חי באמונה ב - אהבת עולם אהבתנו
נה. לא תתכן מצות התשובה ללא "תמימות"
אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁיֶּשְׁנָן שְׁתֵּי הַגְדָּרוֹת בָּאֱמוּנָה: הָאַחַת הִיא אֱמוּנָה בִּמְצִיאוּת ה', בְּיִחוּדוֹ, בְּהַשְׁגָּחָתוֹ, בַּאֲמִתּוּת הַתּוֹרָה, בִּנְבוּאַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וְכוּ'. וְהַשְּׁנִיָּה הִנָּהּ תְּמִימוּת, דְּהַיְנוּ בִּדְבָרִים שֶׁאֵין הַשֵּׂכֶל סוֹבְלָם, וְלֹא רַק שֶׁאֵינוֹ סוֹבְלָם, אֶלָּא בַּטֶּבַע דּוֹחָם הַשֵּׂכֶל בִּסְלִידָה גְּמוּרָה. וּלְשׁוֹן תְּמִימוּת הוּא לְשׁוֹן "פְּתָאִיּוּת", וּכְמוֹ לְמָשָׁל אִם נֹאמַר לְאֶחָד שֶׁעֵט פָּשׁוּט עוֹלֶה אַלְפַּיִם שֶׁקֶל וְאִם יַאֲמִין לָנוּ הֲרֵי שֶׁיֵּחָשֵׁב לְפֶתִי - כֵּן הוּא בְּמִצְוַת הָאֱמוּנָה יֵשׁ לָנוּ לְהַאֲמִין עַל מִצְוָה קַלָּה, כְּדִבּוּר אֶחָד שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁשָּׁוָה הִיא עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ וְאַף שֶׁאֵין שִׂכְלֵנוּ סוֹבֵל הֲבָנָה בָּזֶה. וּכְמוֹ כֵן כָּל עֲבֵרָה וַעֲבֵרָה הוֹרֶסֶת וּמַחֲרִיבָה לְאֵין שִׁעוּר. וְלָזֶה דְּרוּשָׁה תְּמִימוּת. וְהוּא מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחוּ אֲבוֹתֵינוּ וּגְדוֹלֵי הַדּוֹרוֹת שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר בְּמִדַּת הַתְּמִימוּת.
וּלְעִנְיָנֵנוּ, בְּמִצְוַת הַתְּשׁוּבָה כְּמוֹ כֵן דְּרוּשָׁה "תְּמִימוּת", שֶׁהֲרֵי הִסְבַּרְנוּ לְעֵיל שֶׁמִּצְוַת הַתְּשׁוּבָה אֵינָהּ הֶגְיוֹנִית וְיֵשׁ בָּהּ פֶּלֶא שֶׁל כֹּחַ וְעָצְמָה מִתּוֹךְ רַחֲמָיו הָאֵין סוֹפִיִּים שֶׁל הַבּוֹרֵא, וּמִכֵּיוָן שֶׁאֵין הַדָּבָר נִתְפָּס בְּשִׂכְלֵנוּ כְּלָל, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא דָּחוּי הוּא מִשִּׂכְלֵנוּ, כִּי בְּיַחֲסֵי חֶבְרָה וֶאֱנוֹשׁוּת לֹא קַיֶּמֶת מְצִיאוּת שֶׁל סַלְחָנוּת לַעֲבַרְיָן שֶׁמְּקַלְקֵל וְהוֹרֵס בְּוִדּוּי וּבְבַקָּשַׁת סְלִיחָה. וְכִי יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁאָדָם שֶׁהִזִּיק לַחֲבֵרוֹ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְשִׁבֵּר לוֹ חֲפָצָיו וְהִפְסִידוֹ בִּנְזָקִים גְּדוֹלִים שֶׁיְּרַצֶּה אֶת עַצְמוֹ לְפָנָיו בְּבַקָּשַׁת סְלִיחָה וּבְהַבְטָחָה שֶׁלֹּא יָשׁוּב עוֹד לְמַעֲשֵׂה כְסִילוּת שֶׁכָּזֶה?!
וְאָכֵן, הַתָּמִים וְהַמַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכֹחָהּ שֶׁל הַתְּשׁוּבָה - הוּא זֶה הַמִּתְחַדֵּשׁ כָּל פַּעַם מֵחָדָשׁ וְלֹא מִתְפַּשֵּׁר בְּשׁוּם עִנְיָן, כִּי מַאֲמִין הוּא בִּזְכוּת הַהִתְחַדְּשׁוּת וְשִׁיבַת הָאַהֲבָה וְהַיְדִידוּת בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ. וְאִלּוּ הֶחָכָם בְּעֵינָיו קָשָׁה לוֹ אֱמוּנָה זוֹ, מִתְיָאֵשׁ הוּא מֵעַצְמוֹ מִלְּהַאֲמִין בִּזְכוּת הַהִתְחַדְּשׁוּת וַהֲשָׁבַת הַיְדִידוּת בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ.
הֶאֱרַכְנוּ בְּנוֹשֵׂא זֶה שֶׁל כֹּחָהּ וְעָצְמָתָהּ שֶׁל הַתְּשׁוּבָה, שֶׁכֵּן חָשׁוּב וְנָחוּץ הוּא לְדַעְתּוֹ עַל מְנָת לְחַזֵּק אֶת הַיְסוֹד שֶׁבְּסִפְרֵנוּ זֶה, וְהוּא הָאֵמוּן בְּנֶאֱמָנוּתוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא. וְאַהֲבָתוֹ לָאָדָם הִיא לֹא בַּהַשָּׂגָה שֶׁלָּנוּ, וְלָכֵן מְכַסֶּה הוּא עַל פְּשָׁעֵינוּ בִּתְשׁוּבָה, שֶׁזֶּה עַצְמוֹ מוֹרֶה עַל גֹּדֶל הָאַהֲבָה הַנִּמְדֶּדֶת בַּכִּסּוּי עַל הַפְּשָׁעִים, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (משלי י, יב): "וְעַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה". הֲרֵי שֶׁכְּכָל שֶׁהָאַהֲבָה גְּדוֹלָה - כֵּן תְּכַסֶּה עַל פְּשָׁעִים, וּכְגֹדֶל הַכִּסּוּי עַל הַפְּשָׁעִים - כֵּן תִּוָּדַע גֹּדֶל הָאַהֲבָה. וְהִנֵּה תֵּאַרְנוּ בְּהַרְחָבָה אֶת גֹּדֶל חַסְדּוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא בְּקַבָּלָתוֹ אֶת הַפּוֹשְׁעִים וְהַחוֹטְאִים, מַה שֶּׁמּוֹרֶה עַל גֹּדֶל הָאַהֲבָה.