אור ברסלב
חי באמונה ב - אהבת עולם אהבתנו י. השתתפות הבורא בצער האדם מעידה על מידתו שהיא רחמים בלבד

חי באמונה ב - אהבת עולם אהבתנו

י. השתתפות הבורא בצער האדם מעידה על מידתו שהיא רחמים בלבד

ט. גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע - לא אפחד מהרע

רְאָיָה נוֹסֶפֶת לְהוֹכִיחַ עַל כָּךְ שֶׁמִּדַּת הָרַחֲמִים הִיא בִּלְבַד מִדָּתוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא עַל פִּי הַמִּשְׁנָה בְּסַנְהֶדְרִין (פרק ו' משנה ה'): "אָמַר רַבִּי מֵאִיר, בִּזְמַן שֶׁאָדָם מִצְטַעֵר, שְׁכִינָה מַה לָּשׁוֹן אוֹמֶרֶת? קָלַנִי מֵרֹאשִׁי קָלַנִי מִזְּרוֹעִי. וְאִם כָּךְ הַמָּקוֹם מִצְטַעֵר עַל דָּמָם שֶׁל רְשָׁעִים שֶׁנִּשְׁפָּךְ, קַל וָחֹמֶר עַל דָּמָם שֶׁל צַדִּיקִים".

פֵּרוּשׁ הַמִּשְׁנָה, כְּשֶׁאָדָם מִצְטַעֵר שֶׁפֻּרְעָנוּת בָּאָה עָלָיו, הַשְּׁכִינָה מָה אוֹמֶרֶת? כְּלוֹמַר, בְּאֵיזֶה לָשׁוֹן קוֹבֶלֶת הַשְּׁכִינָה וּמְנוֹדֶדֶת עָלָיו? "קָלַנִי מֵרֹאשִׁי קָלַנִי מִזְּרוֹעִי". רֹאשִׁי כָּבֵד עָלַי, זְרוֹעִי כָּבֵד עָלַי, כְּאָדָם שֶׁהוּא עָיֵף (פרוש הר"ע מברטנורא).

הֲרֵי שֶׁהַבּוֹרֵא נָד בְּרֹאשׁוֹ בְּצַעַר, כְּאֵב וַעֲיֵפוּת כִּבְיָכוֹל מִצַּעֲרוֹ שֶׁל אָדָם וַאֲפִלּוּ הוּא רָשָׁע. וּבְכֵן, הַאֵין זֶה מוֹכִיחַ שֶׁכָּל מִדּוֹתָיו שֶׁל הַבּוֹרֵא רַחֲמִים, וְכִי מִדַּת הַדִּין שֶׁלּוֹ בְּמַטָּרָה לְהֵיטִיב בִּלְבַד?! אִם אָכֵן הָיָה הָאָדָם חָשׁ אֲמִתּוּת זוֹ, כַּמָּה הָיָה מְעוֹדָד וּמָלֵא תִּקְוָה שֶׁצָּרָתוֹ תַּחֲלֹף, כַּמָּה הָיָה רָחוֹק מִדְּאָגוֹת וַחֲרָדוֹת פֶּן יֹאבַד בְּעָנְשׁוֹ, כַּמָּה הָיְתָה הָעַצְבוּת וְהַדִּכָּאוֹן מִמֶּנּוּ וָהָלְאָה, וְאֶפְשָׁר אַף הַשִּׂמְחָה הָיְתָה מְמַלֵּאת אֶת לִבּוֹ.

לוּ הָיָה מְדַמֶּה הָאָדָם לְעַצְמוֹ בִּשְׁעַת סִבְלוֹ שֶׁהַבּוֹרֵא כְּמוֹ כֵן סוֹבֵל עִמּוֹ וְצָר לוֹ בְּצָרָתוֹ, וְכַנֶּאֱמַר (ישעיה סג, ט): "בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר", וְעוֹד נֶאֱמַר (תהלים צא, טו): "עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה", וְהַשְּׁכִינָה כְּאֵם רַחֲמָנִיָּה מְנוֹדֶדֶת בְּרֹאשָׁהּ עָלָיו, וְדוֹמֶה הַדָּבָר לְבֵן שֶׁעָבַר טִפּוּל קָשֶׁה וּלְאַחַר הַטִּפּוּל נוֹשֵׂאת אוֹתוֹ אִמּוֹ עַל זְרוֹעוֹתֶיהָ וּמְלַטַּפְתּוֹ וּמְנַחַמְתּוֹ מִכְּאֵבוֹ, וְכַנֶּאֱמַר בַּפָּסוּק (ישעיה סו, יג): "כְּאִישׁ אֲשֶׁר אִמּוֹ תְּנַחֲמֶנּוּ", וְעוֹד נֶאֱמַר (שם נא, יב): "אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מְנַחֶמְכֶם", וְעוֹד נֶאֱמַר (שם מ, א - ב): "נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי... דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלַיִם". לוּ הָיָה הָאָדָם שׁוֹמֵעַ אֶת הָאֱמֶת, הָיָה שׁוֹמֵעַ הֵיאַךְ הַבּוֹרֵא מְפַיְּסוֹ וּמַרְגִּיעוֹ בְּנֹעַם וְאוֹמֵר לוֹ: "בְּנִי אֲהוּבִי, סְבֹל אֶת סִבְלְךָ, הוּא מֻכְרָח! שֶׁכֵּן הִתְנַתַּקְתָּ מִמֶּנִּי, הָלַכְתָּ אַחַר הַחֹמֶר וְהַהֶבֶל, שָׁכַחְתָּ שֶׁאַתָּה נִבְרָא וְתָלוּי בְּבוֹרַאֲךָ, גָּאִיתָ, חָטָאתָ, וְהָיָה מֻכְרָח לְהַזְכִּירְךָ אֶת יִעוּדְךָ וְתַפְקִידְךָ בָּעוֹלָם שֶׁבְּרָאתִיךָ בּוֹ כְּדֵי שֶׁתִּזְכֶּה לְכָל הַטּוֹב שֶׁיִּעַדְתִּי לְךָ. וְאַל תִּדְאַג, תְּקַוֶּה לְטוֹב, אַל תִּתְיָאֵשׁ מִן הָרַחֲמִים, אַל תַּחְשֹׁשׁ שֶׁאֶטֹּשׁ אוֹתְךָ וְאֶעֱזָבְךָ, אֲנִי לְעוֹלָם לֹא נוֹטֵשׁ, וְכַנֶּאֱמַר (תהלים צד, יד): "כִּי לֹא יִטֹּשׁ ה' עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב", וְכַיּוֹצֵא עוֹד בְּמִלִּים שֶׁל נֶחָמָה, שֶׁכֵּן חֵפֶץ ה' שֶׁיֵּדַע הָאָדָם אֱמֶת זוֹ, וְכָאָמוּר שֶׁכֵּן גַּם אָנוּ נִצְטַוִּינוּ לְנַחֵם וּלְעוֹדֵד אֶת הַמִּסְכֵּנִים וְהַמְיֻסָּרִים וּלְהָשִׁיב לִבָּם לְבִטָּחוֹן בַּה', וְאַף שֶׁה' הוּא שֶׁהִכָּה אוֹתָם, הוּא זֶה שֶׁצִּוָּנוּ לְעוֹדְדָם וּלְחַזְּקָם וּלְמִצְוָה גְּדוֹלָה תֵּחָשֵׁב לָנוּ לְהַצִּיל כָּל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל וּמֵחוֹבָתֵנוּ הוּא לַעֲשׂוֹת כֵּן, וְכַנֶּאֱמַר (ויקרא יט, טז): "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ". וְעוֹד נִצְטַוִּינוּ בַּתּוֹרָה הַרְבֵּה עַל מִצְוַת הַחֶסֶד וְהַצְּדָקָה וְהַהַלְוָאָה לְעָנִי, מִצְוַת נִחוּם אֲבֵלִים, בִּקּוּר חוֹלִים וְעוֹד כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

וּבְנוֹסָף לְהָאָמוּר נִתְבּוֹנֵן עוֹד, נִצְטַוִּינוּ מֵהַבּוֹרֵא - שֶׁהוּא הַמַּעֲנִישׁ - לִבְטֹחַ בּוֹ, לִחְיוֹת בְּתִקְוָה וּבְשִׂמְחָה בְּצָרָתֵנוּ. וּבְכֵן, הֲיֵשׁ עֶבֶד שֶׁמַּלְכּוֹ מַעֲנִישׁוֹ וּמְיַסְּרוֹ, וְקָם זֶה וְרוֹקֵד וְשָׂמֵחַ מוּל מַלְכּוֹ?! בְּהֶכְרֵחַ לוֹמַר שֶׁזֶּה רְצוֹן ה' שֶׁנֵּדַע שֶׁהוּא עִמָּנוּ בַּצָּרָה וְהוּא יִפְדֵּנוּ מִמֶּנָּה, וְכֵיוָן שֶׁכַּוָּנָתוֹ לְהֵיטִיב וְלֹא לְהַאֲבִיד - הוּא זֶה שֶׁצִּוָּה כְּמוֹ כֵן שֶׁנִּבְטַח בּוֹ וְנָקוּם וְנִתְעוֹדֵד בְּצָרָתֵנוּ, שֶׁבְּוַדַּאי הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ מִמֶּנָּה.

וּבָזֶה בֵּאוּר נוֹסָף לְמַה שֶּׁאוֹמֵר דָּוִד הַמֶּלֶךְ (תהלים כד, ד) "גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָע רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי". אוֹמֵר דָּוִד הַמֶּלֶךְ, כְּשֶׁאֲנִי רוֹאֶה אֶת הִשְׁתַּתְּפוּת הַבּוֹרֵא בְּצַעֲרִי - זֶה עַצְמוֹ מְנַחֵם אוֹתִי וּכְבָר אֵינֶנִּי חָשׁ אֶת צַעֲרִי וּכְאֵבִי, שֶׁכֵּן מַה יֵּשׁ יוֹתֵר מִכָּךְ שֶׁהַבּוֹרֵא הַמֶּלֶךְ כּוֹאֵב אֶת כְּאֵבוֹ שֶׁל עַבְדּוֹ...

הֲיֵשׁ נִחוּמִים גְּדוֹלִים מִזֶּה שֶׁהַמֶּלֶךְ הַמַּעֲנִישׁ בָּא לְבֵית הַסֹּהַר שֶׁבּוֹ יוֹשֵׁב זֶה הַמְרַצֶּה עָנְשׁוֹ, וּלְבֵית הַכֶּלֶא נִכְנָס הַמֶּלֶךְ בְּעַצְמוֹ כּוֹאֵב וְדוֹאֵב יַחַד עִם הַנֶּעֱנָשׁ, מִצְטַעֵר עִמּוֹ, וּמְעוֹדֵד וּמְחַזֵּק אֶת אֲסִירוֹ וּמֵפִיחַ בּוֹ תִּקְוָה וְשִׂמְחָה?! וְכָךְ הָיָה חָשׁ דָּוִד הַמֶּלֶךְ בְּיָשְׁבוֹ בַּמֵּצַר - "כִּי אַתָּה עִמָּדִי"!

תוכן העניינים

חי באמונה ב - אהבת עולם אהבתנו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה