פרק א - חביבין הן היסורין · סיפור המחשה להתלבשות רצון ה' בגורמים
רָאִיתִי בְּקוּנְטְרֵס הַנִּסָּיוֹן שֶׁל חֲתָנִי הָרַב יוסף בן כליפא הי"ו סִפּוּר הַמְחָשָׁה נִפְלָא לְהִסְתַּכְּלוּת נְכוֹנָה עַל אֵרוּעֵי הַחַיִּים.
מַעֲשֶׂה הָיָה בְּחָסִיד אֶחָד שֶׁהָלַךְ לְרַבּוֹ וְהִתְאוֹנֵן בְּפָנָיו שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִדַּת הַכַּעַס בְּיוֹתֵר וְהֵיאַךְ יְתַקְּנָהּ, רַבּוֹ שָׁמַע אֶת בַּקָּשָׁתוֹ וְלֹא עָנָהוּ. וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה לָחַשׁ הָרַבִּי לַגַּבַּאי שֶׁהָיָה מְשַׁמְּשׁוֹ דָּבָר בְּאָזְנָיו, וּלְאַחַר שֶׁלָּחַשׁ לוֹ אֶת דְּבָרָיו, הָלַךְ הָרַבִּי וְנִשְׁאַר הַגַּבַּאי וְהֶחָסִיד, וְאָז הֵחֵל הַגַּבַּאי לְבַזּוֹת אֶת הֶחָסִיד וּלְהַקְנִיטוֹ, וְנִסָּה לְהַכְעִיסוֹ בְּכַמָּה אֳפָנִים, וְאוֹתוֹ חָסִיד לֹא כָּעַס כְּלָל, וּכְשֶׁחָזַר הָרַבִּי, לְהִפָּטֵר מֵהֶחָסִיד, שָׁאַל שׁוּב הֶחָסִיד, רַבִּי לֹא קִבַּלְתִּי תְּשׁוּבָה עֲדַיִן הֵיאַךְ אֶגָּמֵל מִמִּדַּת הַכַּעַס שֶׁבִּי, שְׁאָלוֹ הָרַבִּי, הִנֵּה, הֲלֹא שָׁמַעְתִּי מֵהַחֶדֶר שֶׁהַגַּבַּאי בִּזָּה וְהִקְנִיט אוֹתְךָ וְלֹא כָּעַסְתָּ, אִם כֵּן אֵינְךָ כַּעֲסָן. הֵשִׁיב הֶחָסִיד: זֶה לֹא נִסָּיוֹן כְּלָל, שֶׁכֵּן שָׁמַעְתִּי שֶׁהָרַבִּי לָחַשׁ לוֹ דָּבָר וּמִן הַסְּתָם לָחַשׁ לוֹ לְהַקְנִיטֵנִי, וּמָה אֶכְעַס עָלָיו אַחַר שֶׁעָשָׂה מִצְוָתְךָ...? הֵשִׁיב לוֹ הָרַבִּי: זוֹ הָעֵצָה לַכַּעַס, גַּם כַּאֲשֶׁר אִשְׁתְּךָ, שְׁכֵנְךָ, חֲבֵרְךָ מַקְנִיטְךָ, מַרְגִּיזְךָ, דַּע שֶׁהַבּוֹרֵא לָחַשׁ לוֹ לְהַקְנִיטְךָ, וּמַה לְּךָ כִּי תָּלִין עָלָיו...? ה' אָמַר לוֹ קַלֵּל...