פרק ב - עצות והדרכות · 30. צדקה וגמילות חסדים
וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת (משלי י, ב) יֵשׁ עֲבֵרוֹת שֶׁתְּשׁוּבָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים תּוֹלִים וְיִסּוּרִים מְמָרְקִים, בְּרַם, מִצְוַת הַצְּדָקָה וְהַחֶסֶד תָּגֵן בְּעַד הַחוֹטֵא וְתִשְׁמֹר עָלָיו מִן הַיִּסּוּרִים, וְגַם תַּצִּילֶנּוּ מִן הַמָּוֶת, (ארחות צדיקים, שער התשובה).
יֵשׁ עֲווֹנוֹת אֲשֶׁר הַתְּשׁוּבָה וְהַיִּסּוּרִים תּוֹלִין, וּמִיתָה מְמָרֶקֶת, וּלְהַעֲבָרַת הָעֹנֶשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה - תּוֹעִיל תּוֹעֶלֶת עֲצוּמָה גְּמִילוּת חֲסָדִים - מִלְּבַד שֶׁהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא. (רבנו יונה, משלי טז, ו).
גָּדוֹל וְטוֹב מִכָּל הַסִּגּוּפִים - לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּבִגְמִילוּת חֲסָדִים, וּבָזֶה עֲווֹנוֹ יְכֻפַּר. (הגר"א משלי טז, ו).
גַּם גְּזַר דִּין שֶׁנִּגְזָר עַל הָאָדָם וַאֲפִלּוּ עִם שְׁבוּעָה מִתְכַּפֵּר בְּתוֹרָה וּבִגְמִילוּת חֲסָדִים (ראש השנה יח, א).
חֲשׁוּבָה צְדָקָה שֶׁעַל יָדָהּ נַעֲשֶׂה לָאָדָם נִסִּים גְּלוּיִים (ירושלמי פיאה, פ"ח ה"ט).
חֲשׁוּבָה צְדָקָה שֶׁגַּם אִם נִגְזַר עָלָיו מִיתָה, הַצְּדָקָה מְבַטֶּלֶת הַגְּזֵרָה (סיפור גמרא שבת קנ"ו, וכן ב"ב, יא).
חֲשׁוּבָה צְדָקָה שֶׁעַל יָדָהּ נִצּוֹל מִמָּוֶת אֲפִלּוּ מִבַּעַל בְּחִירָה שֶׁהוּא קָשֶׁה לְהִנָּצֵל מִמֶּנּוּ (תוספות בזוה"ק בהר, סימן ז').
וְעוֹד הַרְבֵּה מַעֲלוֹת לַצְּדָקָה רְאֵה בְּסִפְרֵנוּ "חַסְדֵּי יִשְׂרָאֵל".
וּכְבָר כָּתַבְתִּי, שֶׁאֲנִי בְּעֵינַי רָאִיתִי אֲנָשִׁים שֶׁסָּבְלוּ מֵחֹלִי זֶה שֶׁל הַדְּאָגָה וְהָעִצָּבוֹן וְהַדִּכָּאוֹן וְהַחֲרָדָה, וְלָקְחוּ עַל עַצְמָם אֶת מִצְוַת הַצְּדָקָה וּפִזְּרוּ מִכַּסְפָּם בְּיָד נְדִיבָה וּרְחָבָה לְמֶשֶׁךְ תְּקוּפָה, וְנוֹשְׁעוּ כָּלִיל מִצָּרָתָם.