּחוּשָׁתֵנוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נֶעֱלַם מֵאִתָּנוּ, הִסְתַּתֵּר, וְלֹא חָשׁ לְהִתְיַחֵס אֵלֵינוּ, וְהִנֵּה הָעֻבְדָּא שֶׁעִם כָּל הַצִּפִּיּוֹת לְתִקְוָה טוֹבָה, הַגְּזֵרָה בֻּצְּעָה.
אוּלָם מָה הָאֱמֶת?
בַּגְּמָרָא (שבת יג ע"ב) מוּבָא: תָּנוּ רַבָּנָן, מִי כָּתַב מְגִלַּת תַּעֲנִית? [מְגִלַּת תַּעֲנִית כָּתוּב בָּהּ הַיָּמִים שֶׁנַּעֲשׂוּ בָּהֶם נִסִּים לְיִשְׂרָאֵל וְשֶׁעַל כֵּן אֵין לְהִתְעַנּוֹת בְּיָמִים אֵלּוּ] חֲנַנְיָה בֶּן חִזְקִיָּה וְסִיעָתוֹ שֶׁהָיוּ מְחַבְּבִין אֶת הַצָּרוֹת, אָמַר רשב"ג אַף אָנוּ מְחַבְּבִין אֶת הַצָּרוֹת.