פרק ב - עצות והדרכות · 31. שמירת שבת כהלכתו
הַשַּׁבָּת קְרוּיָה "מְקוֹר הַבְּרָכָה", הַבּוֹרֵא בֵּרֵךְ אֶת הַשַּׁבָּת וְקִדְּשָׁהוּ, סִפּוּרִים רַבִּים מִתְהַלְּכִים סְבִיב הַיְשׁוּעוֹת הַנּוֹרָאוֹת מֵעַל הַטֶּבַע מַמָּשׁ שֶׁרָאוּ אֵלּוּ שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם לִשְׁמֹר שַׁבָּת, וְכֵן אֵלּוּ שֶׁכְּבָר שׁוֹמְרִים שַׁבָּת, כְּשֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם לְהַדֵּר בִּשְׁמִירַת שַׁבָּת יוֹתֵר, לִלְמֹד הִלְכוֹתֶיהָ, לְקַבְּלָהּ יוֹתֵר מֻקְדָּם, וּלְאַחֵר קְצָת בִּיצִיאָתָהּ זָכוּ לִרְאוֹת יְשׁוּעוֹת וְנִפְלָאוֹת מֵעַל הַטֶּבַע, שֶׁכֵּן הַשַּׁבָּת מְקוֹר הַבְּרָכָה.
לָכֵן, זֶה הֶחָפֵץ חַיִּים לִרְאוֹת טוֹב, יִקַּח עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת בְּכָל כֹּחוֹ לְשָׁמְרוֹ, לְקַדְּשׁוֹ, וְלִשְׂמֹחַ בּוֹ, וְהָעִקָּר לִזָּהֵר בְּיוֹם שַׁבָּת מֵהַכַּעַס, וּמֵהַמַּחֲלֹקֶת וְהַמְּרִיבוֹת, שֶׁכֵּן אֵין לְךָ זִלְזוּל בְּאוֹרֵחַ כְּמוֹ כַּאֲשֶׁר בַּעַל הַבַּיִת כּוֹעֵס עַל בְּנֵי בֵּיתוֹ בְּנוֹכְחוּת הָאוֹרֵחַ, שֶׁכֵּן אָז נֶעֱלָב הָאוֹרֵחַ לִמְאֹד בִּרְאוֹתוֹ הֵיאַךְ בְּנֵי הַבַּיִת רָבִים בְּנוֹכְחוּתוֹ, כֵּן הַשַּׁבָּת, זֶהוּ הֲרֵי עֶלְבּוֹן גָּדוֹל לְשַׁבָּת כַּאֲשֶׁר יֵשׁ מְרִיבָה בַּבַּיִת בְּנוֹכְחוּת הַשַּׁבָּת, וּבִפְרָט עַל שֻׁלְחַן שַׁבָּת חָלִילָה, וְלָכֵן זֶה הַמְקַדֵּשׁ אֶת הַשַּׁבָּת וּמְכַבְּדוֹ, זוֹכֶה מִלְּבַד עֹשֶׁר וְכָבוֹד, עוֹד לִרְפוּאַת הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ, שֶׁכֵּן שַׁבָּת מְקוֹר הַבְּרָכָה, לְהִתְבָּרֵךְ מִמֶּנָּה כָּל שׁוֹמְרֶיהָ.
וּכְבָר עָרַכְנוּ סֵפֶר הַנִּקְרָא "אוֹת יִשְׂרָאֵל", וּבוֹ סִפּוּרִים רַבִּים מִמָּרָן הֶ"חָפֵץ חַיִּים" שֶׁכַּאֲשֶׁר בָּאוּ לְהִתְבָּרֵךְ מִמֶּנּוּ, דָּבָר רִאשׁוֹן שֶׁהָיָה מְבָרֵר לִפְנֵי שֶׁהָיָה מְבָרֵךְ, אִם הָאָדָם זֶה הַמִּתְבָּרֵךְ שׁוֹמֵר וְזָהִיר בִּשְׁמִירַת שַׁבָּת כָּרָאוּי, וְהָיָה אוֹמֵר אִי אֶפְשָׁר לְבָרֵךְ אָדָם מִבְּלִי שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו לִשְׁמֹר שַׁבָּת, וְכֵן זֶה הַשּׁוֹמֵר שֶׁיּוֹסִיף עוֹד בִּשְׁמִירַת הַשַּׁבָּת. וְהָיָה מְנַמֵּק אֶת סֵרוּבוֹ לְבָרֵךְ מִבְּלִי תּוֹסֶפֶת בִּשְׁמִירַת שַׁבָּת, שֶׁכֵּן הַשַּׁבָּת הִיא "מְקוֹר הַבְּרָכָה", וּ"מָקוֹר" הַיְנוּ שֶׁמִּמֶּנָּה הַבְּרָכוֹת, וְאִם הַבְּרָכוֹת מְסוּרוֹת בְּיַד הַשַּׁבָּת דַּוְקָא, הֵיאַךְ אִם כֵּן אוּכַל אֲנִי לְבָרֵךְ "מִתַּחַת שֻׁלְחָנָהּ" שֶׁל הַשַּׁבָּת וּלְהַעֲבִיר בְּרָכוֹת מִבְּלִי שֶׁהַשַּׁבָּת תַּעֲמֹד כְּמוֹ כֵן לְבָרֵךְ אֶת הַמִּתְבָּרֵךְ, וְלָכֵן הָיָה אוֹמֵר קֹדֶם נְקַבֵּל אֶת אִשּׁוּרָהּ שֶׁל הַשַּׁבָּת שֶׁהִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה לְהִתְבָּרֵךְ מִמֶּנָּה זֶה הַמִּתְבָּרֵךְ, וְרַק אִם הַשַּׁבָּת מַסְכֶּמֶת לְהוֹרִיד בִּרְכוֹתֶיהָ לְזֶה הַשּׁוֹמְרָהּ, רַק אָז יֵשׁ מָקוֹם שֶׁאֲבָרֵךְ גַּם אֲנִי, וְלָכֵן רַק כַּאֲשֶׁר הָיָה הַמִּתְבָּרֵךְ מְקַבֵּל עָלָיו לְהִתְחַזֵּק יוֹתֵר בִּשְׁמִירַת הַשַּׁבָּת, הָיָה הֶחָפֵץ חַיִּים מַרְעִיף בִּרְכוֹתָיו עָלָיו.