פרק ב - עצות והדרכות · 29. שמירת הצניעות
גַּם לְנָשִׁים, עִנְיַן הַצְּנִיעוּת הוּא בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁהִסְבַּרְנוּ לְעֵיל לְגַבֵּי קְדֻשַּׁת הָאָדָם, אִשָּׁה הַצְּנוּעָה בִּלְבוּשָׁהּ, וּבְהַנְהָגָתָהּ בְּדִבּוּר, בִּשְׂחוֹק, בְּקִרְבַת מִשְׁפַּחְתָּהּ, בִּשְׁכוּנָתָהּ, בִּמְקוֹם עֲבוֹדָתָהּ, אִם הַנְהָגָתָהּ בִּצְנִיעוּת כָּרָאוּי, וְעוֹשָׂה כְּכָל אֲשֶׁר בִּיכָלְתָהּ שֶׁלֹּא לְהִכָּשֵׁל וְלֹא לְהַכְשִׁיל אֲחֵרִים, תָּחוּשׁ יַצִּיבָה וַחֲזָקָה, אַמִּיצָה וּבְטוּחָה בְּעַצְמָהּ, וְנַפְשָׁהּ וְשִׂמְחָתָהּ יִהְיוּ בְּקַו הַבְּרִיאוּת הָאֵיתָנָה כָּרָאוּי, וּבְאִם חַס וְחָלִילָה תִּפְרֹץ גְּדָרִים בַּלְּבוּשׁ וְהַהַנְהָגָה, מְסֻכֶּנֶת הִיא לְקַלְקֵל אֶת שִׂמְחָתָהּ וְאֶת בְּרִיאוּת נַפְשָׁהּ.
שֶׁכֵּן מוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ פְּעָמִים רַבּוֹת, שֶׁאֵלּוּ הַפּוֹגְמִים קְדֻשָּׁתָם גֶּבֶר אוֹ אִשָּׁה, מַזְמִינִים הֵמָּה עֲלֵיהֶם רוּחוֹת רָעוֹת שֶׁנִּכְנָסוֹת בָּהֶם וּמְשַׁבְּשִׁים לָהֶם אֶת סֵדֶר חַיֵּיהֶם הַנּוֹרְמָלִי, וְהַרְבֵּה מַזִּיקִים וְרוּחוֹת רָעוֹת לְמִינֵיהֶם נִטְפָּלִים אֲלֵיהֶם, וּבְכָל אֲשֶׁר יִפְנוּ יַזִּיקוּ לָהֶם וִיהַוּוּ לָהֶם אֶבֶן נֶגֶף וּמִכְשׁוֹל, וְשׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יַעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה עַל הֶעָבָר וְיִרְחַק מֵהֶם מִכָּאן וּלְהַבָּא, וְאָז יָחוּשׁ שִׂמְחָה וּבְרִיאוּת בְּנַפְשׁוֹ, וּכְמוֹ שֶׁיְּדוּעִים סִפּוּרִים רַבִּים מִ"דִּבּוּקִים" שֶׁנִּכְנְסוּ בְּנַפְשׁוֹת בְּנֵי אָדָם וְהִדִּירוּ אֶת מְנוּחָתָם, וְרֹב כְּכָל הַסִּפּוּרִים שֶׁל "דִּבּוּקִים" שֶׁמְּסַפְּרִים עַל עָנְשָׁם הַקָּשֶׁה, הוּא מֵחֲמַת עָווֹן הַיָּדוּעַ שֶׁל פְּגָמֵי הַקְּדֻשָּׁה.