אור ברסלב
חי באמונה ג - ישמח ישראל פרק ב - עצות והדרכות › 47. יסורי נפש למיניהם - אין כמוהם זריז ויעיל לתיקון נפש האדם

חי באמונה ג - ישמח ישראל

פרק ב - עצות והדרכות · 47. יסורי נפש למיניהם - אין כמוהם זריז ויעיל לתיקון נפש האדם

46. תופעת החרדות - אין כמוה סימן לאהבת ה' לאדם

"אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' יוֹכִיחַ" (משלי ג, יב), אַחַת מֵהַמַּתָּנוֹת הַטּוֹבוֹת שֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְרִיּוֹתָיו, הוּא לְיַסְּרָם בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּדֵי לַהֲבִיאָם לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁכֵּן עוֹלָמֵנוּ הוּא זֶה מְעַט הַמַּחֲזִיק אֶת הַמְרֻבֶּה, וּכְמוֹ כַּאֲשֶׁר הָאָדָם כָּאן בָּעוֹלָם הַזֶּה רוֹאֶה אֶת הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁנֶּעְתֶּקֶת מִמְּקוֹמָהּ מֶרְחָק שֶׁל מִתְּחִלַּת הַבִּנְיָן לְסוֹף הַבִּנְיָן, אַף שֶׁהַבִּנְיָן לְמַטָּה אָרְכּוֹ כַּמָּה מֶטְרִים בִּלְבַד, אוּלָם בָּרוּר הוּא שֶׁלְּמַעְלָה הַשֶּׁמֶשׁ נֶעְתְּקָה מִמְּקוֹמָהּ אַלְפֵי פַּרְסָאוֹת, שֶׁכֵּן כַּמָּה שֶׁהַדְּבָרִים יוֹתֵר לְמַעְלָה הִנָּם בִּקְנֵה מִדָּה שֶׁל אַלְפֵי פַּרְסָאוֹת לְעֻמַּת מַטָּה.

כֵּן הוּא עוֹלָמֵנוּ זֶה לְעֻמַּת הָעוֹלָם הַבָּא, מְעַט יִסּוּרִים בָּעוֹלָם הַזֶּה מוֹנְעִים וְחוֹסְכִים לָאָדָם הֲמוֹן יִסּוּרִים לָעוֹלָם הַבָּא, וְהַסִּבָּה לְכָךְ הִיא לִהְיוֹת שֶׁעוֹלָמֵנוּ זֶה הוּא בְּהֶסְתֵּר וּבְכִסּוּי גָּדוֹל מִלִּרְאוֹת אֶת מְצִיאוּת ה' וְהַשְׁגָּחָתוֹ, שֶׁלֹּא כְּמוֹ הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁשָּׁם הַכֹּל גָּלוּי וְיָדוּעַ בִּידִיעָה בְּרוּרָה, וְלָכֵן כַּאֲשֶׁר בְּעוֹלָמֵנוּ זֶה הַמַּחְשִׁיךְ מַסְתִּיר וּמַסְגִּיר אֶת אוֹר ה' בָּעוֹלָם, קָם אָדָם וּמְגַלֶּה אֶת אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ בְּעוֹלָם חָשׁוּךְ כָּזֶה, מַעֲלָתוֹ גְּדוֹלָה לְאֵין קֵץ, וּבִפְרָט כַּאֲשֶׁר הַהַנְהָגָה אִתּוֹ הַנְהָגַת דִּין וְיִסּוּרִים, וְעִם כָּל זֶה מַאֲמִין הוּא בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכֹּל מִטּוּבוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא לְתַקְּנוֹ וּלְהַשְׁלִימוֹ לִקְרַאת עוֹלָמוֹ הַנִּצְחִי, כָּאן מוֹכִיחַ הוּא אֱמוּנָתוֹ בַּה' בְּדַרְגָּה גְּבוֹהָה.

שֶׁכֵּן מַהִי אֱמוּנָה, מִלְּשׁוֹן אֵמוּן, שֶׁיְּהֵא לָאָדָם אֵמוּן מָלֵא בַּבּוֹרֵא, שֶׁכֵּן עֶצֶם הָאֱמוּנָה בִּמְצִיאוּתוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא וְהַשְׁגָּחָתוֹ, זוֹ גַּם אֱמוּנַת הַגּוֹי, עַם יִשְׂרָאֵל קִבֵּל בִּירוּשָׁה סָעִיף נוֹסָף בֶּאֱמוּנָה וְהוּא לְהַאֲמִין בַּה' מִתּוֹךְ אֵמוּן מָלֵא שֶׁהוּא טוֹב, וְכָל פְּעֻלּוֹתָיו וְהַנְהָגוֹתָיו גַּם אֵלֶּה שֶׁנִּרְאִים כְּדִינִים קָשִׁים נַעֲשִׂים בְּמַטָּרָה לְהֵיטִיב וּלְתַקֵּן אֶת הָאָדָם וְלַהֲבִיאוֹ לַדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה, וְהַכֹּל נַעֲשֶׂה רַק מֵאַהֲבַת הַבּוֹרֵא, וּמֵרַחְמָנוּתוֹ, וּמִתּוֹךְ חֶרְדָתוֹ כִּבְיָכוֹל לְגוֹרַל הָאָדָם שֶׁלֹּא יְאַבֵּד אֶת עַצְמוֹ בָּעוֹלָם הֶחָשׁוּךְ הַזֶּה הַמָּלֵא בְּתַאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, וְזֹאת קִבַּלְנוּ בִּירוּשָׁה מֵאֲבוֹתֵינוּ.

וְכֵן רָאִיתִי בְּסֵפֶר "עֲבוֹדַת פָּנִים" שֶׁהֵבִיא בְּשֵׁם "הַכּוּזָרִי", שֶׁהָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים הָיוּ כָּל כָּךְ תְּמִימִים בֶּאֱמוּנָתָם בַּה' עַד שֶׁאַף אִם הָיוּ מִתְיַסְּרִים כָּל יְמֵיהֶם בְּיִסּוּרִים קָשִׁים לֹא הָיוּ מְהַרְהֲרִים אַחַר ה'.

נִתְבּוֹנֵן, מַה יֵּשׁ יוֹתֵר טוֹב מֵהַיִּסּוּרִים שֶׁיָּבִיאוּ לָאָדָם לְגַלּוֹת אֶת הָאֵמוּן שֶׁלּוֹ בַּה', שֶׁכֵּן מִלְּבַד הַתּוֹעֶלֶת שֶׁבַּיִּסּוּרִים שֶׁמַּשְׁקִיטִים אֶת רוּחוֹ הַסּוֹעֶרֶת שֶׁל הָאָדָם בְּגַאֲוָה וּבְתַאֲוָה, בְּכַעַס וּבְקִנְאָה, הֲלֹא הַיִּסּוּרִים שׁוֹבְרִים אֶת הַלֵּב, וּמְבִיאִים אֶת הָאָדָם לְחֶשְׁבּוֹן נָכוֹן בְּאַפְסִיּוּת הָעוֹלָם, וּבְאַפְסִיּוּת הָאָדָם, וְלַחְשֹׁב עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִית בֶּאֱמֶת, וּלְהָבִין שֶׁאֵין כָּאן בָּעוֹלָם שׁוּם דָּבָר עֶרְכִּי לְהַשְׁקִיעַ עָלָיו וְלִרְדֹּף לְהַשִּׂיגוֹ. מִלְּבַד כָּל זֹאת, עוֹד הֵמָּה מַעֲלִים וּמְרוֹמְמִים אֶת הָאָדָם לְדַרְגָּה גְּבוֹהָה שֶׁל אֱמוּנָה שֶׁהוּא לָתֵת אֵמוּן בַּה' וּבְהַנְהָגָתוֹ גַּם כְּשֶׁהִיא קָשָׁה.

וּרְאֵה מַעֲלַת הַיִּסּוּרִים מִמַּה שֶּׁיִּסֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָאִמָּהוֹת שֶׁהָיוּ עֲקָרוֹת, אֶת הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּבְיוֹתֵר יַעֲקֹב אָבִינוּ, יוֹסֵף הַצַּדִּיק, שִׁעְבּוּד מִצְרַיִם, דָּוִד הַמֶּלֶךְ שֶׁכְּמוֹ כֵן נִתְיַסֵּר עַשְׂרוֹת שָׁנִים, וְעוֹד בַּגְּמָרָא נַחוּם אִישׁ גַּם זוּ רַבּוֹ שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא, שֶׁבִּקֵּשׁ יִסּוּרִים עַל עַצְמוֹ, וְכֵן רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן שֶׁהָיָה קוֹרֵא לַיִּסּוּרִים לָבוֹא עָלָיו, וְעוֹד יֶשְׁנָם סִפּוּרִים לְאֵין סְפוֹר מֵחַכְמֵי וְצַדִּיקֵי הַדּוֹרוֹת שֶׁנִּתְיַסְּרוּ בְּיִסּוּרִים קָשִׁים וְקִבְּלוּם בְּאַהֲבָה בְּיָדְעָם שֶׁזֶּהוּ הַהֶכְשֵׁר הַמֵּבִיא לָעוֹלָם הַבָּא, וּכְמַאֲמַר רַשְׁבִּ"י, ג' מַתָּנוֹת טוֹבוֹת נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל וְכֻלָּן נְתָנָן עַל יְדֵי יִסּוּרִים וְאֵלּוּ הֵן: תּוֹרָה, אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְעוֹלָם הַבָּא, כָּל אֵלּוּ מִלְּבַד שֶׁהַיִּסּוּרִים הִכְנִיעוּ לִבָּם לַה', עוֹד כָּאָמוּר רוֹמְמוּ אוֹתָם לִדְרָגוֹת גְּבוֹהוֹת שֶׁכֵּן בְּכָךְ שֶׁקִּבְּלוּם לַיִּסּוּרִים מִתּוֹךְ אֵמוּן מָלֵא בַּה' שֶׁעוֹשֶׂה הַכֹּל לְטוֹבָה, עָלוּ בִּדְרָגוֹת גְּבוֹהוֹת כַּיָּדוּעַ מֵרַשְׁבִּ"י לְאַחַר יִסּוּרֵי הַמְּעָרָה, וְעוֹד.

וּבְיוֹתֵר בִּזְמַנֵּנוּ זְמַן עִקְּבוֹת מְשִׁיחָא, שֶׁהַזְּמַן קָצָר וְהַמְּלָאכָה מְרֻבָּה לִגְמֹר הַתִּקּוּן בִּמְהֵרָה שֶׁכֵּן קָרֵב קֵץ וְסוֹף הַגָּלוּת, וְעַם יִשְׂרָאֵל צָרִיךְ לִהְיוֹת מְתֻקָּן לִקְרַאת עוֹלַם הַתִּקּוּן, וּבְכֵן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הַתִּקּוּן יָעִיל בְּיוֹתֵר וְזָרִיז בְּיוֹתֵר, וְאֵין לְךָ תִּקּוּן לְנֶפֶשׁ הָאָדָם שֶׁמְּתַקְּנוֹ בָּאֹפֶן הַיָּעִיל בְּיוֹתֵר וְהַזָּרִיז בְּיוֹתֵר כְּיִסּוּרֵי הַנֶּפֶשׁ. וּנְבָאֵר.

כְּשֶׁמִּתְיַסֵּר הָאָדָם בְּיִסּוּרֵי גּוּף רוֹאֶה הוּא אֶת יִסּוּרָיו כְּטִבְעִיִּים וּכְמִקְרֵי הָעוֹלָם, וְיִתָּכֵן מְאֹד שֶׁיִּכְעַס יִזְעַף וְיִזְעַם מֵהֶם, וְלֹא רַק שֶׁלֹּא יְקַבֵּל אֶת יִסּוּרָיו בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת אֶלָּא בִּכְלָל לֹא יְקַבֵּל אֶת הַמֶּסֶר הַנָּכוֹן מֵהֶם וְלֹא יָבִין מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה מִמֶּנּוּ, אוּלָם בְּיִסּוּרִים שֶׁבַּנֶּפֶשׁ, וּכְמוֹ חֲרָדוֹת וּפְחָדִים מִיָּד נִשְׁבָּר לִבּוֹ בְּקִרְבּוֹ, מִיָּד מוֹאֵס הוּא בְּכָל תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם וְחֶמְדּוֹתָיו וְאֵין בִּרְצוֹנוֹ אֶלָּא רַק לִהְיוֹת שָׂמֵחַ וּבָטוּחַ, יִסּוּרִים אֵלּוּ מִיָּד מְבִיאִים אוֹתוֹ לְמַטָּרָה לְפַחֵד מֵה', לְהִכָּנַע לַה', לִהְיוֹת פָּרוּשׁ מֵעִנְיְנֵי הַחֹמֶר, לְחַפֵּשׂ רוּחָנִיּוּת, לְהִדָּבֵק בֶּאֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן בַּה' שֶׁאֵלּוּ הַמּוֹעִילִים בְּיוֹתֵר לְהָסִיר הַפַּחַד וְהַדִּכָּאוֹן, וּמִיָּד בָּא הָאָדָם לַתַּכְלִית שֶׁל הַיִּסּוּרִים לְתַקֵּן עַצְמוֹ בַּדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה הַמּוֹבִילָה לְיַעֲדוֹ הַנִּצְחִי.

וּכְמוֹ כֵן אֵין זָרִיז כִּבְיִסּוּרִים אֵלּוּ לְתַקֵּן אֶת הַנֶּפֶשׁ שֶׁכֵּן לִפְעָמִים דַּקָּה אַחַת שֶׁל יִסּוּרֵי נֶפֶשׁ כַּחֲרָדָה וּפַחַד נָמֵס הָאָדָם וְנִהְיֶה לְמַיִם, וְאִם נַמְשִׁיל אֶת כָּל הַיִּסּוּרִים כִּלְחִיצָה עַל כַּפְתּוֹר הַכְּבִיסָה לְכַבֵּס אֶת נֶפֶשׁ הָאָדָם הֲרֵי שֶׁיִּסּוּרֵי הַנֶּפֶשׁ הֵם כִּלְחִיצָה עַל כַּפְתּוֹר הַסְּחִיטָה, לִסְחֹט מִמֶּנּוּ אֶת הַזֻּהֲמָא שֶׁבַּנֶּפֶשׁ וּבִמְקוֹם לְהִתְיַסֵּר שָׁנִים עַל גַּבֵּי שָׁנִים בְּיִסּוּרֵי גּוּף, חוֹסֵך הָאָדָם בִּזְמַן יִסּוּרָיו זְמַן רַב, שֶׁכָּל זְמַן מוּעָט שֶׁל יִסּוּרֵי הַנֶּפֶשׁ הִנָּם כִּזְמַן רַב שֶׁל יִסּוּרֵי הַגּוּף, וּבְעִדָּן זֶה שֶׁל עִקְּבוֹת מְשִׁיחָא שֶׁנִּצְרָךְ לְתִקּוּן זָרִיז וְיָעִיל לְכָךְ בָּחַר לוֹ הַבּוֹרֵא בְּיִסּוּרִים אֵלּוּ וְלָכֵן מְצוּיִים הֵמָּה בִּמְאֹד.

תוכן העניינים

חי באמונה ג - ישמח ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה