פרק א - חביבין הן היסורין · היסורים נועדו למטרה לגדל ולרומם ולא למבחן "השרדות"
הַיִּסּוּרִים נוֹעֲדוּ לְגַדֵּל וּלְרוֹמֵם אֶת הָאָדָם, לַהֲבִיאוֹ לִדְרָגוֹת גְּבוֹהוֹת בֶּאֱמוּנָה וְלִשְׁלֵמוּת הַהַכָּרָה בַּה' בַּאֲמִתּוּת, וְלֹא לְמִבְחַן הִשָּׂרְדוּת בִּלְבַד, כְּלוֹמַר לִהְיוֹת מְעֻנֶּה, לָחוּשׁ נִדְרָס נִרְמָס, לָחוּשׁ רַחֲמָנוּת עַל עַצְמוֹ, וְלוֹמַר, מָה אֶעֱשֶׂה הַבּוֹרֵא מַכֶּה בִּי וְרוֹצֶה לִרְאוֹת אִם אֲנִי אָטִיחַ דְּבָרִים... אִם אֲנִי אֶכְפֹּר בּוֹ... חָלִילָה, לֹא זוֹ מַטְּרַת הַיִּסּוּרִים.
מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, חַיָּל בַּצָּבָא עוֹבֵר "טִירוֹנוּת" קָשָׁה, מְפָרְכִים אוֹתוֹ בַּהֲלִיכָה וְרִיצָה מְמֻשֶּׁכֶת, בְּטִלְטוּלִים וְאִמּוּנִים קָשִׁים, וּבְכֵן מָה הַמַּטָּרָה? לִבְחֹן אֶת הִשָּׂרְדוּתוֹ בִּלְבַד? לִבְחֹן עַד כַּמָּה עִם כָּל תְּחוּשָׁתוֹ הַמִּסְכֵּנָה וְהָאֻמְלָלָה הוּא מַחֲזִיק מַעֲמָד? בְּוַדַּאי לֹא, הַמַּטָּרָה הִיא כְּדֵי שֶׁלְּבַסּוֹף יִהְיֶה גֵּנֵרָל, קָצִין גָּדוֹל, אוֹהֵב אֶת הַמִּבְצָעִים הַנּוֹעֲזִים, אוֹהֵב אֶת הַלּוֹחָמָה עַד שֶׁיָּחוּשׁ שִׂמְחָה בַּקֹּשִׁי שֶׁל מִבְצְעֵי הַמִּלְחָמָה, כֵּן הוּא בַּעֲבוֹדַת ה', הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְיַסֵּר לָאָדָם לֹא בְּמַטָּרָה לְמִבְחַן הִשָּׂרְדוּתוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא שֶׁיַּגִּיעַ לְמַצָּב שֶׁיֶּאֱהַב אֶת הַנִּצְחוֹנוֹת, וְיִרְאֶה בַּנִּסְיוֹנוֹת וּבַיִּסּוּרִים כְּאֶתְגָּרִים לְמִבְחֲנֵי כֵּנוּת וֶאֱמוּנָה בַּה', כְּאֶתְגָּרִים לְהַצְלָחָה וְהִצְטַיְּנוּת בְּאַהֲבַת ה' בְּכָל מַצָּב וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּהַרְבֵּה גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּכָל הַדּוֹרוֹת שֶׁהָיוּ בְּגֶדֶר "צַדִּיק וְרַע לוֹ", וְדַוְקָא מִכָּךְ הִגִּיעוּ לִדְרָגוֹת וְלִשְׁלֵמוּת שֶׁלֹּא הָיוּ מַגִּיעִים אֲלֵיהֶם אִלְמָלֵי מַצָּבָם זֶה שֶׁל נִסְיוֹנוֹת וְהַקְּשָׁיִים.