פרק א - חביבין הן היסורין · מהולל אקרא ה'
עֵצָה זוֹ מוֹעִילָה גַּם אֶל הָרָעָה הַחוֹלָה חַסְרַת הַמָּזוֹר וְהַתְּרוּפָה, הֲלֹא הֵמָּה "מַחְשָׁבוֹת שֶׁל עַצְבוּת", שֶׁאַף לָהֶם לֹא תּוֹעִיל הַהִתְאַבְּקוּת אֶלָּא כְּחִטּוּט בְּפֶצַע, אֲשֶׁר לֹא דַּי שֶׁאֵינוֹ מְרַפֵּא אֶלָּא אַף גּוֹרֵם לְהַחְמָרַת הַמַּצָּב חַ"ו, וְלָכֵן לֹא יִכָּנֵס עִמָּהֶם הָאָדָם בְּטוֹעֵן וְנִטְעָן, וַעֲצָתוֹ אֱמוּנָה אַחַת וִיחִידָה, לְהַרְבּוֹת בְּהִלּוּלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר בְּכֹחָם לְזַמֵּר עָרִיצִים וּלְהַכְרִית הַחוֹחִים וְהַקּוֹצִים הַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ, כַּמְבֹאָר בַּאֲרוּכָה בְּסֵפֶר שַׁעֲרֵי אוֹרָה.
כָּךְ לָמַדְנוּ מְפֹרָשׁ מִדָּוִד הַמֶּלֶךְ ע"ה - שֶׁעַל יְדֵי הַהִלּוּלִים זוֹכִים לְהִוָּשַׁע, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "מְהֻלָּל אֶקְרָא ה' וּמִן אֹיְבַי אִוָּשֵׁעַ", וּפֵרֵשׁ רָשִׁ"י שָׁם בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: "בְּהִלּוּלִים אֶקְרָא וְאֶתְפַּלֵּל לְפָנָיו תָּמִיד, כְּלוֹמַר אַף לִפְנֵי הַתְּשׁוּעָה אֲנִי מְהַלְּלוֹ לְפִי שֶׁבָּטוּחַ אֲנִי שֶׁאִוָּשַׁע מֵאוֹיְבַי" ע"כ. וְכֵן פֵּרֵשׁ בִּמְצוּדוֹת: הַפָּסוּק: "רוֹמְמוֹת אֵ - ל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם", וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: "שֶׁהָרוֹמְמוֹת אֵ - ל בִּגְרוֹנָם הֵם לְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם", עַד כָּאן.
כִּי לִפְעָמִים אֵין לְהִלָּחֵם עִם הָרָע בְּמִלְחָמָה גְּלוּיָה, אֶלָּא צָרִיךְ לְהַגְבִּיר לְעוֹרֵר אֶת הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת, לְהִזָּכֵר בְּחַסְדֵּי ה' אֲשֶׁר עָשָׂה עִמּוֹ. רַק כָּךְ יִפְּלוּ חוֹמוֹת הָעַצְבוּת מְעַט מְעַט, וְהַשִּׂמְחָה תִּכְבֹּשׁ וְתִתְפֹּס אֶת מְקוֹמָהּ.