פרק ב - עצות והדרכות · 26. לראות את העולם בעין טובה
עֲצַת הָעֵצוֹת הַמּוֹעִילוֹת בְּיוֹתֵר לַהֲסָרַת הַדִּכְאוֹנוֹת, לִרְאוֹת אֶת הָעוֹלָם טוֹב וְיָפֶה נֶחְמָד וְחָבִיב, כְּשֶׁאָדָם מִסְתַּכֵּל עַל יָפְיוֹ שֶׁל הָעוֹלָם, וּמִתְבּוֹנֵן בְּחָכְמָתוֹ בְּנִסָּיו וְנִפְלְאוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּבְּרִיאָה, שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ וְכוֹכָבִים, בַּצּוֹמְחִים לְמִינֵיהֶם, בְּבַעֲלֵי הַחַיִּים לְמִינֵיהֶם, וּבִבְנֵי הָאָדָם בְּיוֹתֵר, לְהִתְבּוֹנֵן בְּשִׂכְלָם שֶׁל בְּנֵי אָדָם הֵיאַךְ מֹחוֹתֵיהֶם וְדַעְתָּם מְשַׁמְּשִׁים לָהֶם אֶת כָּל תִּפְקוּדָם שֶׁלְּעַצְמָם, וְאֶת תִּפְקוּדָם עִם זוּלָתָם, דָּן אֶת בְּנֵי הָאָדָם לְכַף זְכוּת, לֹא רוֹאֶה אֶת בְּנֵי הָעוֹלָם כַּאֲנָשִׁים רָעִים וְאַכְזָרִים, לֹא רוֹאֶה אֶת הַנְהָגַת ה' כְּדִין וְאַכְזָרִיּוּת, מֵבִין שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַנְהִיג בְּרַחֲמִים אֶת כָּל בְּרִיּוֹתָיו, וּכְאָמְרֵנוּ בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן: הַזָּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּחֵן בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים רַבִּים, נוֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר... וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל לֹא חָסַר לָנוּ... מָזוֹן תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד, כִּי הוּא אֵ - ל זָן וּמְפַרְנֵס לַכֹּל וְשֻׁלְחָנוֹ עָרוּךְ לַכֹּל...
וְכֵן בִּבְרִיאַת שָׁמַיִם וָאָרֶץ, בִּיצִירַת הַמְּאוֹרוֹת הַכֹּל עָשָׂה מֵרַחֲמָנוּת עַל בְּרִיּוֹתָיו, וּכְאָמְרֵנוּ: "הַמֵּאִיר לָאָרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶיהָ בְּרַחֲמִים, וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית".
וְכִי כָּל עָנְשֵׁי שָׁמַיִם וּפִגְעֵי הָעוֹלָם אֵינָם אֶלָּא לְצֹרֶךְ תִּקּוּן.
הִנֵּה, סְדוֹם וַעֲמוֹרָה שֶׁהָיוּ רָעִים וְחַטָּאִים לַה' מְאֹד, וִידוּעִים הֵמָּה בְּמַעֲשֵׂיהֶם הָאַכְזָרִים, וְעִם כָּל זֶה אִלּוּ הָיָה מוֹצֵא שָׁם עֲשָׂרָה צַדִּיקִים הָיָה נוֹשֵׂא לָהֶם חֶטְאָם וְלֹא מַשְׁמִידָם. אַנְשֵׁי נִינְוֵה שֶׁעָלְתָה רָעָתָם לִפְנֵי ה', עָשׂוּ תְּשׁוּבָה וְהֵשִׁיב מֵעֲלֵיהֶם אַפּוֹ, וּבְכֵן אִם לַגּוֹיִים סוֹלֵחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמַאֲרִיךְ אַפּוֹ וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיוֹנָה הַנָּבִיא (יונה ד, יא) וַאֲנִי לֹא אָחוּס?... הֲרֵי שֶׁחָס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל מַעֲשֵׂה יָדָיו וּכְמוֹ בְּמִצְרַיִם כְּשֶׁבִּקְּשׁוּ הַמַּלְאָכִים לוֹמַר שִׁירָה, אָמַר לָהֶם: מַעֲשֵׂה יָדַי טוֹבְעִים בַּיָּם וְאַתֶּם רוֹצִים לוֹמַר שִׁירָה?! עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁחָס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל וְהַנְהָגָתוֹ אִתָּם בְּרַחֲמִים וְאַף שֶׁהַנְהָגָתוֹ נִרְאֵית דִּין.
וְהֶאֱרַכְנוּ לְקַמָּן בְּשִׂיחַת: "בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר", שֶׁהָאוֹת וְהַמּוֹפֵת לִרְאוֹת אֶת טוּב ה' גַּם בְּעֵת הַדִּין, הוּא בְּכָךְ שֶׁיִּתְבּוֹנֵן הָאָדָם בַּכַּמָּה וְכַמָּה נְקֻדּוֹת שֶׁל חֶסֶד עֲדַיִן מִתְנַהֵג עִמּוֹ הַבּוֹרֵא גַּם בְּשָׁעָה שֶׁהַדִּין מָתוּחַ עָלָיו, וּכְמוֹ אִם מִדַּת הַדִּין מְתוּחָה עָלָיו בַּפַּרְנָסָה, הֲרֵי שֶׁבְּרִיאוּתוֹ בְּקַו תַּקִּין שֶׁל חֶסֶד, וְאִם פָּגַע בּוֹ בִּשְׁנֵיהֶם גַּם בַּפַּרְנָסָה וְגַם בַּבְּרִיאוּת עֲדַיִן יֵשׁ הַנְהָגָה שֶׁל חֶסֶד בִּפְרָטִים אֲחֵרִים, וּמִכָּאן יִוָּכַח שֶׁהַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹהֵג הַנְהָגָתוֹ עִם בְּנֵי הָאָדָם מֵאַהֲבָה, שֶׁכֵּן אִם חָפֵץ הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַכְחִיד וּלְאַבֵּד, הָיָה "מוֹחֵק" אֶת הָאָדָם לְגַמְרֵי מִכָּל הַצְּדָדִים, אוּלָם בְּכָךְ שֶׁרוֹאִים הַנְהָגוֹת שֶׁל חֶסֶד רַבִּים גַּם כַּאֲשֶׁר מִדַּת הַדִּין מְתוּחָה זֶה מוֹכִיחַ שֶׁהַנְהָגָתוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא אֵינָהּ עַל מְנָת לְאַבֵּד חָלִילָה, אֶלָּא עַל מְנָת לְהוֹעִיל וּלְתַקֵּן.
לָכֵן הָעֵצָה הִיא לְהִתְרַגֵּל תָּמִיד לְהִסְתַּכֵּל בְּעַיִן טוֹבָה, לְדַבֵּר רַק טוֹב, וּכְגוֹן כַּמָּה יָפִים הַחַיִּים... כַּמָּה יָפָה הַבְּרִיאָה... כַּמָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טוֹב... כַּמָּה כְּדַאי לִחְיוֹת... שָׁוֶה לִחְיוֹת וְלֵהָנוֹת מִיֹּפִי הַבְּרִיאָה... כַּמָּה מְאֻשָּׁר אֲנִי שֶׁהִנְנִי הוֹלֵךְ בְּרַגְלַי... רוֹאֶה בְּעֵינַי... שׁוֹמֵעַ בְּאָזְנַי... מֹחִי, כִּלְיוֹתַי, לִבִּי, מֵעַי, וְכָל מַעֲרֶכֶת גּוּפִי מְתַפְקֶדֶת בְּנֵס וּפֶלֶא... כַּמָּה מְאֻשָּׁר אֲנִי שֶׁיֵּשׁ לִי מָזוֹן וּמַלְבּוּשׁ, בַּיִת, אִשָּׁה, יְלָדִים, כַּמָּה מְאֻשָּׁר אֲנִי... כַּמָּה מְאֻשָּׁר אֲנִי... וְכֵן כָּךְ יֵלֵךְ עִם דִּבּוּרִים שֶׁכָּאֵלֶּה, וְאָז בְּחוּשׁ יִרְאֶה הָכֵיצַד הַחִיצוֹנִיּוּת שֶׁל הַדִּבּוּרִים תַּשְׁפִּיעַ עַל פְּנִימִיּוּתוֹ לְשַׁנּוֹתָהּ לִתְחוּשַׁת אֹשֶׁר וְשִׂמְחָה, וְהַדָּבָר בָּדוּק וּמְנֻסֶּה, וְכַמּוּבָן הַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין אוֹתוֹ, וּבְוַדַּאי יְסַיְּעוּ לְזֶה מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁכֵּן זֶה הַמְנַסֶּה לַעֲזֹר לְעַצְמוֹ וּלְשַׂמֵּחַ נַפְשׁוֹ, הֲלֹא עוֹשֶׂה בְּזֶה מִצְוָה גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר שֶׁכֵּן אִם מִצְוָה לָאָדָם לְהַחֲיוֹת נֶפֶשׁ מִסְכֵּנִים וְנִדְכָּאִים וּלְשַׂמְּחָם וּלְהָשִׁיב נַפְשָׁם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁמִּצְוָה גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר לַעֲשׂוֹת חֶסֶד עִם נַפְשׁוֹ שֶׁלּוֹ, שֶׁכֵּן "חַיֶּיךָ קוֹדְמִים", וְנֶאֱמַר (משלי יא, יז): "גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד". הֲיֵשׁ מִצְוָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ שֶׁהָאָדָם מְשַׁמֵּר אֶת נַפְשׁוֹ בְּקִרְבּוֹ וּמְשַׂמְּחָהּ לַעֲבוֹדַת קוֹנוֹ, וְאִם כֵּן וַדַּאי שֶׁעַל מִצְוָה כָּזוֹ - כַּמָּה שֶׁיִּתְיַגַּע וְיַעֲמֹל, יִזְכֶּה לַהַבְטָחָה שֶׁל הַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין אוֹתוֹ, וּמִן הַשָּׁמַיִם יְסַיְּעוּהוּ לְשִׂמְחָה וְאֹשֶׁר.