אור ברסלב
חי באמונה ג - ישמח ישראל פרק ב - עצות והדרכות › 4. גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי

חי באמונה ג - ישמח ישראל

פרק ב - עצות והדרכות · 4. גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי

3. הסתרת פניך הייתי נבהל (תהילים ל, ח)

אוֹמֵר דָּוִד הַמֶּלֶךְ ע"ה (תהילים כג, ד) גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי, וְיֵשׁ קֹשִׁי בְּפָסוּק זֶה, שֶׁכֵּן מֵילָא אָדָם שֶׁעֲדַיִן לֹא בָּאת עָלָיו הָרָעָה וְרַק מְרַחֶפֶת הִיא עָלָיו מֵרָחוֹק שַׁיָּךְ שֶׁיֹּאמַר אֵינֶנִּי מְפַחֵד... מְקַוֶּה אֲנִי שֶׁלֹּא תָּבוֹא הַצָּרָה... אוּלָם אָדָם שֶׁכְּבָר מֻנָּח בַּצָּרָה, כְּבָר גָּזַר עָלָיו הַשּׁוֹפֵט אֶת עָנְשׁוֹ וְהִנּוֹ כְּבָר יוֹשֵׁב בְּבֵית הָאֲסוּרִים, מַה שַּׁיָּךְ שֶׁיֹּאמַר אֵינֶנִּי מְפַחֵד מֵהַצָּרָה? הֲלֹא הוּא כְּבָר בְּתוֹךְ הַצָּרָה, וְאִם - כֵּן מַהוּ שֶׁאוֹמֵר דָּוִד הַמֶּלֶךְ גַּם כְּשֶׁהִנְנִי בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע, אֵינֶנִּי מְפַחֵד מֵהָרָע, וַהֲלֹא הוּא כְּבָר בְּתוֹךְ הַצַּלְמָוֶת וּמִמָּה יֵשׁ לוֹ לְפַחֵד עֲדַיִן עַד שֶׁאוֹמֵר הוּא שֶׁאֵינוֹ מְפַחֵד.

אוּלָם הַתְּשׁוּבָה לְבֵאוּר הַפָּסוּק הַנַּ"ל הִיא כָּךְ.

בְּהַרְבֵּה מִבְּעָיוֹת הַחַיִּים בָּהֶם הָאָדָם נָתוּן, גּוֹרֵם הוּא לְעַצְמוֹ צָרָה כְּפוּלָה וְאוּלַי אַף יוֹתֵר קָשָׁה מֵהַבְּעָיָה בָּהּ הוּא נָתוּן, וְנַמְחִישׁ זֹאת בְּכַמָּה הַמְחָשׁוֹת.

אָדָם שֶׁלָּקָה בִּבְרִיאוּתוֹ בְּחֹלִי מְסֻיָּם, כְּגוֹן בְּלִבּוֹ, בְּכִלְיוֹתָיו וְכַיּוֹצֵא, אִם יִתְיַשֵּׁב הָאָדָם בְּדַעְתּוֹ עַל חָלְיוֹ זֶה, וְיִרְאֶה כֵּיצַד לְטַפֵּל בּוֹ מִתּוֹךְ יִשּׁוּב הַדַּעַת הֲרֵי שֶׁהִנּוֹ בְּצָרָה אַחַת בִּלְבַד, אוּלָם אִם חָלְיוֹ זֶה יְבִיאֵהוּ לְדִמְיוֹנוֹת לִפְחָדִים וְלַחֲרָדוֹת, מִי יוֹדֵעַ לְאָן זֶה יִתְפַּתַּח, וּכְגוֹן שֶׁיִּדְאַג פְּלוֹנִי מֵת מֵחֹלִי שֶׁכָּזֶה... אוּלַי יֵשׁ עוֹד מַשֶּׁהוּ שֶׁהָרוֹפְאִים לֹא רָאוּ... גַּם אִם אֶתְרַפֵּא עַתָּה רַק שֶׁלֹּא יַחֲזֹר לִי הַחֹלִי פַּעַם נוֹסֶפֶת... וְכַיּוֹצֵא מֵ"אֵימוֹת מָוֶת" שֶׁכָּאֵלֶּה, הֲרֵי שֶׁבְּכָךְ הָאָדָם הִכְפִּיל וְאַף שִׁלֵּשׁ אֶת צָרָתוֹ פִּי כַּמָּה וְכַמָּה. וְכֵן זֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ צָרַת הַפַּרְנָסָה, אִם הִנּוֹ לוֹקֵחַ אֶת צָרָתוֹ מִתּוֹךְ יִשּׁוּב הַדַּעַת הֲרֵי שֶׁמְּנַסֶּה הוּא לִפְתֹּר צָרָתוֹ הָאַחַת בָּהּ הוּא נָתוּן, אוּלָם אִם יִקַּח אוֹתוֹ דִּמְיוֹנוֹ לְמֵרָחוֹק, וְיִלְכְּדֵהוּ בְּמַלְכֹּדֶת הַפַּחַד וְהַחֲרָדָה, הֲרֵי שֶׁיָּחוּשׁ מְפֻחָד וּבָהוּל מִכָּל מִינֵי חֲשָׁשׁוֹת שֶׁאֵינָם קַיָּמוֹת, רַק שֶׁלֹּא יַכּוּ אוֹתִי הַנּוֹשִׁים... רַק שֶׁלֹּא יַפְחִידוּנִי... רַק שֶׁלֹּא יִתְבְּעוּנִי לְמִשְׁפָּט... רַק שֶׁלֹּא אֵשֵׁב בַּכֶּלֶא... לְעוֹלָם לֹא יִשְׁתַּפֵּר מַצָּבִי... שֶׁלֹּא יֵהָרֵס שְׁלוֹם הַבַּיִת... רַק שֶׁלֹּא אֶתְגָּרֵשׁ...

וְכַיּוֹצֵא אָדָם שֶׁחָשׁ לֹא טוֹב בְּמַצַּב רוּחוֹ, וְאֶפְשָׁר אַף דִּכָּאוֹן קַל, בְּאִם לֹא יְפַתַּח דִּמְיוֹנוֹ, אָכֵן נָתוּן הוּא בְּצָרָתוֹ הָאַחַת, אוּלָם אִם יִשָּׂאֵהוּ רוּחוֹ עַל כַּנְפֵי הַדִּמְיוֹן, יַכְפִּיל צָרָתוֹ פִּי כַּמָּה, רַק שֶׁלֹּא אֶשְׁתַּגַּע... רַק שֶׁלֹּא אֶתְאַשְׁפֵּז... רַק שֶׁלֹּא אֶצְטָרֵךְ כַּדּוּרִים... אֵיךְ אֲגַדֵּל יְלָדִים... אֵיךְ אָקִים בַּיִת... וְכֵן בְּכָל פְּרָט מִבְּעָיוֹת הַחַיִּים, וּכְמוֹ זֶה שֶׁזִּוּוּגוֹ מִתְעַכֵּב, אָכֵן זוֹ צָרָה קָשָׁה, אוּלָם אִם דִּמְיוֹנוֹ יַפְרִיז בְּקִרְבּוֹ, הֲרֵי שֶׁיָּחוּשׁ תְּחוּשׁוֹת קָשׁוֹת, לְעוֹלָם לֹא אֶתְחַתֵּן... מִי תִּרְצֶה אוֹתִי...

וְעַל כָּךְ אוֹמֵר דָּוִד הַמֶּלֶךְ, גַּם כְּשֶׁאֲנִי כְּבָר בַּצָּרָה - בְּגֵיא צַלְמָוֶת, לֹא אִירָא רָע, אֵינֶנִּי מְפַחֵד מֵהַצָּרָה בָּהּ אֲנִי נִמְצָא, אֵינֶנִּי מְפַתֵּחַ דִּמְיוֹנוֹת פְּחָדִים וַחֲרָדוֹת מֵעֵבֶר לַצָּרָה בָּהּ אֲנִי נָתוּן, וּמֵהֵיכָן שׁוֹאֵב אֲנִי כֹּחַ לְזֶה שֶׁלֹּא לְדַמְיֵן דִּמְיוֹנוֹת וְלִדְאֹג דְּאָגוֹת מֵעֵבֶר לַצָּרָה? כִּי אַתָּה עִמָּדִי.

לֶהֱיוֹת שֶׁאַתָּה עִמָּדִי, אִם כֵּן אֵינֶנִּי נָתוּן לַמִּקְרִים וְלַטְּבָעִים, אֵינֶנִּי מְשֻׁעְבָּד לַ"סְּטָטִיסְטִיקָה", כִּי אַתָּה עִמָּדִי, וְאַתָּה מַשְׁגִּיחַ עָלַי בְּצָרָתִי, וְאַתָּה תּוֹחֵם תְּחוּמִים עַד כַּמָּה תְּהֵא הַצָּרָה, עַד כַּמָּה תְּהֵא עָצְמָתָהּ, עַד מָתַי יְהֵא זְמַנָּהּ, וְאֵינִי מְפַחֵד מֵהַמִּקְרִים וְהַטְּבָעִים לַחֲשֹׁשׁ וְלִדְאֹג פֶּן יָבוֹא עָלַי דָּבָר שֶׁאֵינוֹ עַתָּה, שֶׁכֵּן וְכִי אִם עַתָּה נָתוּן אֲנִי בְּצָרָה מְסֻיֶּמֶת מִי יָכוֹל לְהַגְדִּילָהּ וּלְהַאֲרִיכָהּ אִם לֹא אַתָּה, וְאִם כֵּן לָמָּה אֶפְחַד מִמִּקְרֵי הָעוֹלָם וּפְגָעָיו.

וּמַחְשָׁבָה זוֹ עוֹצֶרֶת אֶת הַפְּגָעִים, שֶׁכֵּן בְּכָךְ הֲלֹא הָאָדָם שָׂם בִּטְחוֹנוֹ בַּה', וְעַל הַבּוֹטֵחַ בַּה' נֶאֱמַר הַבְטָחָה: "חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ", שֶׁכֵּן זֶה בְּעֶצֶם מִצְוַת הַבִּטָּחוֹן, שֶׁכָּךְ יֹאמַר הַבּוֹטֵחַ, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא וְרַק הוּא מְטַפֵּל בִּי בְּהַשְׁגָּחָה, וְאֵין כֹּחַ לְשׁוּם טֶבַע וּמִקְרֵה הָעוֹלָם לִפְגֹּעַ בִּי מִבְּלִי רְשׁוּתוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא, וּבְזֶה מְקַיֵּם הוּא מִצְוַת בִּטָּחוֹן, לִהְיוֹת בָּטוּחַ בַּבּוֹרֵא שֶׁהוּא בְּיָדוֹ בִּלְבַד וְלֹא בְּיָדָיו שֶׁל שׁוּם כֹּחַ אַחֵר, וְכִלְשׁוֹן הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים מִוּוֹלוֹזִ'ין בַּאֲמִירַת הַסְּגֻלָּה הַגְּדוֹלָה וְהַנִּפְלָאָה שֶׁלּוֹ, שֶׁיְּבַטֵּל הָאָדָם כָּל הַכֹּחוֹת הַטִּבְעִיִּים מִלְּיַחֵס לָהֶם שׁוּם כֹּחַ, וִיצַמְצֵם דַּעְתּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ בְּהַכָּרָה בְּרוּרָה וּטְהוֹרָה לְיַחֵס אֶת הַכֹּחַ וְהַשְּׁלִיטָה אַךְ וְרַק לַבּוֹרֵא, וּבְכָךְ מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, יְסַלֵּק ה' מִמֶּנּוּ כָּל הַכֹּחוֹת לְבַל יִגְּעוּ בּוֹ וּלְבַל יִשְׁלְטוּ בּוֹ.

אוּלָם זֶה הַמְיַחֵס כֹּחַ לַטֶּבַע, וְחַי עַל פִּי הַשְׁעָרוֹת, וּסְטַטִיסְטִיקוֹת הֲרֵי שֶׁמַּשְׁלִיךְ עַצְמוֹ בְּכָךְ לְגוֹרְמִים טִבְעִיִּים וּבְכָךְ מֵסִיר אֶת הַשְׁגָּחַת ה' מֵעָלָיו.

תוכן העניינים

חי באמונה ג - ישמח ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה