אור ברסלב

חי באמונה ב - אהבת עולם אהבתנו

יג. ה' צדיק יבחן

יב. עקר הידיעה - לדעת את רחמיו גם כאשר נוהג הוא במדת הדין

לֹא מִזְּמַן פָּגַשְׁתִּי אָדָם שֶׁפָּנָה אֵלָיו בְּרִיתְחָא - כַּנִּרְאֶה שֶׁנִּתְקַף זֶה עַתָּה בְּאֵיזֶה נִסָּיוֹן קָשֶׁה - וּשְׁאָלַנִי: כְּבוֹד הָרַב, תַּגִּיד לִי, מָה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא חוֹשֵׁב בֶּאֱמֶת - שֶׁאָנוּ יְכוֹלִים לַעֲמֹד בַּנִּסְיוֹנוֹת שֶׁהוּא מַצִּיב לָנוּ?! הֲיִתָּכֵן?! וְכִי אָנוּ מַלְאָכִים?! מַה מַּטְּרָתוֹ בְּעֶצֶם בְּכָאֵלֶּה נִסְיוֹנוֹת, פִּתּוּיִים, גֵּרוּיִים לַעֲבֵרָה שֶׁלֹּא הָיוּ כְּמוֹתָם מֵעוֹלָם, פְּרִיצוּת, אִינְטֶרְנֵט, סְרָטִים, עִתּוֹנִים, הַחִלּוֹנִיּוֹת בַּחֲשִׂיפוּת שֶׁלֹּא הָיְתָה כְּמוֹתָהּ, הַחָמְרָנִיּוּת מְפַתָּה בְּאָפְנֵי הֲנָאָה וְתַאֲוָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲמֹד בָּהֶם, וּכְמוֹ כֵן מִצְטָרְפִים לָזֶה יִסּוּרִים נוֹרָאִים בִּבְרִיאוּת, בְּפַרְנָסָה, בִּשְׁלוֹם בַּיִת, בְּשִׁדּוּכִים, בְּגִדּוּל וּבְחִנּוּךְ הַיְלָדִים? וּבְכֵן שׁוֹאֵל אֲנִי, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא חָפֵץ לָשִׂים לָנוּ "רַגְלַיִם"...?! וְעוֹד הֵטִיחַ דְּבָרִים שֶׁאֵין צֹרֶךְ לְהַעֲלוֹתָם כָּאן.

הֵבַנְתִּי לְרוּחוֹ שֶׁל אוֹתוֹ תּוֹקֵף, שֶׁכֵּן יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁלִּפְעָמִים הַנִּסְיוֹנוֹת וְהַקְּשָׁיִים בַּחַיִּים מוֹצִיאִים אֶת הָאָדָם מִדַּעְתּוֹ, וּכְבָר אָמְרוּ חֲזַ"ל: "אֵין אָדָם נִתְפָּס עַל צַעֲרוֹ", וְעוֹד אָמְרוּ: "אֵין הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בָּא בִּטְרוּנְיָה עִם בְּרִיּוֹתָיו".

וְזֶה אֲשֶׁר הֵשַׁבְתִּי לוֹ:

הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לֹא שָׂם לָנוּ "רַגְלַיִם" חָלִילָה, אַדְּרַבָּא, הוּא שָׂם לָנוּ "יָדַיִם" לְהָנִיף אוֹתָנוּ בָּהֶם גָּבוֹהַּ גָּבוֹהַּ וּלְהַעֲלוֹתֵנוּ לִדְרָגוֹת נִשְׂגָּבוֹת, וְהֵיאַךְ? דָּוִד הַמֶּלֶךְ אוֹמֵר בִּתְהִלִּים (יא, ה): "ה' צַדִּיק יִבְחָן, וְרָשָׁע וְאֹהֵב חָמָס שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ", וְהִנֵּה תְּחִלַּת הַפָּסוּק וְסוֹפוֹ אֵינָם בְּמִשְׁקָל שָׁוֶה שֶׁל "דָּבָר וְהִפּוּכוֹ", שֶׁכֵּן הַהֶפֶךְ מִ"שָּׂנְאָה נַפְשׁוֹ" הַנֶּאֱמָר בָּרָשָׁע - הוּא "אָהֲבָה נַפְשׁוֹ" אֵצֶל הַצַּדִּיק, וְהָיָה מִן הָרָאוּי לוֹמַר: ה' צַדִּיק יֶאֱהַב, כַּיַּחַס הַנֶּאֱמָר אֵצֶל הָרָשָׁע "שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ", וּמַהוּ לְשׁוֹן "ה' צַדִּיק יִבְחָן"?

אֶלָּא, מִשּׁוּם זֶה שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אוֹהֵב אֶת הַצַּדִּיק, לְכָךְ בְּדַוְקָא בּוֹחֲנוֹ וּמְנַסֵּהוּ. הַבִּטּוּי שֶׁל הָאַהֲבָה שֶׁאוֹהֵב ה' לַצַּדִּיק בָּא לִידֵי בִּטּוּיוֹ בְּכָךְ שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בּוֹחֲנוֹ. וּמַדּוּעַ?

כֵּיוָן שֶׁהַנִּסָּיוֹן מְרוֹמֵם וּמְגַדֵּל אֶת הַמִּתְנַסֶּה, הַנִּסָּיוֹן הִנּוֹ "אֶתְגָּר" לַצַּדִּיק לְהִתְרוֹמֵם לִדְרָגוֹת נוֹסָפוֹת. בְּלִי מִבְחָן לֹא נִתָּן לְהִתְקַדֵּם בַּמַּצָּב הַסְּטַנְדַּרְט. וּכְמוֹ כַּאֲשֶׁר בַּעַל הַבַּיִת חָפֵץ לְקַדֵּם אֶת אֶחָד מֵעוֹבְדָיו, מַצִּיעַ לוֹ לַעֲבֹר קוּרְסִים וּמִבְחָנִים הַמְקַדְּמִים בָּעֲבוֹדָה, וְכַאֲשֶׁר בַּעַל הַבַּיִת רוֹצֶה "לִתְקֹעַ" אֶת אֶחָד מֵעוֹבְדָיו לְבִלְתִּי לְקַדְּמוֹ, מוֹנֵעַ מִמֶּנּוּ אֶת הָאֶפְשָׁרוּת לְהִבָּחֵן.

לְהִתְקַדֵּם מִ"תֹּאַר" לְ"תֹאַר" זֶה רַק עַל יְדֵי מִבְחָן.

"וְהָאֱלֹקִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם" - הֱבִיאוֹ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְאַבְרָהָם לִידֵי נִסָּיוֹן. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ "נִסָּיוֹן"? עַל שֵׁם שֶׁבְּכָךְ מְנַשֵּׂא וּמְרוֹמֵם אֶת הָאָדָם וּמַעֲלֵהוּ עַל נֵס - לִדְרָגוֹת רָמוֹת.

כְּשֶׁמּוֹרֶה עוֹרֵךְ מִבְחָן לְתַלְמִידָיו, בְּכָךְ מַצִּיב בִּפְנֵיהֶם אֶפְשָׁרוּת לְהִתְרוֹמֵם, וְכַאֲשֶׁר מְצַוֶּה הַמּוֹרֶה עַל אֶחָד מִתַּלְמִידָיו לְסִבַּת הֱיוֹתוֹ מֻפְרָע לָצֵאת הַחוּצָה מֵהַמִּבְחָן וּלְשַׂחֵק בֶּחָצֵר כְּאַוַּת נַפְשׁוֹ בִּשְׁעַת הַמִּבְחָן - בָּרוּר הוּא שֶׁלֹּא לְכָבוֹד יֵחָשֵׁב לוֹ לְתַלְמִיד זֶה אֶלָּא לְבִזָּיוֹן, שֶׁכֵּן בְּכָךְ מֻפְקָע הוּא מֵהָאֶפְשָׁרוּת לְהִתְקַדֵּם, מַה שֶּׁמּוֹרֶה שֶׁאֵינֶנּוּ כָּשִׁיר לְהִתְקַדְּמוּת וְלָכֵן נִפְטַר מִן הַמִּבְחָן.

הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַצִּיב הַיּוֹם מִבְחָנִים קָשִׁים, נִסְיוֹנוֹת וְיִסּוּרִים שֶׁמַּטְּרָתָם לְהָרִים אֶת הַנֶּאֱמָנִים לוֹ לְמַעֲלוֹת נִפְלָאוֹת שֶׁיִּזְכּוּ לָהֶן עַתָּה, וּבְיוֹתֵר לִזְמַן הַגְּאֻלָּה.

וְנַחֲזֹר לְהָאָמוּר, כְּשֶׁהַהֶבֵּט שֶׁלָּנוּ עַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא כְּמֶלֶךְ בִּלְבַד, אָכֵן הַהִסְתַּכְּלוּת עָלָיו כְּמוֹ שֶׁתֵּאֵר זֶה "הַתּוֹקֵף" שֶׁהֵבֵאנוּ בִּתְחִלַּת הַמַּאֲמָר, אוּלָם זֶה הַמַּבִּיט עַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא גַּם כְּ"אָבִינוּ", נוֹתֵן דַּעְתּוֹ לְהָבִין שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ כָּאן כַּוָּנָה טוֹבָה - לְרוֹמֵם וּלְגַדֵּל אוֹתָנוּ, שֶׁכֵּן וְכִי אָב שָׂם "רַגְלַיִם" לְבָנָיו?! הֲלֹא לְהֶפֶךְ - שָׂם לָהֶם רַק "יָדַיִם" לְרוֹמְמָם וּלְהַגְבִּיהָם.

אוּלָם עֲדַיִן הַשְּׁאֵלָה נִשְׁאֶלֶת, הָתִינַח שֶׁהַנִּסְיוֹנוֹת וְהַיִּסּוּרִים מְרוֹמְמִים אֶת הַצַּדִּיקִים, אוּלָם רֹב הָעוֹלָם נוֹפֵל וְדוֹעֵךְ בְּעִקְּבוֹת הַיִּסּוּרִים וְהַנִּסְיוֹנוֹת, וּמָה אִם כֵּן הַתּוֹעֶלֶת שֶׁבַּנִּסְיוֹנוֹת וּבַיִּסּוּרִים?

כַּמָּה תְּשׁוּבוֹת בַּדָּבָר:

א. נֶאֱמַר בַּפָּסוּק (הושע יד, י): "כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה' וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם".

דַּרְכֵי ה' יְשָׁרִים, לְרוֹמֵם וּלְגַדֵּל אֶת הַצַּדִּיקִים, וּמַדּוּעַ שֶׁיִּמְנַע הַבּוֹרֵא מֵהַצַּדִּיקִים אֶת הָאֶפְשָׁרוּת לְהִתְעַלּוֹת בִּגְלַל שֶׁיֶּשְׁנָם כּוֹשְׁלִים? הֲלֹא הוּא כְּמוֹ מוֹרֶה שֶׁיֵּשׁ בְּכִתָּתוֹ מִצְטַיְּנִים וְחָרוּצִים, לֹא יִמָּנַע הַמּוֹרֶה מִלְּקַדְּמָם כְּפִי רָמָתָם, אַדְּרַבָּא, יַצִּיב בִּפְנֵיהֶם מִבְחָנִים כְּפִי רָמָתָם וְלֹא יִמְנַע מֵהֶם אֶפְשָׁרוּת לְהִתְעַלּוֹת בִּגְלַל הַכּוֹשְׁלִים וְהָעַצְלָנִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּכִתָּתוֹ.

ב. יֵשׁ לָדַעַת, הַבּוֹרֵא מַצִּיב נִסְיוֹנוֹת קָשִׁים, אוּלָם אֶת הַתּוֹצָאוֹת אֵינוֹ דּוֹרֵשׁ בְּשָׁוֶה, אֶלָּא מִכָּל אָדָם כְּפִי כֹּחוֹ; הַצַּדִּיקִים צְרִיכִים לַעֲמֹד בְּמֵאָה אָחוּז, וְהָאֲחֵרִים כְּפִי כֹּחָם. כָּךְ שֶׁגַּם אֵלּוּ שֶׁאֵינָם צַדִּיקִים וּמִתְגַּבְּרִים כְּפִי כֹּחָם, בְּאֹפֶן יַחֲסִי לְצַדִּיקִים יֵחָשְׁבוּ אַחַר שֶׁעוֹשִׂים אֶת אֲשֶׁר בְּכֹחָם, וְלֹא לָנוּ מִשְׁקַל הַמֹּאזְנַיִם בְּמַאֲזָן זֶה שֶׁל הַזְּכֻיּוֹת וְהַחוֹבוֹת שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל לְהָבִין כַּמָּה תּוֹעֲלִיּוֹת וְרֶוַח יוֹצֵא לָנוּ מֵהַנִּסְיוֹנוֹת הַקָּשִׁים שֶׁהַבּוֹרֵא אָבִינוּ מַצִּיב לָנוּ.

ג. דַּוְקָא בְּשֶׁל כָּךְ שֶׁהַנִּסְיוֹנוֹת הִנָּם בִּתְכִיפוּת, בְּתַקִּיפוּת וּבְהֶשֵּׂג יָג, נִתָּן לַחוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה לְתַקֵּן מִיָּדִית אֶת כָּל אֲשֶׁר עִוֵּת בְּמֶשֶׁךְ כָּל יָמָיו בַּ"עֲזִיבַת הַחֵטְא" בִּלְבַד לְלֹא צֹרֶךְ בְּתַעֲנִיּוֹת וּבְסִגּוּפִים, וְכַמּוּבָא בְּמִכְתְּבֵי הַסְּטַיְיפֶּלֶר זצוק"ל. וְעוֹד, שֶׁלִּהְיוֹת שֶׁהַנִּסְיוֹנוֹת הִנָּם הַיּוֹם בְּתֹקֶף, בְּעֶצֶם "עֲזִיבַת הַחֵטְא" נֶחְשָׁב הַשָּׁב לְבַעַל תְּשׁוּבָה גָּמוּר, וּבָאֹפֶן הַיָּעִיל בְּיוֹתֵר, שֶׁכָּךְ בְּכָךְ הוּא בְּגֶדֶר הַמּוּבָא בַּגְּמָרָא (יומא פו ע"ב): הֵיכִי דָּמֵי בַּעַל תְּשׁוּבָה? בְּאוֹתָהּ אִשָּׁה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. הַיּוֹם עֲזִיבַת הַחֵטְא מְזַכָּה אֶת הַשָּׁב לִהְיוֹת בַּדַּרְגָּה הַמֻּשְׁלֶמֶת שֶׁל הַבַּעַל תְּשׁוּבָה.

ד. וְעוֹד עָלֵינוּ לָדַעַת סוֹד גָּדוֹל, וְהוּא מוּבָא בַּסְּפָרִים, שֶׁיֶּשְׁנָם נְשָׁמוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁתִּקּוּנָם הוּא בְּדַוְקָא מִתּוֹךְ כָּךְ שֶׁיֵּרְדוּ לְמַעֲמַקֵּי הַטֻּמְאָה וּמִשָּׁם יַעֲלוּ, וּכְדֻגְמַת רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן דּוֹרְדַיָּא, יוֹסֵף מְשִׁיתָא וְעוֹד, שֶׁדַּוְקָא יְרִידָתָם לְמַעֲמַקֵּי הַטֻּמְאָה פָּתְחָה לָהֶם אֶת עֵינֵי שִׂכְלָם לְהָבִין אֶת הָרַע וְהַכָּזָב שֶׁבַּטֻּמְאָה, וְזֶה מִפְּנֵי שֶׁבְּגִלְגּוּלָם בֶּעָבָר חָטְאוּ בְּמֵזִיד וּבְכֹחַ בְּחִירָתָם הַחָפְשִׁית נָפְלוּ, וְלָכֵן תִּקּוּנָם שֶׁיִּפְּלוּ לְמָקוֹם שֶׁנָּפְלוּ וּמִשָּׁם יְתַקְּנוּ. וְכֵן הוּא אֵצֶל רֹב הַחוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה הַיּוֹם, וְהוּא מִסּוֹדוֹת הַנְהָגַת ה' לְהָבִיא אֶת כֻּלָּם לְתִקּוּן. וּמִכָּאן תָּבִין מַדּוּעַ יֶשְׁנָם כָּאֵלֶּה הַנּוֹלָדִים לְמִשְׁפָּחָה חִלּוֹנִית, כֵּיוָן שֶׁתַּפְקִידָם הוּא לְתַקֵּן וְלַעֲלוֹת מִמָּקוֹם שֶׁיָּרְדוּ לְשָׁם בֶּעָבָר בִּרְצוֹנָם.

תוכן העניינים

חי באמונה ב - אהבת עולם אהבתנו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה