חי באמונה ב - אהבת עולם אהבתנו
יא. היודע ידיעת רחמיו של הבורא הינו "בן חכם ישמח אב"
כַּמָּה נַחַת עוֹשֶׂה בָּזֶה הָאָדָם הֶחָכָם כְּשֶׁמֵּבִין וּמַכִּיר אֶת הַבּוֹרֵא בְּמִדּוֹתָיו הָאֲמִתִּיּוֹת שֶׁהֵן אַךְ וְרַק חֶסֶד וְרַחֲמִים וְשֶׁכָּל הַנְהָגָתוֹ מוֹבִילָה רַק לְטוֹב, וּכְמוֹ שֶׁאוֹמֵר דָּוִד הַמֶּלֶךְ (תהלים כג, ו): "אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי". וְאֶפְשָׁר בְּנִיחוּתָא אֲמָרוֹ דָּוִד הַמֶּלֶךְ וְלֹא בִּלְשׁוֹן בַּקָּשָׁה. וְכַוָּנָתוֹ, דְּאַף שֶׁהָיָה נִרְדָּף וּמְיֻסָּר, אֵין בְּכָךְ כְּלוּם מִלְּבַד טוֹב וָחֶסֶד, וַהֲגַם שֶׁעַל פָּנָיו נִרְדָּף הָיָה מֵאוֹיְבִים, הָאֱמֶת הִיא שֶׁנִּרְדָּף הָיָה מִטּוֹב וָחֶסֶד - אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי. טוֹב וָחֶסֶד הֵמָּה הָרוֹדְפִים אוֹתִי וְלֹא מַשֶּׁהוּ אַחֵר, שֶׁכֵּן גַּם הָרָע נוֹעָד כְּדֵי לְהוֹבִיל לְמַהֲלָךְ שֶׁל טוֹב, וְהוּא עִנְיַן "גַּם זוֹ לְטוֹבָה", שֶׁגַּם הָרָע הִנּוֹ בְּעֶצֶם טוֹב.
מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאָב שֶׁהֶעֱנִישׁ לִבְנוֹ וְיִסְּרוֹ מֵרֹב אַהֲבָתוֹ וְחֶרְדָּתוֹ לְתִקּוּנוֹ וְהַצְלָחָתוֹ, בֵּן זֶה שֶׁהֻכָּה וְנִתְבַּיֵּשׁ נִגָּשׁ לְאָבִיו וּמְבַקֵּשׁ סְלִיחָה עַל שֶׁצִּעֲרוֹ, מָה אוֹמֵר אָב זֶה: 'כַּמָּה חָכָם בְּנִי זֶה! הֲלֹא אֲנִי יִסַּרְתִּיו, בִּיַּשְׁתִּיו, וּמֵבִין הוּא וּמַאֲמִין שֶׁכַּוָּנָתִי הָיְתָה לְטוֹבָה. יֵשׁ לוֹ אֵמוּן בִּי בְּאֹפֶן מָלֵא - אַף בְּשָׁעָה שֶׁהִנְנִי זוֹעֵף וְזוֹעֵם עָלָיו, שֶׁזֶּה אֵינוֹ אֶלָּא מֵאַהֲבָה'. זוֹ חָכְמָה גְּדוֹלָה שֶׁמְּגַלֶּה הָאָב בַּבֵּן, וְהוּא מַה שֶּׁיִּמְנַע צֹרֶךְ לְהַבָּא לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמִדַּת הַדִּין בְּבֵן שֶׁכָּזֶה אַחַר שֶׁמַּשְׂכִּיל הוּא לְהָבִין אֶת טָעוּתוֹ וּמַאֲמִין בְּבוֹרְאוֹ בְּכָל מַצָּב, וּכְמוֹ שֶׁיְּבֹאַר לְהַלָּן עִנְיַן הַסְּגֻלָּה הַמְפֻרְסֶמֶת - סְגֻלַּת "אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ".
לְעֻמַּת זֹאת, אִם בֵּן זֶה שֶׁהֻכָּה וְהֻכְלַם מֵאָבִיו הִנּוֹ זוֹעֵם וְזוֹעֵף וּמַמְתִּין שֶׁיִּתְנַצֵּל הָאָב עַל אֲשֶׁר הִכָּהוּ וְהִכְלִימוֹ - כַּמָּה בֵּן זֶה מְצַעֵר לְאָבִיו, שֶׁבָּזֶה מוֹכִיחַ אֶת טִפְּשׁוּתוֹ הֵיאַךְ אֵינוֹ יוֹרֵד לְדַעַת אָבִיו, מְאַבֵּד אֶת הָאֵמוּן בְּאָבִיו, רוֹאֶה בְּאָבִיו כְּאַכְזָר וְרוֹדָן, מֵפֵר אֱמוּנִים מִבְּנוֹ, וְכַיּוֹצֵא בְּמַחֲשָׁבוֹת שֶׁכָּאֵלֶּה הַמּוֹרוֹת עַל הֶעְדֵּר הַחָכְמָה מֵהַבֵּן. בֵּן זֶה הֲלֹא מְצַעֵר אֶת אָבִיו בְּכִפְלַיִם - הֵן עַל כָּךְ שֶׁהִצְרִיךְ אֶת אָבִיו לְהַכּוֹתוֹ, וְהֵן עַל כָּךְ שֶׁשּׁוּם תּוֹעֶלֶת לֹא יָצְתָה מֵהַכָּאָה זוֹ, וְכַנֶּאֱמַר (ירמיה ב, ל): "לַשָּׁוְא הִכֵּיתִי אֶת בְּנֵיכֶם מוּסָר לֹא לָקָחוּ".