פרק ב - עצות והדרכות · 37. זהירות מכעס
הַכַּעַס מִלְּבַד עֲווֹנוֹ מִצַּד עַצְמוֹ, עוֹד מוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ שֶׁבְּכָךְ מַשְׁרֶה הָאָדָם עַל עַצְמוֹ רוּחַ טֻמְאָה וּמְסַלֵּק כָּל הָרוּחַ קְדֻשָּׁה שֶׁבְּקִרְבּוֹ, וְלָכֵן זֶה הֶחָפֵץ בִּבְרִיאוּת נַפְשׁוֹ וְשִׂמְחָתָהּ יִרְחַק מִן הַכַּעַס עַד קָצֶה הָאַחֲרוֹן.
שָׁמַעְתִּי מִצַּדִּיק אֶחָד, שֶׁלְּעוֹלָם לֹא יִמָּצֵא הָאָדָם בִּמְקוֹם מְרִיבָה בֵּין אֲנָשִׁים הַמַּכִּים זֶה לָזֶה וְכַיּוֹצֵא, שֶׁכֵּן בְּכָךְ נוֹצָר פַּחַד בְּלִבּוֹ.